משנה מנחות יג ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק יג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

הרי עלי יין, לא יפחות משלשה לוגין.

שמן, לא יפחות מלוג.

רבי אומר, שלשה לוגין.

פירשתי ואיני יודע יב מה פירשתי, יביא כיום המרובה.

נוסח הרמב"ם

הרי עליי יין לא יפחות משלשת לוגין שמן לא יפחות מלוג רבי אומר שלשת לוגין פירשתי ואין אני יודע מה פירשתי יביא כיום מרובה.

פירוש הרמב"ם

הרי עלי יין לא יפחות משלשה לוגין שמן לא כו': כבר ידעת שהפחות שיש בנסכים הוא נסכי כבש שהוא ג' לוגין והפחות שבמנחה עשרון והוא צריך לוג שמן כמו שבארנו פעמים ורבי נוטה אל הפחות שיהיה מן השמן במנחת נסכים והן ג' לוגין שבוללין בהן עשרון לכבש: ויום מרובה הוא יום טוב ראשון של חג שחל להיות בשבת וכשתחשוב הנסכים שחייבין לאותן הקרבנות שמקריבין ביום ההוא תמצא י"ב הין פחות שלש הין והן ק"מ לוג וכשיעור הזה מקריבין מן היין וכמוהו ג"כ יהיה השמן שבוללין בו ס"א עשרון שמקריבין ביום הזה כמו שנתבאר בפרק שלפני זה ואין הלכה כרבי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הרי עלי יין - לנסכים:

לא יפחות משלשה לוגין - שהן פחותים שבנסכים. רביעית ההין לכבש, תלתא לוגין הוו, שהין י"ב לוגין:

שמן לא יפחות מלוג - שהפחות שבמנחה עשרון סולת, והיא טעונה לוג שמן יא:

רבי אומר שלשה לוגין - כפחות שבמנחת נסכים, עשרון לכבש בלול ברביעית ההין שמן. ואין הלכה כרבי:

כיום מרובה - כיום טוב ראשון של חג הסוכות כשחל להיות בשבת. שאותו היום מרובה בנסכים לקרבנות של חובת היום מכל שאר ימות השנה. דהוו שלשה עשר פרים וארבעה עשר כבשים וארבעה מוספים, ב' מוסף דשבת וב' מוסף דחג יג, ואילים שנים ושעיר אחד יד. והנסכים הצריכים לכולם מאה וארבעים לוג טו:

פירוש תוספות יום טוב

הרי עלי יין לא יפחות מג' לוגין. דת"ר אזרח [בפרשת נסכים כתיב (במדבר ט"ו) כל האזרח יעשה ככה וכולה קרא יתירה הוא] מלמד שמתנדבים יין. וכמה שלשה לוגין. [דבציר מהכי לא חזי] . ומנין שאם רצה להוסיף יוסיף. ת"ל יהיה. יכול יפחות. ת"ל ככה. ועיין פ' דלעיל משנה ד':

שמן לא יפחות מלוג. פי' הר"ב שהפחות שבמנחה עשרון סלת. והיא טעונה לוג שמן. דשמן דבא בנדבה גמרינן ממנחת נדבה דתניא קרבן כלומר וכי תקריב קרבן מנחה מלמד שמתנדבין שמן [*כמ"ש בס"פ דלעיל] ודון מינה ומינה מה מנחה בלוג אף שמן בלוג. ורבי סבר דון מינה ואוקי באתרא. דשמן הבא בפני עצמו הוי כנסכים דומיא דיין. הכי אמרינן בגמרא הכא וספ"י דזבחים. ואני תמיה דברפ"ד דשבועות פליגי ר"מ ורבנן ולרבנן דון מינה ואוקי באתרא והסוגיא כי הכא דאמרוה קמיה דרב פפא [*וקשיא דרבנן אדרבנן] וכ"ש דהתם הלכה כרבנן והכא כתבו הרמב"ם והר"ב דאין הלכה כרבי. וצריך לי עיון. ועיין מ"ש במ"ב פ"ז דזבחים:

פירשתי ואיני יודע מה פירשתי. מן היין או מן השמן. רמב"ם ספי"ז מהקרבנות:

כיום המרובה. כתב הר"ב כיו"ט ראשון כו'. דה"ל י"ג פרים וכו'. וד' מוספים ב' מוספי דשבת. וב' מוספי דחג. לא דק אלא ב' תמידי היום ה"ל לחשוב במקום ב' מוספי דחג. ולכן ראוי ה"ל שיכתוב וד' כבשים ב' מוספי שבת וב' תמידי היום. וכן הוא בפירושו פרק דלעיל מ"ד. ומ"ש עוד ושעיר אחד ג"כ לפום ריהטא כתב כן. דהא חטאת הוא ואין לחטאת נסכים. כדתנן בפ"ט מ"ו. ומ"ש והנסכים הצריכים לכולם ק"מ לוג. שכן שנינו שם מ"ג ששה לפר. הרי לי"ג פרים ע"ח לוגין. שלשה לוגין לכבש. הרי לי"ח כבשים נ"ד לוגין. ארבע לאיל. הרי לשני אילים ח' לוגין וזה המספר שוה לשמן וליין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על הברטנורא) דשמן דבא בנדבה גמרינן ממנחת נדבה. דתניא, קרבן, כלומר וכי תקריב קרבן מנחה, מלמד שמתנדבין שמן. ודון מינה ומינה, מה מנחה בלוג אף שמן בלוג. ורבי סבר, דון מינה ואוקי באתרה. דשמן הבא בפנו עצמו הוי כנסכים דומיא דיין. בגמרא. ועתוי"ט:

(יב) (על המשנה) וא"י כו'. מן היין או מן השמן. הר"מ:

(יג) (על הברטנורא) לא דק. אלא ב' תמידי היום הוה ליה לחשוב במקום ב' מוספי החג. ולכן ראוי הוה ליה שיכתוב וד' כבשים ב' מוספי שבת וב' תמידי היום:

(יד) (על הברטנורא) ג"כ לפום ריהטא כתב כן. דהא חטאת הוא ואין לחטאת נסכים, כדתנן בפ"ט מ"ו:

(טו) (על הברטנורא) שכן שנינו שם משנה ג' כו'. וזה המספר שוה לשמן וליין:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שמן לא יפחות מלוג:    סתמא כר"ט דאמר בפירקין דלעיל אף מתנדבין שמן. רש"י ז"ל:

רבי אומר שלשה לוגין:    ואיתה נמי בס"פ כל התדיר. והתבונן במ"ש בסוף פירקין דלעיל. וביד רפי"ד דהלכות מעשה הקרבנות וספי"ז:

תפארת ישראל

יכין

הרי עלי יין:    לנסכים:

לא יפחות משלשה לוגין:    שהוא הפחות שבנסכים. רביעית ההין לכבש. והרי ההין י"ב לוגין. מיהו מותר להוסיף בשיעור היין בין בחובה ובין בנדבה:

לא יפחות מלוג:    ג"כ כפחות שבמנחת נדבה. שהוא עשרון סולת בלוג שמן. וגמרינן שמן נדבה ממנחת נדבה. ודון מינה ומינה. מה התם לוג. ה"נ לוג ואסור להוסיף:

שלשה לוגין:    דס"ל דון מינה ממנחת נדבה. ואוקי באתרא. דשמן הבא בפ"ע הו"ל כיין הבא בפ"ע. דשיעורו ג' לוגין. וקיי"ל כת"ק. [ואף דקיי"ל שבועות רפ"ד] דון מינה ואוקי באתרא. תי' רבינו בבה"ז. דזהו דוקא היכא דנלמד בג"ש. דהו"ל כאלו נכתב בפירוש בהלמוד. ולהכי קי"ל אוקי באתרא. אבל היכא דהלמוד הוא בהיקש או ברבוי. קי"ל דון מינה ומינה. ותמהני הרי פלוגתא היא הי מנייהו עדיף. ובזבחים [דמ"ח א'] אמרינן בפירוש דהיקש עדיף מג"ש [ועי' תוס' שם]. ולפעד"נ דהכא לא מחשב כ"כ באתרא בהלמוד. דהרי ג' לוגין לא כתיבא בנדבת שמן. רק דגם בהא ילפינן מנסכי יין. והרי יש לחלק ביניהן הרבה. דיין כולו מתנסך. אבל שמן רק קומצו מקטיר [כפי"ב סי' ל"ב]. ודלמא משו"ה נמי תסגי בפחות מג' לוגין]:

ואיני יודע מה פירשתי:    פירשתי כמה שמן או יין אביא ושכחתי כמה נדרתי:

יביא כיום המרובה:    דהיינו יום א' דסוכות שחל בשבת. שקרבנות חובה שבאותו יום. הן ב' כבשי תמידים. ב' כבשי מוסף שבת. י"ג פרים למוספי החג וי"ד כבשים וב' אילים [ועוד שעיר חטאת שבמוספין. רק שאין נסכים לחטאת]. והנסכים הצריכים להקרבנות הללו. הם ו' לוגין שמן וו' לוגין יין לכל פר. וג' שמן וג' יין לכל כבש. וד' וד' לכל איל. הרי לכולן ק"מ לוגין שמן וק"מ לוגין יין. נמצא שאותו היום מרובה בנסכים מכל השנה. [ואילה"ק לת"ק [פי"ב מ"ד] דקאמר די ליחיד שיפחות א'. א"כ ה"נ נימא הכי ויביא רק קל"ט לוגין. נ"ל דשאני הכא דמצינו כחו יפה. דרשאי להוסיף כמו שירצה. בין בחובה בין בנדבה. ביחיד כבצבור. משא"כ בשיעור הסולת אסור להוסיף או לגרוע [פ"ה מ"א]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים