משנה מועד קטן ג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מועד קטן · פרק ג · משנה ד | >>
אין כותבין שטרי חוב במועד.
ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל, הרי זה יכתוב.
אין כותבין ספרים, תפילין יז ומזוזות, במועד, ואין מגיהין אות אחת, אפלו בספר עזרא.
רבי יהודה אומר: כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו, וטווה על ירכו יט תכלת לציצית.
אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד;
- וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ,
- אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,
- הֲרֵי זֶה יִכְתֹּב.
- אֵין כּוֹתְבִין סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת, בַּמּוֹעֵד;
- וְאֵין מַגִּיהִין אוֹת אַחַת, אֲפִלּוּ בְּסֵפֶר עֶזְרָא [ס"א: הָעֲזָרָה].
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כּוֹתֵב אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת לְעַצְמוֹ,
- וְטוֹוֶה עַל יְרֵכוֹ תְּכֵלֶת לְצִיצִית:
אין כותבין שטרי חוב - במועד.
- אם אינו מאמינו,
- או שאין לו מה יאכל,
- הרי זה יכתוב.
- אין כותבין ספרים, תפילין, ומזוזות - במועד.
- ואין מגיהין אות אחת - אפילו בספר העזרה.
- רבי יהודה אומר:
- כותב אדם תפילין ומזוזות - לעצמו.
- וטווה על ירכו תכלת - לציציתו.
אם אין לו מה יאכל - כותב ומוכר כדי פרנסתו.
והלכה כרבי יהודה:
אין כותבין שטרי חוב במועד - הואיל ויכול לכתבו לאחר המועד טז:
ואם אינו מאמינו - ואינו רוצה להלוותו בלא שטר, ולוה צריך למעות, כותבין:
או שאין לו - לסופר מה יאכל, הרי זה יכתוב ויטול שכרו, דשכר פעולה למי שאין לו מה יאכל שרי:
ואפילו בספר העזרה - ס"ת שכהן גדול קורא בו ביום הכיפורים, ואע"ג דצריך לרביםיח:
לעצמו - לקיים המצוה. אבל לא למכור או להשכיר:
וטווה על ירכו תכלת - שנותן החוט על ירכו ומשפשף בידו והוא נטוה מאליו. אבל לא בידו בין אצבעותיו, ולא בפלך כדרך שהוא עושה בחול. והלכה, טווה אדם תכלת לבגדו בין בפלך בין באבן כ:
אין כותבין שטרי חוב. כתב הר"ב הואיל ויכול לכתבו לאחר המועד. דהכא מסתמא ליכא למיחש שמא יאמר לא כך היה כמו במתנה. כיון שהלוהו. לא יהיה לוה רשע ולא ישלם:
אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד. כתב סמ"ג בשם הירושלמי בד"א להניח. פירוש לאחר המועד. אבל להניחם במועד אפילו להניחם לאחרים יכול לכותבן ע"כ. וב"י נדחק בפירושו. למאן דס"ל דלא מנחי תפילין במועד:
אפילו בספר העזרה. כתב הר"ב ספר תורה שכהן גדול כו' ואע"ג דצריך לרבים. יש לפרש בי"כ צריכים לו רבים. אבל לא עכשיו. הא אם צריך לקרות בו מגיהין אותו. וכדעת א"ח שכתב ב"י. אבל המגיד כתב דבס"ת אין להגיה. דלא התירו אלא תפילין. שאפשר לכותבן כולן במועד משא"כ ס"ת. שא"א לעשותה כולה בח"ה. גם ת"ה כתב בשם א"ז פי' כשמוציאין בעזרה לקרות בו ואפי' לצורך רבים. וגי' הספר עזרא באלף. ופי' רש"י ס"ת של עזרא:
וטווה על יריכו. אבל בתפילין א"א על ידי שינוי. שצריך כתיבה תמה. תוספת. ומ"ש הר"ב והלכה כו' בין באבן. פירש"י שתולה בחוט. כדי שיוכל לשוזרו יפה:
(טז) (על הברטנורא) דהכא מסתמא ליכא למיחש שמא יאמר לא כך היה כמו במתנה. כיון שהלוהו לא יהיה לוה רשע ולא ישלם:
(יז) (על המשנה) תפילין כו'. כתב סמ"ג בשם הירושלמי בר'א להניח, פירוש לאחר המועד, אבל להניחן במועד אפילו להניח לאחרים יכול לכחבן. וב"י נדחק בפירושו למאן דס"ל דלא מנח תפילין במועד:
(יח) (על הברטנורא) יש לפרש ביוהכ"פ צריכים לו רבים. אבל לא עכשיו הא אם צריך לקרות בו מגיהין בו וכדעת א"ח. אבל המגיד כתב דבס"ת אין להגיה, דלא התירו אלא תפלין דאפשר לכותבן כולו במועד משא"כ ס"ת שא"א לעשותה כולה בחה"מ וגירסת הספר בא' ופירש"י ס"ת של עזרא:
(יט) (על המשנה) על ירכו. אבל בתפלין א"א ע"י שינוי שצריך כתיבה תמה. תוספ':
(כ) (על הברטנורא) שתולה בחוט כדי שיוכל לשזרו יפה. רש"י:
אין כותבין וכו': בפרקין דלעיל דף י"ג וביד שם סי' י"ג ובטור א"ח סי' תקמ"ב וסי' תקמ"ה. וכתבו תוס' ז"ל אין כותבין שטרי חוב פירש בתוס' [הר"ב ז"ל] ה"ה שטר מכירה דהא בהדי אלו כותבין במועד לא חשיב שטר מכירה ולי נראה דהא דלא קתני ליה משום שאין כותבין שטר מכירה אלא על הקרקע ואמרי' לעיל אין מוכרין בתים אלא לצורך המועד ולצורך המועד פשיטא דשרי וה"ה אם מכר קודם המועד ועתה רוצה לכתוב דשרי במועד דהא נמי דבר האבד רק אם היה לו אינם ולא יכול לכתוב קודם המועד ע"כ:
אפי' בספר עזרא: ס"ת של עזרא ואני שמעתי עזרה בה"א ופי' ספר מוגה שהיה בעזרה שממנו היו מגיהין כל ספרי גולה רש"י ז"ל. ובפ"ק דב"ב דף י"ד פי' רש"י ז"ל ספר עזרה ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל וכה"ג ביוה"כ ע"כ: וכתב הר"ס ז"ל ונראה שמשנגנז הארון היה להם ס"ת אחת והוא נקרא ג"כ ספר העזרה ע"כ: וכתב בב"י שם סוף סי' תקמ"ה בשם אורחות חיים י"מ ספר העזרה ספר שקורא בו כה"ג ביוה"כ ועל זה אין מגיהין אותו במועד לפי שאינו צריך עד יוה"כ הא אם צריך לקרות בו מגיהין אותו במועד בין במקרא בין במשנה בין בתלמוד שאין לך דבר האבד גדול [מזה] כ"כ הריטב"א בשם רבותיו וכן נראה הלכה למעשה ע"כ: וכן כתוב ג"כ בס' תרומת הדשן סימן פ"ה:
ר' יהודה אומר כותב וכו': גמ' ת"ר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו ולאחרים בטובה ולא בשכר דברי ר"מ ר' יהודה אומר מערים ומוכר את שלו וחוזר וכותב לעצמו ר' יוסי אומר כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו והתוס' ז"ל שקלו וטרו אי ר' יוסי לקולא או לחומרא ומתני' אי ר"מ אי תנא אחרינא דפליג אכולהו ע"ש: ובירוש' משמע דכותב אדם תפילין לעצמו היינו להניח אותם בחול המועד: (הגה בספר לבוש מלכות סי' תקמ"ח גם כן כתב במקום שנהגו להניח תפילין בחוה"מ כגון באלו הארצות כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו ע"כ): וסברת רבה בר בר חנה לעצמו אין לאחרים לא אפי' שהן צריכין להם להניחן במועד אבל רב פליג עליה ומפרש המשנה להניח עד לאחר המועד אבל לצורך המועד יכול לכתוב אף לאחרים והביאו סמ"ג עשין כ"ב:
וטווה על יריכו תכלת לציציתו: פי' שע"י שנוי אבל בתפילין אי אפשר בשנוי שצריך כתיבה תמה ובעשיית תפילין וציצית לא איירי במתני' ושמא אין איסור כי אם בכתיבה וטוייה ומה שנהגו לכתוב בעוגל לא מצינו היתר וכן פירש בתוסי' הרב בשם רבו ז"ל ואפי' ע"י הדחק על יהודי אחד שתפוס [היה] התירו בדוחק גם ע"י היפוך שהוא נקרא מצד אחד לא היו מתירין וגם אי לא אסור משום מלאכה הא אמרינן אפי' טרחא דלאו מלאכה כפ"ק מיהו נהגו לומר דמתני' לא איירי ע"י הפוך ויש כותבין ע"י חלוק האות וכן היה עושה רבי זקני והיוד שאי אפשר היה כותב בכתב הפוך תוס' ז"ל:
יכין
ואם אינו מאמינו: והלוה צריך למעות אפילו רק להרווחה:
או שאין לו: לסופר:
תפילין ומזוזות במועד: מיהו בנצרכים למועד, או בכותבן לעצמו אף שא"צ להם במועד, או שאין לו מה יאכל, מותר לכתוב. אבל בכיוון מלאכתו במועד אפילו כה"ג אסור [שם]:
העזרה: ס"ת שקרא בו הכה"ג ביו"כ, דעכ"פ מדא"צ לו במועד אסור. וי"ג ספר עזרא, ור"ל אותה ס"ת שעזרא כתבו, וממנו מגיהין כל ס"ת. ואע"ג דהמשהה ספר שאינו מוגה עובר בלאו דקבלה דאל תשכון באהלך עולה, אפ"ה יש כח ביד חכמים לעקור אפילו מצוה דאורייתא בשב וא"ת, מכ"ש מצוה שבקבלה [כיבמות ד"צ ב' ועי' כתובות די"ט ב']. [אב"י עי' מש"כ על דברי רבינו אלו בקונטרס מסגרת הזהב]:
כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו: אפילו א"צ להן במועד:
וטווה על יריכו תכלת לציציתו: ולא על פלך בגלגל דאוושא טובא. והכי קיי"ל [שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת