משנה מכות א ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת מכות · פרק א · משנה ו | >>

אין העדים זוממין נהרגין, עד שיגמר הדין, שהרי הצדוקין אומרים, עד שיהרג, שנאמר נפש תחת נפש (שמות כא, כג)כ.

אמרו להם חכמים, והלא כבר נאמר (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, והרי אחיו קייםכא.

ואם כן למה נאמר נפש תחת נפש, יכול משעה שקבלו עדותן כב יהרגו, תלמוד לומר, נפש תחת נפש, הא אינן נהרגין עד שיגמר הדיןכג.

משנה מנוקדת

אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין,

עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין.
שֶׁהֲרֵי הַצָּדוֹקִין אוֹמְרִים:
עַד שֶׁיֵּהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר:
"נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ" (שמות כא, כג).
אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים:
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים יט, יט):
"וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו",
וַהֲרֵי אָחִיו קַיָּם.
וְאִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ"?
יָכוֹל מִשָּׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ עֵדוּתָן יֵהָרְגוּ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ";
הָא אֵינָן נֶהֱרָגִין,
עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין:

נוסח הרמב"ם

אין העדים הזוממין נהרגין - עד שיגמר הדין.

שהרי הצדוקים אומרין: עד שייהרג,
שנאמר "נפש תחת נפש" (שמות כא כג).
אמרו להם חכמים:
והרי כבר נאמר "ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו" (דברים יט יט) - והרי אחיו קיים,
אם כן, למה נאמר "נפש תחת נפש"?
יכול משעה שקיבלו עדותן יהרגו?
תלמוד לומר "נפש תחת נפש",
הא אינן נהרגין - עד שיגמר הדין.

פירוש הרמב"ם

כשנהרג אותו שהעידו עליו ואחר מותו הוזמו, העדים לא יהרגו, כמו שנאמר "כאשר זמם לעשות לאחיו"(דברים יט, יט) ועדיין אחיו קיים. אבל החכמים מעידים, שהרי הסכימו עליו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עד שיגמר הדין - של הנדון. שיהרג על פיהן, ואחר כן הוזמו:

פירוש תוספות יום טוב

שנאמר נפש תחת נפש. בעדים זוממין כתיב ולא תחוס עינך נפש בנפש. רש"י. *)[*ולא גרסינן במשנה נפש תחת נפש שאותו כתיב בפרשת משפטים בוכי ינצו]:

לעשות לאחיו והרי וכו'. משמע שהרי אחיו עדיין קיים. רש"י:

יכול משעה שקבלו עדותן. ובאת להם הזמה מיד קודם גמר דינו של נדון יהרגו. רש"י:

עד שיגמר הדין. דהשתא מקיימו שפיר נפש תחת נפש דמשיגמר דינו מקרי גברא קטילא. כדאשכחן במשנה ד' פ"ח דסנהדרין ואם משנגמר דינו ברח וכו'. ועמ"ש במשנה ט' דאחר שנהרג לא וע"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על המשנה) נפש כו'. בעדים זוממין כתוב ולא תחוס עינך נפש בנפש. רש"י. ול"ג במשנה נפש תחת נפש שאותו כתיב בפרשת משפטים בכי ינצו:

(כא) (על המשנה) והרי כו'. משמע שהרי אחיו עדיין קיים. רש"י:

(כב) (על המשנה) שקבלו כו'. ובאת להם הזמה מיד קודם גמר דין של נדון. יהרגו. רש"י:

(כג) (על המשנה) שיגמר כו'. דהשתא מיקיימא שפיר נפש תחת נפש, דמשיגמר דינו מיקרי גכרא קטילא, כדאשכחן במ"ד פ"ח דסנהדרין:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין העדים זוממין נהרגין:    פ' אחד דיני ממונות (סנהדרין דף ל"ב.) ובפי' רעז"ל צריך להגיה על פיהן ואח"כ הוזמו שהרי הצדוקים אומרים וכו' פי' מנין אנו לומדים שלא יהרגו עד שיגמר הדין ממעשה שהיה שהרי פעם אחת אמרו הצדוקים וכו' ומאותו הפלפול למדנו שאין נהרגין עד שיגמר הדין כך נ"ל לפרש הרי"א ז"ל:

שנאמר נפש בנפש:    בעדים זוממין כתיב לא תחוס עיניך נפש בנפש רש"י ז"ל משמע מתוך פירושו ז"ל דצריך לגרוס במתניתין שנאמר נפש בנפש וכן בכולה מתניתין ואפשר להיות דגרסינן תחת כמו שאכתוב בסמוך בס"ד. ובטור ח"מ סימן ל"ח. וכתבו תוס' ז"ל בפ"ק דב"ק דף ה' דאפילו אם העידו על שור תם שהזיק אי העידו פלוני חייב לפלוני מנה דדינו בזבורית דעדים זוממין משלמין ממיטב מג"ש דתחת תחת ופי' רש"י ז"ל משור דכתיב ביה שור תחת השור והכא כתיב נפש בנפש דכמאן דכתיב תחת דמי מה התם ממיטב דגמר משן ורגל דכתיב ביה מיטב שדהו אף כאן מיטב. וגם מכאן משמע דגרסינן נפש בנפש. אי נמי לאידך גיסא דאפשר דגרסינן תחת מן הטעם שכתב הוא עצמו ז"ל התם כיון דכתיב נפש בנפש כמאן דכתיב תחת דמי ואתה תבחר ולא אני:

תפארת ישראל

יכין

אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין:    של הנידון:

והרי אחיו קיים:    ר"ל דמשמע מקרא שאחיו עדיין קיים:

יכול משעה שקבלו עדותן:    והוזמו:

תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינן נהרגין עד שיגמר הדין:    ואע"ג דקרא דנפש בנפש רק ברוצח כתיב. עכ"פ הש"ס יליף נמי מנה עדים שרצו לחייב מלקות בג"ש דרשע רשע, וחייבי גליות יליף מנה בג"ש דרוצח רוצח. [והקשה בני הב"ח המופלג כ"ה יעקב עזריה שליט"א ביום בר מצוה שלו, דעכ"פ מדנקט הש"ס למחייבי מלקות ולמחייבי גלות לכל חד קרא באנפי נפשיה, ש"מ דלא גמרינן חד מחבריה אע"ג דשניהן דינן במלקות, א"כ עכ"פ מנ"ל בהעידו שהוא בן גרושה ובן חלוצה, שאין לוקין עד שיגמור הדין. ונ"ל דלאחר שגלתה תורה מג"ש דרוצח רוצח דאף במלקות שאינו מכאשר זמם רק מלא תענה, נמי אינו לוקה עד שיגמור הדין, א"כ בעדי בן גרושה נמי הכי]:

בועז

פירושים נוספים