פתיחת התפריט הראשי


מועד קטן פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת מועד קטן · פרק שלישי ("ואלו מגלחין") · >>

פרקי מסכת מועד קטן: א ב ג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים, ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, והמנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר, והנזיר, והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו.

משנה בעריכה

ואלו מכבסין במועד: הבא ממדינת הים, ומבית השביה, והיוצא מבית האסורים, והמנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר.

מטפחות הידיים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג, (הזבין והזבות והנדות והיולדות), וכל העולין מטומאה לטהרה, הרי אלו מותרין.

ושאר כל אדם אסורין.

משנה געריכה

ואלו כותבין במועד: קידושי נשים, גיטין ושוברין, דייתיקי, מתנה ופרוזבולין, אגרות שום ואגרות מזון, שטרי חליצה ומאונים, ושטרי בירורין, וגזירות בית דין, ואגרות של רשות.

משנה דעריכה

אין כותבין שטרי חוב במועד.

ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל, הרי זה יכתוב.

אין כותבין ספרים, תפילין ומזוזות, במועד, ואין מגיהין אות אחת, אפלו בספר עזרא.

רבי יהודה אומר: כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו, וטווה על ירכו תכלת לציצית.

משנה העריכה

הקובר את מתו שלושה ימים קודם לרגל, בטלה הימנו גזרת שבעה.

שמונה, בטלה הימנו גזירת שלושים.

מפני שאמרו: שבת עולה ואינה מפסקת, רגלים מפסיקין ואינן עולין.

משנה ועריכה

רבי אליעזר אומר: משחרב בית המקדש, עצרת כשבת.

רבן גמליאל אומר: ראש השנה ויום הכיפורים, כרגלים.

וחכמים אומרים: לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא עצרת כרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים כשבת.

משנה זעריכה

אין קורעין, ולא חולצין, ואין מברין, אלא קרוביו של מת.

אין מברין אלא על מיטה זקופה, ואין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באסקוטלא ולא בקנון, אלא בסלים.

ואין אומרים ברכת אבלים במועד, אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים.

משנה חעריכה

אין מניחין את המיטה ברחוב, שלא להרגיל את ההספד, ולא של נשים לעולם, מפני הכבוד.

נשים במועד מענות, אבל לא מטפחות.

רבי ישמעאל אומר: הסמוכות למיטה, מטפחות.

משנה טעריכה

בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים, מענות ומטפחות, בזה ובזה (אבל) לא מקוננות.

נקבר המת, לא מענות ולא מטפחות.

איזהו עינוי? שכולן עונות כאחת.

קינה, שאחת מדברת וכולן עונות אחריה, שנאמר (ירמיה ט): "ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה".

אבל לעתיד לבוא הוא אומר (ישעיה כה): "בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים" וגו'.

משנה מנוקדתעריכה

משנה מועד קטן ג ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) אלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורים והמנודה שהתירו לו חכמים וכל מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע והיוצא מטומאתו לטהרתו.

(ב) ואלו מכבסים במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורים והמנודה שהתירו לו חכמים וכל מי שנשאל לחכם והותר מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג הזבים והזבות הנידות והיולדות וכל העולים מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין ושאר כל אדם אסורין.

(ג) ואלו כותבין במועד קידושי נשים וגיטין ושוברים דייתיקי מתנה ופרוזבולין איגרות שום איגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין ושטרי בירורין וגזירות בית דין ואיגרות של רשות.

(ד) אין כותבין שטרי חוב במועד אם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר העזרה רבי יהודה אומר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על ירכו תכלת לציציתו.

(ה) הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה ממנו גזירת שבעה שמונה ימים בטלה ממנו גזירת שלשים מפני שאמרו השבת עולה ואינה מפסקת והרגלים מפסיקין ואינן עולין.

(ו) רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכיפורים כרגלים וחכמים אומרין לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ראש השנה ויום הכיפורים כשבת.

(ז) אין קורעין ולא חולצין ולא מברין אלא קרוביו של מת ואין מברין אלא על המיטות הזקופות אין מוליכין לבית האבל לא בטבלה ולא באסקוטלה ולא בקנון אלא בסלים ואין אומרין ברכת אבלים במועד אבל עומדים בשורה ומנחמים ופוטרין את הרבים.

(ח) אין מניחין את המיטה ברחוב שלא להרגיל את הספד ולא של נשים לעולם מפני הכבוד הנשים במועד מענות אבל לא מטפחות רבי ישמעאל אומר הסמוכות למיטה מטפחות (ט) בראשי חודשים ובחנוכה ובפורים מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות נקבר המת לא מענות ולא מטפחות איזה הוא עינוי שכלן עונות כאחת קינה שאחת אומרת וכלן עונות אחריה שנאמר ולמדנה בנותיכם נהי ואישה רעותה קינה (ירמיהו ט יט) אבל לעתיד לבוא מה הוא אומר בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר (ישעיהו כה ח).

פירושיםעריכה