מלאכת שלמה על מידות ג
<< · מלאכת שלמה · על מידות · ג · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
המזבח וכו': פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ד) פריך מינה לרב דאמר דלא היה יסוד למזבח בקרן דרומית מזרחית דהכא קתני שהיה מרובע ל"ב על ל"ב ומשני דלאו ארבעת רבעיו קא חשיב הכא אלא מצד צפון היה ל"ב ומצד מערב ל"ב אבל מזרח ודרום לא היה אלא ל"א על ל"א דקרן דרומית מזרחית חסרה לה אמה לדרום ואמה למזרח ע"כ. ואיתה נמי בפ' שתי הלהם דף צ"ז. וביד פ' שני דהלכות בית הבחירה מסימן ה' עד סימן ט"ו כוליה מתני' עד סוף סימן ג':
עלה אמה וכו': פ' לולב וערבה (סוכה דף מ"ה.) בפי' רעז"ל דבור המתחיל עלה אמה נראה שצריך להיות עלה חמש וכנס וכו':
עלה אמה וכנס אמה וכו' עלה חמש וכנס אמה: הכניסות שנה במשנה אבל עלה שלש זה מקום הקרנות שלא היה שם כניסה לא קחשיב כו' [עי' בתוי"ט ד"ה מקום הקרנות] וגם תוס' ז"ל שס פ' לולב וערבה כתבו על רש"י ז"ל דמ"מ מוחק בחנם גירסת הספרים שכתוב בכל הספרים עלה שלש וכנס אמה וזה מקום הקרנות כלומר דבאותה כניסה היו הקרנות בנויות והשתא הוי ממש דומיא דאחריני עלה אמה וכנס אמה זה מקום קרנות מקום כניסה הוא מקום קרנות ע"כ. [הגה"ה צ"ע אם יש שום טעותן. והרמב"ם ז"ל פירש במתני' וז"ל לא זכר גובה המזבח כולו לפי שהיא מפורסם שלא נשתנה לא הוסיף ולא גרע אמרו מזבח שעשה משה ושעשה שלמה ושעשו בני הגולה כולם עשר אמות גובה והא דכתיב שלש אמות קומתו משפת מערכה ולמעלה וכבר נתבאר שגבהו עשר אמות אמה יסוד וחמש אמות סובב ושלש אמות מקום המערכה ואמה קרנותיו לפי שכל קרן הוא אמה על רום אמה ע"כ. ועיין במ"ש לקמן פ"ד סוף סימן ו']:
נמצא שלשים על שלשים: לאו דוקא דשלשים אמה ושני טפחים על ל"ב אמה ושני טפחים הוו וכן ג"כ נמצא כ"ח על כ"ח לאו דוקא דכ"ח אמות וד' טפחים על כ"ח אמות וד' טפחים הוו כדאמרינן במנחות בפ' שתי הלחם אלא שהוא לא מנה הטפחים שהוא פחות מאמה דכיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה גם זה קיצור מפירוש הרמב"ם ז"ל. תלוי במ"ש במשנה ר"מ אומר כל המדות היו בינוניות חוץ ממזבח וכו' דפי"ז דכלים ומבואר בארך בפי' הרמב"ם ז"ל למתני' ע"ש:
וכשעלו בני הגולה: זבחים פ' קדשי קדשים (זבחים דף ס"א) וכתבו שם תוס' ז"ל ד' אמות מן הדרום וד' אמות מן המערב כך גירסת הקונטרס וקשה לר"ת דא"כ היה המזבח אמה מערכה בחלקו של יהודה דמסתמא בבית ראשון לא היה יסוד לקרן דרומית מזרחית [כו' עי' בתוס' יו"ט] וביד פ"ח דהלכות בית הבחירה סי' ד':
כמין גמא: גימל יונית שהיא כמין נון הפוכה שלנו עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט בזבחים פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ג.) ושם פ' קדשי קדשים פי' רש"י ז"ל גימל יונית עשוי כמין כאף פשוטה שלנו וכדמפרש מן הדרום ומן המערב ע"כ ואפשר דנון הפוכה היא כאף פשוטה:
כשהוא אומר אל ארבעת וכו': כצ"ל. ואיתא ברייתא בפ' קדשי קדשים (זבחים דף נ"ט:)
וחוט של סקרא חוגרו: בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ג) ובפ' שתי הלחם (מנחות דף צ"ז) ובפ' שני דבכורות דף י"ז. וביד בפרק שני דהלכות בית הבחירה סימן ט' כתוב וחוט של סקרא היה חגור באמצע המזבח כששה טפחים מסוף הסובב ולמטה להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים ע"כ:
והיסוד היה מהלך וכו': שם פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ד) ומצאתי מוגה היסוד היה הולך. והתם גרסינן מאי לא היה לה יסוד רב אמר בבנין לוי אמר בדמים דיסוד היה מהלך על פני כל המזבח אבל לא היו נותנין דמים בחלקו של יהודה לוי מתרגם באחסנתיה יתבני מקדשא מקום המקודש לדמים ורב מתרגם באחסנתיה יתבני מדבחא דבנינא גופיה משמע ע"כ ובזה ק"ק לע"ד לפי' רעז"ל שתפס לפרש כרב וכתרגום לוי וכבר כתב קושיא זו התוספת יום טוב בפרק איזהו מקומן בסימן ד'. ועיין במ"ש לקמן פ' בתרא:
ואוכל בדרום וכו': לשון רעז"ל עד ואמה אחת על פני ארך הצפון צריך למחוק מלת הצפון ולכתוב במקומה המזרח. עוד בפירוש רעז"ל למלאתו מאבנים וסיד וכו' כצ"ל:
ובקרן מערבית דרומית: תוס' ז"ל שם פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ד:)
ומתערבין באמה: פי' של דרומי ושל מערבי:
למטה ברצפה וכו': עיין במה שכתב על משנה זו רש"ל ז"ל בס"פ תמיד נשחט:
מקום היה שם אמה וכו': תוס' פ' קדשי קדשים (זבחים דף ס"א:)
לשית: לשון יסוד כמו שכתבתי בשם רד"ק ז"ל בפ' הוציאו לו סוף סי' ב':
שבו יורדין לשית ומנקין אותו: ק"ק לע"ד לרבנן דס"ל דשתין יורדין עד התהום מה שייך מנקין אותו דבשלמא לר"א ב"ר צדוק דס"ל דשיתין לא היו יורדים עד התהום וכדאיתה במעילה פ' ולד חטאת וכמו שכתבתיו שם סימן ג' שייך נקוי אבל לרבנן מה שייך נקוי ושמא מה שהיה נדבק בכותלי השית הוא שהיו מנקין ודוחק. ואיתה למילתיה דר"א ב"ר צדוק ג"כ בסוכה ס"פ לולב וערבה (סוכה דף מ"ט.) והילך כל לשון רש"י ז"ל אשר שם במילתיה דר"א ב"ר צדוק לול ארובה שהיא מלמעלה למטה בין כבש למזבח. שהכבש ארכו ל"ב אמה ומשפע ועולה ט' אמות עד ששוה למזבח ולא היה ראשו מחובר למזבח אלא אויר מעט מפסיק בינתים כדאמרינן במנחות ועשית עולותיך הבשר והדם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה הא למדת אויר יש בין כבש למזבח. ואותו אויר קרוי בין כבש למזבח ולול היה באותו אויר במערבו של כבש בח' אמות מערביות של כבש שהכבש רחבו ט"ז אמות ממזרח למערב ואותו חלל הוא שהנסכים יורדים לתוכו שהם נעשים בדרומית מערבית של מזבח ומוקף ד' מחיצות עד קרקעיתו וקרקעיתו של רצפת שיש ואין היין נבלע שם וכל נסכי יין של כל השנה יורדים שם והאי תנא לית ליה שהיו שתין יורדין עד התהום ופליג אדרבנן ע"כ. והכי איתא בגמרא הכא והתם דפליג ארבנן וכדכתיבנא. ומה שכתב לול ארובה שהיא מלמעלה למטה נר' שאינו ר"ל רק שפי' לול דבכוליה תלמודא היינו ארובה שהיא למעלה בגג והכא שייך לומר שהוא ארובה שהיא מלמעלה למטה. וכן בפ' כל שעה (פסחים דף כ"ו) גבי ולולין היו פתוחין בעליה כתב לול ארובה שבעליה היורדת לבית קרי לול ע"כ:
וכבש היה לדרומו של מזבח: בפרק קדשי קדשים (זבחים דף ס"ב) מייתי לה תנא דכבש בדרום מקרא דכתיב ביחזקאל ומעלותהו פנות קדים כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח ומהאי קרא לא שמעי' אלא שיהו פניות של מזבח למזרח דלא תימא למערב ויהא כבש בצפון ומדאשכחן בים שעשה שלמה דקחשיב ואזיל דרך ימין מצפון למערב וממערב לדרום דכתיב שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב לימינך אתה הולך שמעינן דכל פונות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין וכבש נמי היה בדרומו של מזבח. וביד פ"א דהלכות בית הבחירה סי' י"ז:
ורבובה היתה לו במערבו ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף: כצ"ל והשאר צריך למחוק אותו:
ורבובה: בשני ביתין גרסינן ליה וכן הוא בערוך ופשוט הוא. ורבובה ס"א ורכובה היתה לו ול"ג מלת לו הר"ר יהוסף ז"ל: ואותה ברייתא קרובה לענין בפ' כל שעה (פסחים דף ל"ד:)
אחד אבני הכבש וכו': ביד פ"א דהלכות בית הבחירה סי' י"ד:
ומביאין משם אבנים וכו': כצ"ל:
שהברזל פוסל בנגיעה: אפילו לא נפגם ואם נפגם אפילו שלא בברזל אלא בעץ או באצבע נפסל והיינו דקתני אח"כ ובפגימה בכל דבר. וכתב הר"ר משה נאגר ז"ל בספר לקח טוב סוף פ' יתרו וז"ל ומ"ש עליה עליהן מיבעי ליה כדקאמר לא תבנה אתהן וכו' פי' מורי הרב י"ץ כי רמז לנו הדין שאם אבן אחת נפגמה או נגממה אחר שנבנית במזבח או בכבש אמרו ז"ל אותה האבן פסולה והשאר כשרה. ע"כ:
לא היו סדין אותם בכפים של ברזל: משמע לי קצת שהראב"ד ז"ל וגם הרמב"ם ז"ל גרסי בכפיס בסמ"ך דוק בפ"א דהלכות בית הבחירה:
שמא יגע: גם ביד הלשון כך שמא יגע באבן ויפסול ומשמע שאם היה בודאי שלא יגע בכף של ברזל אלא למעלה בסיד לא היה איסור בדבר אלא משום דגזרינן דילמא אתי למינגע באבן המזבח עצמה ומשמע מלשון מתני' דנגיעת ברזל אינה פוסלת רק במזבח או בכבש אבל בשאר מקומות בית המקדש כגון העזרות והלשכות דוקא השמעת קול אסור וכדכתיב ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו אבל ליגע בהן ברזל אפילו בפנים אין בכך כלום וכמו שכתב מהרי"ק ז"ל שם פ"א ובתוספתא דב"ק פ"ז משמע דשאר מיני מתכות לא נפסלו אפילו למזבח. והובאה בילקוט פ' משפטים סימן שי"ח:
והמזבח נברא: אית דגרסי נבנה אכן בת"כ פ' קדושים פ' י"א קתני להא בשם ר"ש בן אלעזר וגם שם אני רואה הגרסא והמזבח נברא בריש. וגם הר"ר יהוסף ז"ל גריס נברא בריש והגיה אינו בדין שֶׁיִנוֹף ס"א שֶׁיוּנִף ע"כ. ובספרי פ' מסעי גרסינן דוגמא לזה עד מות הכהן הגדול ר"מ אומר רוצח מקצר ימיו של אדם וכ"ג מאריך ימיו של אדם אינו בדין שיהא מי שמקצר ימיו של אדם לפנימי שמאריך ימיו של אדם ע"כ:
וטבעות: ס"א הטבעות הרי"א ז"ל:
שעליהם: פי' שעל ידיהם ששם היו מכניסין ראש הבהמה. ופי' הר"ר שמעיה ז"ל שעליהם שוחטין נותן צואר הבהמה בטבעת שיש לה שני ראשין ונועצה בקרקע והצואר תקוע שם ויכול יחיד לשוחטה:
שמונה עמודין ננסין: פי' קצרים:
ורביעין של ארז על גביהן: ע"ג שני העמודים ד' קורות על ח' עמודים:
ושלשה סדרים: של יתדות תקעו בכל קורה וקורה סדר אחד גבוה מחברו הנמוך לתלות בו הכבש האמצעי לתלות בו איל והגבוה לתלות בו הפר:
ומפשיטין: ומנתחין ומביאין הקרביים על שולחנות של שיש שלמטה בין העמודים עכ"ל ז"ל:
על שולחנות של שיש וכו': מצאתי מוגה ושולחנות של שיש בין וכו'. וכן הגיה הרי"א ז"ל ועיין במה שכתבתי לקמן בפ' בתרא ובפ"ג דתמיד סימן ב':
הכיור היה וכו': ירושלמי פרק מצות חליצה:
בין האולם ולמזבח וכו': פ"ק דיומא. וביד פ"ח דהלכות בית הבחירה סי' ו'. בפי' רעז"ל ה"ג רום מעלה וכו'. אמר המלקט הר"ר שמעיה ז"ל נמי הכי גריס אלא שפי' בגוונא אחרינא והוא עצמו ז"ל כתב ואין הדבר מכוון לי ואף רבינו לא עמד במדה זו ע"כ. אבל הרמב"ם ז"ל גריס ושלחה חצי אמה ופי' מתני' בדרך אחרת תעיין שם וכן ג"כ כתב בפ' ששי דהלכות בית הבחירה סימן ד' ומהרי"ק ז"ל נראה שהסכים לגרסת רעז"ל ולפירושו דהא תנן לעיל בפ' הר הבית כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם הרי שמעלות האולם לא היו במדה זו ע"כ וקצת מן המשנה שם בפ"ד סי' ט'. וע"ש שנראה שיש לו פי' אחר במשנתנו גם עיין בספר החכם הר"ר מנחם עזריה נר"ו בסימן י"א:
פתחו של אולם וכו': תוס' פ' הקומץ רבא דף כ"ח וירושלמי רפ"ק דעירובין. וביד פ"ד דהל' בית הבחירה סי' ח':
וחמשה מלתראות וכו': רפ"ק דעירובין וק"ק לע"ד דהיכי קאמר התם דלמא כי תניא ההיא דאמלתראות באולם תניא ע"כ. וקשה דמאי דלמא דקאמר הא ודאי גבי אולם מתנייא ושמא דה"ק גבי אולם לחוד מתנייא ולא ילפינן מינה לפתחו של היכל שהיו ג"כ על גביו אמלתראות:
של מילה: של אילן שגדלים בו עפצים וכו' לשון רעז"ל אמר המלקט כן נראה שפירש הרמב"ם ז"ל בלשון ראשון וכן פי' ג"כ רש"י ז"ל שם רפ"ק דעירובין וגם בערוך בערך מל ועוד כתב בערוך והשונה של מילת טועה הוא. ופירוש אמלתראות קירות לאחיזת הקיר כגון וטור כרותות ארזים ע"כ. אבל הר"ר שמעיה ז"ל פי' ולי נראה לשון כלי מילת בציורי המעיל:
התחתונה עודפת על הפתח וכו': שם בפ' הקומץ רבא כתבו תוס' ז"ל וז"ל אכסדרא תבנית אולם אע"ג דאולם היה בו ד' מחיצות כדתנן במסכת מדות ובריש גמ' דעירובין מייתי לה פתחו של אולם גובהו מ' אמה ורחבו עשרים אמה וחמשה מלתראות של מילה היו על גביו ואכסדרא אין לה אלא שלש דפנות כדמוכח בסמוך מפני מה נברא העולם בה"א מפני שדומה לאכסדרא ועוד אמרינן בפ' לא יחפור עולם לאכסדרא הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת מ"מ מחמת שפתח האולם רחב וגבוה מאד ולא היו לו דלתות דומה לאכסדרא שנראה כפרוץ בצד אחד ע"כ. ועיין בבית יוסף יורה דעה סוף סימן קמ"א:
וכלונסות של ארז: לשון הר"ס ז"ל לכותלי של אולם פי' לכותל המזרחי של אולם ואלו הכלונסות היו ארוכות י"א אמה ויותר מעט כדי שיהיו מכותל ההיכל לכותל האולם:
כדי שלא יבעט: שלא היה לאולם כי אם כותל המזרחי אבל מן הצדדין לא היה כותל כדברי הראב"ד ז"ל ולפי שהיה עומד לבדו ואין כותלים מן הצדדים שיתפסוהו עושים לו כלונסות כדי שלא יבעט ע"כ. ופי' מהרי"ק ז"ל בפ"א דהלכות בית הבחירה דלא קבועין ממש קאמר בבנין אלא קבועין בעלמא בלא בנין דהא אין בונין עץ במקדש כלל. כדי שלא יבעט נ"א יבעטו:
ושרשרות של זהב היו קבועות בתקרות האולם: ותלויות למטה באולם שאוחזין בהם פרחי כהונה ומפסגין ועולין ליהנות בהדר העטרות שעשו חלם וחבריו בימי חגי זכריה ומלאכי בחלונות עליית האולם לנוי וליופי כעין שעושים השרים לטיול ולתענוג. בתקרת האולם גרסי' בלא ו' כך הגיה הרי"א ז"ל:
ורואין את העטרות: תוספת פ"ק דגיטין דף ז' פירשו בשם הגאונים ז"ל כעין כפות מוזהבות. ה"ג ורואין את העטרות שבחלונות שנאמר והעטרות חהיה לחלם וכו':
גפן של זהב: תוספות פ' הספינה. ובגמרת חולין פ' גיד הנשה (חולין דף צ') ובפ' שני דתמיד דף כ"ט וכתב שם המפרש שבדפוס דבר של זהב העשוי כמין גפן ומודלה ע"ג כלונסות של ארז כעין דלית של גפן מגביהין אותה ע"ג עמודים של ארז דלא עברו על לא תטע לך אשרה כל עץ דזה אינו בנין ע"כ. וז"ל הרא"ש ז"ל גפן של זהב עשויה כמין דלית של גפן ובירושלמי מפרש ששלמה בחכמתו נטע גפן של זהב והיא מוציאה פירות של זהב בכל שנה והוא זהב פרוים ובבית שני עשו כמין דלית של גפן ע"כ. ועיין במ"ש בפרק בתרא דשקלים סימן ה' ואיתא נמי בירושלמי פרק טרף בקלפי (יומא דף מ"א:)
שלש מאות כהנים לפנותה: כך הגרסא בתלמוד. וז"ל ספר לקח טוב בפ' אמיר בשם הראב"ד ז"ל וכשהן מפנים אותה ועושין מן הזהב רקועי פחים צפו' למזבח הזהב או לקודש הקדשים אינם רוצים להוציאם ממקומם כדי שלא להקל בקדושתן אלא עושים אותם רקועים על פתחו של היכל ע"כ בקיצור: