משנה מידות ה
מידות פרק ה', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< • משנה • סדר קדשים • מסכת מידות • פרק חמישי ("כל העזרה") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
[1]כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רחב מאה ושלשים וחמש.
מן המזרח למערב מאה ושמונים ושבע:
מקום דריסת ישראל אחת עשרה אמה, מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה, המזבח שלשים ושתים, בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה, ההיכל מאה אמה, ואחת עשרה אמה לאחורי בית הכפורת.
מן הצפון לדרום מאה ושלשים וחמש:
הכבש והמזבח ששים ושתים.
מן המזבח לטבעות שמונה אמות, מקום הטבעות עשרים וארבע, מן הטבעות לשלחנות ארבע, מן השלחנות ולננסין ארבע. מן הננסין לכותל העזרה שמונה אמות.
והמותר בין הכבש לכותל ומקום הננסין.
שש לשכות היו בעזרה, שלש בצפון, ושלש בדרום.
שבצפון: לשכת המלח, לשכת הפרוה, לשכת המדיחים.
לשכת המלח, שם היו נותנין מלח לקרבן.
לשכת הפרוה, שם היו מולחין עורות קדשים, ועל גגה היה בית הטבילה לכהן גדול ביום הכפורים.
לשכת המדיחין, ששם היו מדיחין קרבי הקדשים.
ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרוה.
שבדרום: לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית.
לשכת העץ, אמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה היתה משמשת, אבא שאול אומר, לשכת כהן גדול, [ והיא ] היתה אחורי שתיהן, וגג שלשתן שוה.
לשכת הגולה, שם היה בור קבוע, והגלגל נתון עליו, ומשם מספיקים מים לכל העזרה.
לשכת הגזית, שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה.
וכהן שנמצא בו פסול, לובש שחורים ומתעטף שחורים, ויוצא והולך לו.
ושלא נמצא בו פסול, לובש לבנים ומתעטף לבנים, נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים.
ויום טוב היו עושים, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן.
וכך היו אומרים: "ברוך המקום ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן. וברוך הוא, שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים".
- הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע
- עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ.
- מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע.
- מְקוֹם דְּרִיסַת יִשְׂרָאֵל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה,
- מְקוֹם דְּרִיסַת הַכֹּהֲנִים אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה,
- הַמִּזְבֵּחַ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם,
- בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה,
- הַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה,
- וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת:
- הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם.
- מִן הַמִּזְבֵּחַ לַטַּבָּעוֹת שְׁמוֹנָה אַמּוֹת.
- מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע.
- מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת אַרְבַּע,
- מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת וְלַנַּנָּסִין אַרְבַּע.
- מִן הַנַּנָּסִין לְכֹתֶל הָעֲזָרָה שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת,
- וְהַמּוֹתָר
- בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכֹּתֶל
- וּמְקוֹם הַנַּנָּסִין:
- שָׁלֹשׁ בַּצָּפוֹן, וְשָׁלֹשׁ בַּדָּרוֹם.
- שֶׁבַּצָּפוֹן,
- לִשְׁכַּת הַמֶּלַח,
- לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה,
- לִשְׁכַּת הַמְּדִיחִים.
- לִשְׁכַּת הַמֶּלַח,
- שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין מֶלַח לַקָּרְבָּן.
- לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה,
- שָׁם הָיוּ מוֹלְחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים;
- וְעַל גַּגָּהּ הָיָה בֵּית הַטְּבִילָה
- לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיּוֹם הַכִּפּוּרִים.
- לִשְׁכַּת הַמְּדִיחִין,
- שֶׁשָּׁם הָיוּ מְדִיחִין קִרְבֵי הַקֳּדָשִׁים.
- וּמִשָּׁם מְסִבָּה עוֹלָה לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה:
- לִשְׁכַּת הָעֵץ,
- לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה,
- לִשְׁכַּת הַגָּזִית.
- לִשְׁכַּת הָעֵץ,
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
- שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת.
- אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
- לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל;
- וְהִיא הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן,
- וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה.
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
- לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה,
- שָׁם הָיָה בּוֹר קָבוּעַ,
- וְהַגַּלְגַּל נָתוּן עָלָיו,
- וּמִשָּׁם מַסְפִּיקִים מַיִם לְכָל הָעֲזָרָה.
- לִשְׁכַּת הַגָּזִית,
- שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת
- וְדָנָה אֶת הַכְּהֻנָּה.
- וְכֹהֵן שֶׁנִּמְצָא בּוֹ פְּסוּל,
- לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים,
- וְיוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ;
- לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים,
- וְשֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל,
- לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים,
- נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.
- לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים,
- וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂים,
- שֶׁלֹּא נִמְצָא פְּסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן;
- וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים:
- בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא,
- שֶׁלֹּא נִמְצָא פְּסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן;
- וּבָרוּךְ הוּא,
- שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו
- לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה'
- בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:
- בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא,
נוסח הרמב"ם
(א) [ה,א] כל העזרה הייתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש מן המזרח למערב מאה ושמונים ושבע מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה מקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה והמזבח שלשים ושתים ובין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה וההיכל מאה אמה ואחת עשרה אמה לאחורי בית הכפורת
(ב) [ה,ב] מן הצפון לדרום מאה ושלשים וחמש הכבש והמזבח ששים ושתים מן המזבח לטבעות שמונה אמות מקום הטבעות עשרים וארבע מן הטבעות לשולחנות ארבע מן השולחנות לננסין ארבע מן הננסין לכותל העזרה שמונה אמות והמותר בין כבש לכותל ומקום הננסין
(ג) [ה,ג] שש לשכות היו בעזרה שלש בצפון ושלש בדרום שבדרום לשכת המלח לשכת הפרווה ולשכת המדיחין לשכת המלח שם היו נותנין מלח לקרבן לשכת הפרווה שם היו מולחין עורות הקדשים ועל גגה היה בית טבילה לכוהן גדול ביום הכיפורים לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי קדשים ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרווה
(ד) [ה,ד] שבצפון לשכת העץ ולשכת הגזית ולשכת הגולה לשכת העץ אמר רבי אליעזר בן יעקוב שכחתי מה הייתה משמשת אבא שאול אומר לשכת כוהן גדול הייתה אחר שתיהן וגג שלשתן שוה לשכת הגולה שם היה בור הגולה והגלגל נתון עליו ומשם מספקין מים לכל העזרה לשכת הגזית שם הייתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה שכל כוהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושין שלא נמצא פסול בזרעו של אהרון וכך היו אומרין ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרון.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם. ההלכה האחרונה של פרק ד הינה פרק נפרד בנוסח הדפוס עם חלוקה למשניות א-ד.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה מידות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ^ ע"פ נוסח החלוקה של הרמב"ם אין פרק ה' למסכת מדות אלא הכל נחשב כמשנה נוספת של פרק ד', קרי משנה ח'. -- ויקיעורך