משנה מנחות יג רמבם
נוסח הרמב"ם עריכה
(א) "הרי עלי עישרון" - יביא אחד.
- "עשרונות" - יביא שנים.
- "פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא ששים עישרון.
- "הרי עלי מנחה" - יביא איזו שירצה.
- רבי יהודה אומר: יביא מנחת הסולת - שהיא מיוחדת שבמנחות.
(ב) "מנחה", "מין המנחה" - יביא אחת.
- "מנחות", "מין מנחות" - יביא שתים.
- "פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא חמשתן.
- "פירשתי מנחה של עשרונות, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא מנחה של ששים עישרון.
- רבי אומר: יביא מנחות של עשרונות - מאחד ועד ששים.
(ג) "הרי עלי עצים" - לא יפחות משני גזרין.
- "לבונה" - לא יפחות מהקומץ.
- חמישה קמצין הן -
- האומר: "הרי עלי לבונה" - לא יפחות מקומץ.
- המתנדב מנחה - יביא עימה קומץ לבונה.
- המעלה את הקומץ בחוץ - חייב.
- ושני בזיכים - טעונים שני קמצין.
(ד) "הרי עלי זהב" - לא יפחות מדינר זהב.
- "כסף" - לא יפחות מדינר כסף.
- "נחושת" - לא יפחות ממעה כסף.
- "פירשתי, ואין אני יודע מה פירשתי" - יהא מביא, עד שיאמר "לא כך נתכוונתי".
(ה) "הרי עלי יין" - לא יפחות משלשת לוגין.
- "שמן" - לא יפחות מלוג.
- רבי אומר: שלשת לוגין.
- "פירשתי, ואין אני יודע מה פירשתי" - יביא כיום מרובה.
(ו) "הרי עלי עולה" - יביא כבש.
- רבי אלעזר בן עזריה אומר: תור, או בן יונה.
- "פירשתי מן הבקר, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא פר ועגל.
- "מן הבהמה, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא פר ועגל, איל גדי וטלה.
- "פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי" - מוסיף עליהם תור ובן יונה.
(ז) "הרי עלי תודה, או שלמים" - יביא כבש.
- "פירשתי מן הבקר, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא פר ופרה, עגל ועגלה.
- "מן הבהמה, ואיני יודע מה פירשתי" - יביא פר ופרה, עגל ועגלה, איל ורחל, גדי וגדיה, שעיר ושעירה, טלה וטלה.
(ח) "הרי עלי שור" - יביא הוא ונסכיו במנה.
- "עגל" - יביא הוא ונסכיו בחמש.
- "איל" - יביא הוא ונסכיו בשתים.
- "כבש" - יביא הוא ונסכיו בסלע.
- "שור במנה" - יביא במנה, חוץ מנסכיו.
- "עגל בחמש" - יביא בחמש, חוץ מנסכיו.
- "איל בשתים" - יביא בשתים, חוץ מנסכיו.
- "כבש בסלע" - יביא בסלע, חוץ מנסכיו.
- "שור במנה" -
- והביא שנים במנה - לא יצא,
- אפילו זה במנה חסר דינר, וזה במנה חסר דינר.
- "שחור" והביא לבן,
- "לבן" והביא שחור,
- "גדול" והביא קטן - לא יצא.
- "קטן" והביא גדול - יצא.
- רבי אומר: לא יצא.
(ט) "שור זה עולה", ונסתאב - אם רצה יביא בדמיו שנים.
- "שני שוורים אלו עולה", ונסתאבו - אם רצה יביא בדמיהן אחד.
- רבי - אוסר.
- "איל זה עולה", ונסתאב - אם רצה יביא בדמיו כבש.
- "כבש זה עולה", ונסתאב - אם רצה יביא בדמיו איל.
- רבי - אוסר.
- האומר: "אחד מכבשי הקדש", ו"אחד משוורי הקדש" -
- היו לו שנים - הגדול שבהן הקדש,
- שלשה - הבינוני שבהן הקדש.
- "פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי",
- או שאמר "אמר לי אבא" - הגדול שבהן הקדש.
(י) "הרי עלי עולה" - יקריבנה במקדש.
- ואם הקריבה בבית נחוניו - לא יצא.
- "שאקריבה בבית נחוניו" - יקריבנה במקדש.
- ואם הקריבה בבית נחוניו - יצא.
- רבי שמעון אומר: אין זו עולה.
- ואם הקריבה בבית נחוניו - יצא.
- "הרי אני נזיר" - יגלח במקדש.
- אם גילח בבית נחוניו - לא יצא.
- "הריני נזיר שאגלח בבית נחוניו" - יגלח במקדש.
- ואם גילח בבית נחוניו - יצא.
- רבי שמעון אומר: אין זה נזיר.
- ואם גילח בבית נחוניו - יצא.
- כהנים ששימשו בבית נחוניו - לא ישמשו במקדש בירושלים,
- ואין צריך לומר דבר אחר,
- שנאמר: "אך לא יעלו כוהני הבמות אל מזבח ה' בירושלים, כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם" (מלכים ב כג ט),
- הרי הן כבעלי מומין -
- חולקין ואוכלין - אבל לא מקריבין.
- ואין צריך לומר דבר אחר,
(יא) נאמר בעולת הבהמה: "אשה ריח ניחוח" (ויקרא א ט),
- ונאמר בעולת העוף: "אשה ריח ניחוח" (ויקרא א יז),
- ובמנחה: "אשה ריח ניחוח" (ויקרא ב ב) -
- ללמד, שאחד מרבה ואחד ממעט - ובלבד שיכוון אדם דעתו לשמים.
הדף הראשי של משנה מנחות יג
משנה מנחות, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב