משנה מדות ג ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק ג · משנה ז | >>

פתחו של אולם, גבהו ארבעים אמה, ורחבו עשרים אמה, וחמש מלתראות של מילת היו על גביו.

התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה.

שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה.

נמצאת העליונה שלשים אמה ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת.

משנה מנוקדת

פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם,

גָּבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה,
וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה,
וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָאוֹת שֶׁל מֵילָת הָיוּ עַל גַּבָּיו.
הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח
אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה;
שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה עוֹדֶפֶת עָלֶיהָ
אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה,
נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשִׁים אַמָּה.
וְנִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים הָיָה בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת:

נוסח הרמב"ם


פירוש הרמב"ם

מלתרא - הקורה המפותחת שבה חופרין צורות ודמיונות והיא שקורין לה הבנאים בלשון ערבי "מקרנין", ואומרים במערב "מקרבין", וכבר זכרנו זה בעירובין. וחכמים קורין אותה "מלתרא", והקבוץ בלשון המשנה "מלתראות".

ומילא - הוא שם למין הקורות שבהן היה הפיתוח הזה, או שם לבניין ההוא הנקרא "מקרבין".

ואמר עוד שהמערכה של אבנים היתה בין כל מלתרא ומלתרא, ואף על פי שכל אחת עודפת באורך כמו שאצייר עכשיו, היתה גם כן כל אחת יוצאת על האחרת ולא היו כולם בשטח אחד, עד שהם מגיעות בפתח האולם כמין דבר בולט, כמו שהוא מפורסם בבניינים הגדולים, וזו היא הצורה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חמש אמלתראות - קורות מצויירות ומכויירות:

של מילת - של אילן יט שגדלים בו עפצים שקרויין מילין. כדאמרינן בגיטין [דף י"ט] חיישינן שמא במי מילין כתבו:

התחתונה - הקורה התחתונה מושכבת על משקוף הפתח לרחבו של פתח שהוא רחב עשרים אמה, והקורה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה, נמצא ארכה עשרים ושתים. וקורה שניה שלמעלה הימנה עודפת על הראשונה אמה מזה ואמה מזה, נמצא ארכה עשרים וארבעה. והשלישית עשרים ושש, והרביעית עשרים ושמונה, וחמישית שלשים:

ונדבך - שורה. כמו נדבכים די אבן גלל (עזרא ו):

בין כל אחת ואחת - חמש קורות אלו לא היו נוגעות זו בזו, אלא שורה של בנין של אבנים היתה בין זו לזו:

פירוש תוספות יום טוב

מלתראות. של מילה. פי' הר"ב של אילן כו'. ולא הוה משום לא תטע לך אשרה כל עץ. כמ"ש במשנה ג' פ"ק דתמיד. וכן בסוף מכילתין. דלא אסרה תורה אלא דומיא דנטיעת עץ שהוא בולט. וזהו שהרמב"ם בפ"א מהל' ב"ה כתב ואין בונין בו עץ בולט כלל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על הברטנורא) ולא הוה משום לא תטע לך אשרה כל עץ, דלא אסרה תורה אלא דומיא דנטיעת עץ שהוא בולט. וזהו שהר"מ כתב ואין בונין בו עץ בולט כלל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פתחו של אולם וכו':    תוס' פ' הקומץ רבא דף כ"ח וירושלמי רפ"ק דעירובין. וביד פ"ד דהל' בית הבחירה סי' ח':

וחמשה מלתראות וכו':    רפ"ק דעירובין וק"ק לע"ד דהיכי קאמר התם דלמא כי תניא ההיא דאמלתראות באולם תניא ע"כ. וקשה דמאי דלמא דקאמר הא ודאי גבי אולם מתנייא ושמא דה"ק גבי אולם לחוד מתנייא ולא ילפינן מינה לפתחו של היכל שהיו ג"כ על גביו אמלתראות:

של מילה:    של אילן שגדלים בו עפצים וכו' לשון רעז"ל אמר המלקט כן נראה שפירש הרמב"ם ז"ל בלשון ראשון וכן פי' ג"כ רש"י ז"ל שם רפ"ק דעירובין וגם בערוך בערך מל ועוד כתב בערוך והשונה של מילת טועה הוא. ופירוש אמלתראות קירות לאחיזת הקיר כגון וטור כרותות ארזים ע"כ. אבל הר"ר שמעיה ז"ל פי' ולי נראה לשון כלי מילת בציורי המעיל:

התחתונה עודפת על הפתח וכו':    שם בפ' הקומץ רבא כתבו תוס' ז"ל וז"ל אכסדרא תבנית אולם אע"ג דאולם היה בו ד' מחיצות כדתנן במסכת מדות ובריש גמ' דעירובין מייתי לה פתחו של אולם גובהו מ' אמה ורחבו עשרים אמה וחמשה מלתראות של מילה היו על גביו ואכסדרא אין לה אלא שלש דפנות כדמוכח בסמוך מפני מה נברא העולם בה"א מפני שדומה לאכסדרא ועוד אמרינן בפ' לא יחפור עולם לאכסדרא הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת מ"מ מחמת שפתח האולם רחב וגבוה מאד ולא היו לו דלתות דומה לאכסדרא שנראה כפרוץ בצד אחד ע"כ. ועיין בבית יוסף יורה דעה סוף סימן קמ"א:

תפארת ישראל

יכין

פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה:    שההיכל עם כל הבניינים הסמוכים לו מצפון ומדרום, היה הכל יחד מצפון לדרום ע' אמה. והאולם עודף על כל אלה מבחוץ ט"ו אמה לצפון וט"ו אמה לדרום. נמצא שהיה האולם רחב ק' אמה מצפון לדרום. והוה לו פתח האולם באמצע מזרח רחב כ' וגבוה מ' אמה, דהיינו כרוחב חלל ההיכל מבפנים, כולו ברחבו וגבהו. [ונ"ל דאף עפ"כ נקרא האולם בש"ס בשם אכסדרא (כע"ז דמ"ג א'), אע"ג דכל אכסדרא אין לה דופן רביעית דפרוץ במלואה (כתוס' סוכה די"ח), והרי האולם היה רחבו מלבד הט"ו אמה שמכאן ומכאן עוד ע' אמה, והפתח שהיה לאולם באמצע הע' אמה היה רחב רק כ' אמה, על כרחך שלא היה כותל המזרחי שלו פרוץ במלואה, רק היה לו פצימין כ"ה אמה לכל צד מהפתח. אפ"ה נקרא אכסדרא, מדהיה לו פתח גבוה ורחב ביותר ככל מדת חללו של היכל כולו, והו"ל כפרוץ במלואו. וזה לפע"ד כוונת תוס' ע"ז (דמ"ג א') יע"ש]:

וחמש מלתראות:    ר"ל קורות מפותחות ומצויירות. ואמלתרא הוא נוטרקין מול תרעא ר"ל נגד השער:

של מילת:    ר"ל הקורות היו של עץ שגדלים בו עפצים. וי"א דמילת ר"ל שצבועות כמו מילת, והוא בגד משי אדום:

היו על גביו:    ממעל להפתח. קבועות ומשוקעות בבניין, ואין ראשי הקורות בולטות לחוץ, דאז אין בהן משום לא תטע כל עץ [כמ"ש לעיל פ"א סי' מ"ה. ועי' מ"ש שם]:

התחתונה:    הקורה התחתונה מהאמלתרות:

עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה:    נמצא שארכה עשרים ושתים אמות:

שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה:    נמצא ארכה כ"ד אמות, והשלישית כ"ו, והרביעית כ"ח, נמצאת וכו':

ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת:    שורה של אבנים מרובעות, היה בין אמלתרא לאמלתרא שעליה, לנוי:

בועז

פירושים נוספים