משנה מכות ג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק ג · משנה ד | >>
הנוטל אם על הבנים (דברים כב, ו-ז), רבי יהודה אומר, לוקה ואינו משלח.
וחכמים אומרים, משלח ואינו לוקה.
זה הכלל, כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, אין חייבין עליה.
הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה,
- אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ:
- כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה,
הנוטל אם על הבנים -
- רבי יהודה אומר: לוקה - ואינו משלח.
- וחכמים אומרין: משלח - ואינו לוקה.
- זה הכלל -
- כל מצוה בלא תעשה, שיש בה קום עשה - אין חייבין עליה.
רבי יהודה סבר שלאו שנתק לעשה לוקין עליו, ואין הלכה.
אבל העיקר מה שזכרתי לך, שאין לוקין אלא אם נא קיים העשה שבה:
לוקה ואינו משלח - דסבירא ליה לר' יהודה שלח תשלח מעיקרא משמע. ואע"ג דכתיב שלח תשלח אחר לא תקח, לאו למימרא דאם לקחת תשלח, אלא לא תקח אבל שלחנה קודם לקיחה. ואין זה לאו הניתק לעשה:
וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה - קסברי שלח לאחר לקיחה משמע, והוי לאו הניתק לעשה. והלכה כחכמים:
כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה - שאמרה תורה אם עברת על לאו קיים העשה, כגון לא תקח האם על הבנים, ואם לקחת שלח תשלח. לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, ואם באת והעבטת עבוטו השב תשיב לו את העבוט. כל אלו, אם קיים העשה, אינו לוקה. אבל לא קיים העשה, כגון שלקח האם על הבנים ושחטה או שמתה, לקח העבוט מביתו ונשרף שאינו יכול לקיים העשה, הרי זה לוקה:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אין פירוש למשנה זו
הנוטל אם על בנים: בפירקין דף ט"ז וקאמר עלה תנן התם אע"פ שהיא שנויה הכא בפירקין וא"ר יוחנן התם אין לנו אלא זאת ועוד אחרת פי' רש"י ז"ל כלומר דלרבנן משלח ואינו לוקה הא לא שלח לוקה ור' יוחנן בטלו ולא בטלו אית ליה בכל לא תעשה שניתק לעשה פי' בטל עשה שבה חייב לא בטל עשה שבה פטור ומשמע ליה משלח דקתני משלח לכשירצה ואינו לוקה ואימתי הוא לוקה כשיהרגנה ויבטל את העשה בידים והיינו דקאמר אנו אין לנו וכו' כלומר אע"ג דקתני מתני' זה הכלל דמשמע כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה שוות לזו אין לנו בכולן שוה לזו שיהא פיטור המלקות תלוי בקיום העשה אלת בין קיים ובין לא קיים פטור אלא זו ועוד אחרת דמשכחת להו דלקי ע"י בטול העשה כגון השבת העבוט וכדמפרש רעז"ל ועיין תו בגמרא דפריך נמי מגזל ומפאה ומשני לה ומשמע דמסיק דועוד אחרת הוי נמי פאה דכתיב לא תכלה פאת שדך וכתיב לעני ולגר תעזב אותם ואיכא ביטול העשה כגון שטחן את החטים דתו לית ליה לקיומיה ליה לעשה שהרי קנאו בשנוי כדתניא דבעודן חטה הוא דחייב ליתן אבל אם טחנם לא ע"ש:
לוקה ואינו משלח וכו': לשון רעז"ל עד ואין זה לאו הניתק לעשה. אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל פי' דר' יהודה סבר שלאו שניתק לעשה לוקין עליו. וביד בפי"ח דהלכות סנהדרין סימן ב'. ורש"י ז"ל היא שגורס בטלו ולא בטלו וכדכתיבנא דכל זמן שלא בטל העשה בידים אע"פ שהתרו בו ב"ד לקיימו ולא קיימו עדיין יש לו תקנה לתקן הלאו אבל לרב אלפס ז"ל דגריס בדברי ר' יוחנן קיימו ולא קיימו מיד כשהתרו בו ב"ד לתקן הלאו ולא תקן שוב אין לו תקנה לתקן אותו ולוקה:
זה הכלל כל מצוה בלא תעשה: כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:
יכין
רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח: דס"ל שלא תשלח אף דבתר הלאו כתיב, לא ניתק לעשה, דה"ק קרא שלחנה ולא תקח:
וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה: דס"ל שלח גם אחר לקיחה משמע, והו"ל ניתק לעשה:
אין חייבין עליה: אם קיים אח"כ העשה. אבל בשחטה להאם, או אפילו מתה קודם ששלחה, חייב:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת