משנה מכות ג ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק ג · משנה ז | >>
נזיר שהיה שותה ביין כל היום (במדבר ו, ג), אינו חייב אלא אחת.
אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה, חייב על כל אחת ואחת.
משנה מנוקדת
נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כָּל הַיּוֹם,
- אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
- אָמְרוּ לוֹ: "אַל תִּשְׁתֶּה", "אַל תִּשְׁתֶּה",
- וְהוּא שׁוֹתֶה,
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
- וְהוּא שׁוֹתֶה,
נוסח הרמב"ם
נזיר, שהיה שותה ביין כל היום - אינו חייב אלא אחת.
- אמרו לו: "אל תשתה", "אל תשתה",
- והוא שותה - חייב על כל אחת ואחת.
- אמרו לו: "אל תשתה", "אל תשתה",
פירוש הרמב"ם
וכשהתרו לו גם כן, ואמרו לו זה שאתה שותה שיעורו כך וכך, ועל כל שיעור כך ממנו אתה חייב מלקות, לוקה כפי השיעורין. וכך פירש בירושלמי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אינו חייב אלא אחת - על מה ששתה תוך כדי דיבור של התראה כד. ואם היה לפניו כלי שיש בו כמה רביעיות יין ואמרו לו אל תשתה כלי זה שיש בו כך וכך שעורים שתלקה כך וכ. ך מלקיות, חייב על כל שיעור ושיעור, אע"פ שלא התרו בו אלא התראה אחת:
פירוש תוספות יום טוב
אינו חייב אלא אחת. כתב הר"ב על מה ששתה תוך כדי דבור של התראה. כדאשכחן בהתראת מיתת ב"ד כמו שפסק הרמב"ם [ריש] פי"ב מהלכות סנהדרין. שצריך שיעבור ויעשה תכף להתראה בתוך כדי דבור. אבל אחר כדי דבור צריך התראה אחרת. ובפט"זה צריך דרישה וחקירה בדיני מכות כדרך שעושים בדיני נפשות. וזו היא אחת מן הדרישות כמ"ש בפרק י"ב. ועוד כתב שם בריש פרק ט"ז אע"פ שמלקות היא בשלשה במקום מיתה היא עומדת. ע"כ. והוצרך הר"ב לפרש זה בכאן כדי שלא נטעה בלשון המשנה. דתנן נזיר שהוא שותה ביין כל היום אינו חייב אלא אחת. דאחת מיהא מחייב על איזה שתיה שתהיה בכל אותו היום. קמ"ל דלא מחייב אלא על אותה שהיא תוך כדי דבור. ומתני' הא קמ"ל שאפי' לא הפסיק מלשתות ושתה כל היום בלא הפסק. אינו חייב אלא אחת. אבל כשהתחיל לשתות. בתוך כדי דבור דהתראה היתה. ועמ"ש במשנה ד פ"ו דנזיר. ומ"ש הר"ב ואם היה לפניו כלי וכו'. כך כתב הרמב"ם בפירושו בשם ירושלמי. ובחבורו פ' ה' מהלכות נזירות לא העתיקו כלל. ופירוש תוך כדי דבור. כתב הר"ב ברפ"ג דנזיר:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כד) (על הברטנורא) כדאשכחן בהתראת מיתת ב"ד כו' שצריך שיעבור ויעשה תכף להתראה בתוך כדי דיבור, אבל אחר תוך כדי דיבור צריך התראה אחרת כו'. והתורך הר"ב לפרש זה בבאן שלא נטעה בלשון המשנה דאחת מיהא מחייב על איזה שתיה שתהיה בכל אותו היום, קמ"ל דלא מחייב אלא אותה שהיא תוך כדי דיבור. ומתניתין הא קמ"ל, דאפילו שתה כל היום בלא הפסק אינו חייב אלא אחת. אבל התחלת השתיה בתוך כדי דיבור בעינן. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אינו חייב אלא אחת: וז"ל נמקי יוסף ז"ל אינו חייב אלא אחת על אותו כוס ששתה סמוך להתראה בתוך כדי דבור אבל על האחרים לא לקי דיכול לומר שכחתי שהיה אסור אבל אם התרו בו על כל כוס וכוס חייב על כל אחת ואחת נמקי יוסף ז"ל. ואיתה למתני' בפ' עשרה יוחסין (קידושין דף ע"ז) ובפירקין דף כ' ובפ' אותו ואת בנו (חולין דף פ"ב):
תפארת ישראל
יכין
אין חייב אלא אחת: מיהו באמרו לו אל תשתה כל השיעורים הללו, שתחייב עליהן כך וכך מלקיות, חייב על כל א' וא' [כך כ' בירושלמי, ונ"ל דלהכי לא הזכיר הרמב"ם הך דינא [בפ"ה דנזירות (פ"ה מהל' נזירות)]. ה"ט מדצריך שיהיו כל התראה תוך כדי דיבור להפעולה דאל"כ מצי למימר שכחתי. וא"כ הכא אינו מצוי כלל שיהיו כל השתייות תוך כדי דיבור מהתראה שמקודם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת