עיקר תוי"ט על מידות ג

משנה מידות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) שלשים ושתים כו'. למאי דמפרש הר"ב בסוף המשנה שלא היה קרן בנוי כלל במזרח ודרום כי אם באמה מכאן ואמה מכאן, מפרש בגמרא דכי תנן הכא, ל"ב על ל"ב היינו מן הצד, פירש"י, מצד צפון ומערב היו ל"ב, ולא בד' רבעיו, דבמזרח ודרום לא היה אלא ל"א על ל"א:

(ב) (על הברטנורא) גמרא. ובמכילתא דריש, ואם מזבח אבנים, אינו רשות אלא חובה. ודכתיב מזבח אדמה, שיהא מחובר באדמה:

(ג) (על המשנה) שלשים כו'. במסכת כלים פרק י"ז משנה י' תנן דכל אמות בת ששה טפחים חוץ מהקרן והיסוד והסובב. ויש שני פירושים, לרש"י גובה היסוד בבת ה', ולא הכניסה. ולהר"מ אף כניסת היסוד בבת ה', ולכך כתב שלשים אמה ושני טפחים על כו'. ומתניתין לא חשיב ליה כיון דלא הוי אמה:

(ד) (על המשנה) עשרים ושמונה כו'. הכא. לכ"ע לאו דוקא דהא כניסת הסובב, לכ"ע בת ה"ט. [וכן נמי גובה הקרן] ועתוי"ט:

(ה) (על הברטנורא) כלומר, וגובה כל קרן אמה, הרי גובה המזבח י' אמות. כ"מ בשם סמ"ג. והרר"ש לא גרס ליה וכתב מקום הקרנות שלא היה שם כניסה לא קחשיב. ועתוי"ט:

(ו) (על המשנה) עשרים וארבע. הרי"ם כתב, עשרים וארבע אמה וארבעה טפחים. ועתוי"ט:

(ז) (על המשנה) הוסיפו. והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. א"ר יוסף קרא אשכח ודרוש, ויאמר דוד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל. כי בית, מה בית ששים אמה [כדכתיב (מלכים א ו) ששים אמה ארכו. רש"י] אף מזבח ששים אמה. פירש"י, ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו והוסיפו לפי הצורך להם, ולששים אמה לא הוצרכו. והכי דרש, עד ששים אמה ראוי לו ומקודש המקום אם ירצו:

(ח) (על המשנה) הדרום. וא"ת מסתמא לא היה בבית ראשון יסוד לקרן דרומית מזרחית לפי שלא היה בחלקו של טורף. ואם בבית שני הוסיפו בדרום א"כ בנוי בחלקו של יהודה. תירצו התוס', דבבית ראשון היה להן יסוד לדרום שהיה משוך בחלקו של טורף, חוץ מרוח מזרחית שלא נשתנה שהיה בלא יסוד על חלקו של יהודה כמו בבית שני. וקרא דממעטי בסוף פרק איזהו מקומן קרן שאין לה יסוד, משום בית שני נאמרו. א"נ כו'. ועתוי"ט:

(ט) (על הברטנורא) ור"ל בכתב משיט"א שאין לה אלא שני צדדים. עתוי"ט:

(י) (על הברטנורא) רוצה לומר בתחלה בשעת הבנין עשו כן כו', וכמו שפירש לקמן ביסוד דמזרח ודרום. דאם לא כן הוה פגימה ופוסלת:

(יא) (על המשנה) וחוט כו'. שנאמר והיתה הרשת עד חצי המזבח, התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. גמרא:

(ב)

.אין פירוש למשנה זו

(ג)

(יב) (על המשנה) לדרומו. דתניא, ר' יהודה אומר ומעלותיה פונות קדים, כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, כדילפינן מים של שלמה, וקאמר קרא, שתעמיד כבש מעלותיו ברוח הראויה לפנות הימנה למזרח ותהא אותה הפניה לימין, ואין לך רוח ראויה לכך אלא דרום. גמרא:

(יג) (על הברטנורא) לא שהיה חלול שיהיה נקוב והולך עד מעבר השני של הכבש וכמו המפולש, אלא שהיה כמו החלונות ששנינו במשנה ג' פרק ה' דתמיד. עתוי"ט:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

(יד) (על המשנה) ששה כו'. ששה סדרים היו הטבעות בשורה אחת ובכל סדר ד' טבעות שהן עשרים וארבע. ויש אומרים ארבעה סדרים היו של שש טבעות, שהן נמי עשרים וארבע. הר"ש:

(טו) (על המשנה) ועליו. כלומר באותו מקום:

(טז) (על המשנה) ושלשה כו'. פירוש, בג' הצדדין קבועין האונקליות למזרח ולצפון ולדרום, אבל לא לצד מערב, שלא יהפכו המפשיטים אחוריהן לקדשי קדשים. ראבי"ה:

(יז) (על המשנה) שבין כו'. פירוש, שבין המזבח ולעמודים. ונראה שלא היו העמודים וכן השולחנות מסודרים זה אצל זה ארבע שורות של שנים שנים מסודרין זה אחר זה, אלא כל דממזרח למערב, עמודים שמונה, שלחנות שמונה. ראבי"ה:

(ו)

(יח) (על המשנה) ומשוך כו'. שלא היה עומד באמצע בינתים אלא כבין האולם ולמזבח. הר"ש:

(ז)

(יט) (על הברטנורא) ולא הוה משום לא תטע לך אשרה כל עץ, דלא אסרה תורה אלא דומיא דנטיעת עץ שהוא בולט. וזהו שהר"מ כתב ואין בונין בו עץ בולט כלל:

(ח)

(כ) (על המשנה) קבועים. לא קבועים ממש קאמר בבנין, אלא קבועים בעלמא בלא בנין. דאם לא כן קעבר על לא תטע לך כל עץ, כדלעיל. ר"מ:

(כא) (על הברטנורא) כעין שקורין אונט"ר שטיצ"ר. ראבי"ה:

(כב) (על המשנה) בתקרות. ותולות למטה באולם, שאוחזין בהן פרחי כהונה מפסגין ועולין כו'. הרר"ש:

(כג) (על המשנה) גפן. עשו צורת גפן של זהב על פתחו של היכל להתברך כגפן, לפי שכנסת ישראל נמשלה לגפן כמו שהוא מפורסם בכתוב. הר"מ:

(כד) (על המשנה) כלונסות. של ארז. כעין דלית של גפן מגביהין אותה ע"ג עמודים של ארז. דלא עברו אלא תטע לך אשרה כל עץ, דזה אינו בנין. מפרש:

(כה) (על הברטנורא) ויראה לי שהיה עושה עלה או גרגיר ותולהו בגפן, ולשעה שהיו צריכין לזהב לבדק ההיכל היו לוקחין מכאן ומהתכין אותו לעשות ממנו מה שצריך בהיכל עצמו:

(כו) (על הברטנורא) לשון הרר"ש, לפנותה ולפרק משא גרגירים ואשכולות שתלו עליה:

(כז) (על הברטנורא) דאם היתה טעונה כל כך שצריכה שלש מאות כהנים לפנות, תשבר, וכל כך לא היו ממתינים. מפרש: