פתיחת התפריט הראשי

משנה מגילה ג ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק ג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים.

בעצרת, שבעה שבועות.

בראש השנה, בחודש השביעי באחד לחדש.

ביום הכיפורים, אחרי מות.

ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג.

משנה מנוקדת

בְּפֶסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים.
בַּעֲצֶרֶת, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחֲרֵי מוֹת.
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּבִשְׁאָר כֹּל יְמוֹת הֶחָג בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג.

נוסח הרמב"ם

בפסח קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים בעצרת בשבעה שבועות (דברים טז ט) בראש השנה ובחודש השביעי באחד לחודש (במדבר כט א) ביום הכיפורים אחרי מות (ויקרא טז א) ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג.


פירוש הרמב"ם

בפסח קורין בפרשת מועדות כו': זה הדבר מבואר וסדר הקריאה באלו הזמנים הוא מנהג פשוט בכל ישראל מה שאומר לך. יום ראשון של פסח [קורין] משכו וקחו לכם והפטרה בפסח גלגל. יום שני שור או כשב והפטרה פסח יאשיהו. יום שלישי קדש לי. יום רביעי אם כסף תלוה את עמי. וביום חמישי פסל לך. ויום ששי ויעשו בני ישראל. ביום שביעי ויהי בשלח הפטרה וידבר דוד. ביום שמיני כל הבכור הפטרה עוד היום. ושבת שבתוך הפסח קורין ראה אתה אומר אלי הפטרה העצמות היבשות. וביום ראשון של עצרת קורין בחדש השלישי הפטרה ויהי בשלשים שנה וביום שני כל הבכור הפטרה תפלה לחבקוק וביום ראשון מראש השנה קורא וה' פקד את שרה והפטרה ויהי איש אחד מן הרמתים וביום שני והאלהים נסה הפטרה מצא חן במדבר ובצום כפור בשחרית קורין אחרי מות הפטרה כה אמר רם ונשא ובמנחה פרשת עריות הפטרה בנבואת יונה וביום ראשון וביום שני מסוכות קורין שור או כשב הפטרה ביום ראשון הנה יום בא ביום שני ויקהלו אל המלך שלמה ושאר ימות החג קורין בקרבנות החג וביום שמיני כל הבכור הפטרה ויהי ככלות שלמה ובתשיעי קורין וזאת הברכה הפטרה ויהי אחרי מות ושבת שבתוך החג קורין ראה אתה אומר אלי הפטרה ביום בא גוג:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בפרשת מועדות שבתורת כהנים - שור או כשב או עז. וביומא קמא מיירי. והאידנא נהוג עלמא שקורין ביום ראשון משכו וקחו לכם, ומפטירין בפסח גלגל. בשני שור או כשב, ומפטירין בפסח יאשיהו. בשלישי קדש לי כל בכור יח. ברביעי אם כסף תלוה. בחמישי פסל לך. בששי ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. בשביעי שירת הים, ומפטירין וידבר דוד יט. בח' שהוא יו"ט אחרון של גליות קורין כל הבכור כ, ומפטירין עוד היום בנוב לעמוד. בעצרת, ביו"ט ראשון, בחודש השלישי, ומפטירין במרכבה של יחזקאל כב. ביו"ט שני של גליות קורין כל הבכור כג, ומפטירין בחבקוק. בראש השנה וה' פקד את שרה, דבר"ה נפקדה שרה, ומפטירין בחנה שגם היא נפקדה בר"ה. ביו"ט שני בעקידה כד, ומפטירין הבן יקיר לי אפרים כה. ביוה"כ שחרית קורין באחרי מות כו, ומפטירין כה אמר רם ונשא כז. במנחה קורין בעריות כח, ומפטירין ביונה כט. בשני ימים טובים של חג קורין שור או כשב או עז ומפטירין ביו"ט ראשון הנה יום בא לה' ל. וביו"ט שני ויקהלו אל המלך לא. ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג, כיצד, יום ג' שהוא יום ראשון של חוה"מ, כהן קורא וביום השני לב, לוי קורא וביום השלישי לג, ישראל קורא וביום הרביעי, והרביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי לד. וביום הד' כהן קורא וביום השלישי, לוי קורא וביום הרביעי, ישראל קורא וביום החמישי, והרביעי חוזר וקורא וביום השלישי וביום הרביעי. וכן כולם. ביו"ט אחרון של חג, כל הבכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה לה. ולמחר לו קורין וזאת הברכה לז, ומפטירין ויהי אחרי מות משה. ושבת שחל להיות בחולו של מועד, בין בפסח בין בסוכות, קורין ראה אתה אומר אלי לח. ומפטירין, בפסח, העצמות היבשות. ובסוכות ביום בא גוג. שמסורת בידינו דתחיית המתים עתידה להיות בפסח, ומלחמות גוג ומגוג בסוכות:

פירוש תוספות יום טוב

בפסח. כסדרן בפ' המועדות הכי תני להו. וכתב הר"ב ומפטירין בפסח גלגל. ביהושע. ומ"ש בג' קדש לי. וטעמא משום דבשני אית לן למקרי שור או כשב. משום דכתיב ביה וספרתם לכם. ובשני מתחילין לספור את העומר. ובשביעי אית לן למקרי ויהי בשלח שבשביעי אמרו ישראל שירה על הים. והשאר כולן נקראות כסדר כתיבתן בתורה. וכתוב בהן מענינו של פסח. הר"ן. ומיהו אם יום ג' הוא שבת של חול המועד. דקורין ראה אתה אומר אלי כדלקמן. ובכללה הוי פסל לך ישתנה הסדר. וביום ד' ה' ו' דפסח שהוא א' ב' ג' בשבת יקראו קדש. אם כסף. ויעשו בני ישראל את הפסח. תוספת. ומ"ש ומפטירין וידבר דוד שהוא שירה כמותה. ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וגו' וישלח חציו ויפיצם וגו' רש"י. ומ"ש בח' קורין כל הבכור נ"ל משום דכתיב ביה ולא יראה [את] פני [ה'] ריקם. אלא הבא עולות ראיה ושלמי חגיגה. ומי שלא חג ביו"ט הראשון חוגג את כל הרגל ותו לא. כדתנן במשנה ו' פ"ק דחגיגה. ולפיכך א) מזהירין העם לחוג עדיין. לפי שאין לו עוד תשלומין. והאידנא אע"ג דליכא קרבנות מכל מקום עושין זכר למקדש. ועוד דמי שלא קיים מצות שמחה בחג. יקיימו עדיין. ועיין עוד לקמן. ומ"ש ומפטירין עוד היום. לפי שמפלתו של סנחרב בליל פסח ב) [שני] היה. רש"י. וכ"פ במלכים [ב' כ' א'] וישעיה ל"ח. ומ"ש ומפטירין במרכבה של יחזקאל. על שם שנגלה בסיני בריבי רבבות אלפי שנאן. ומ"ש ביום שני כל הבכור אע"ג דעצרת יש לו תשלומין כל שבעה כמו שכתב הר"ב בחגיגה. מ"מ קורין בשני. לפי שאח"כ ימי החול הן. ואין העם מתאספים לקרות בצבור. ומהאי טעמא נמי במשנתינו דתנן קורין שבעה שבועות שהוא בכל הבכור היינו טעמא לפי שהמשנה נשנית בא"י ואין בו אלא יום א'. והר"ן פי' דלהכי קורין שבעה שבועות לפי שהוא במשנה תורה. וכבר קראו בתורת כהנים בפסח [דבא"י שאין יום שמיני בפסח לא קראו כל הבכור] ולפיכך בסוכות חוזרין לתורת כהנים כיון שבעצרת כבר קראו במשנה תורה. ומ"ש ומפטירין בחבקוק שהוא מדבר במתן תורה אלוה מתימן יבא במתן תורה. רש"י. ומה שכתב ביו"ט שני בעקידה כדי שיזכור לנו עקידת יצחק היום במשפט. רש"י. ומ"ש מפטירין הבן יקיר לי. משום זכר אזכרנו רחם ארחמנו רש"י. וחובת היום להזכיר זכרונות. הר"ן. ומ"ש ביוה"כ באחרי מות שמדבר בעבודת היום. הר"ן. ומ"ש ומפטיר כי כה אמר רם ונשא שמדבר במדת התשובה הלא זה צום אבחרהו רש"י. וכתיב ביה ולקדוש ה' מכובד ודרשינן זה יה"כ [שבת קי"ט] ר"ן. ומ"ש במנחה קורין בעריות לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו כ"כ רש"י וכלומר וכל מי שנכשל באחת מהן יזכור ויכלם ויחזור בתשובה. הרמב"ם פרק י"ג מהלכות תפלה. ומ"ש מפטירין ביונה שיש בו מתשובת אנשי נינוה ושקבל הקב"ה תשובתם וניחם על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה. ומ"ש הנה יום בא דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות. רש"י. ומ"ש ביו"ט שני ויקהלו על שם שחנוכת המזבח היתה באותה אסיפה ובחג הסכות. רש"י וכמפורש בה. ומ"ש יום ג' שהוא יום ראשון של חוה"מ אבל ביום השני אין קורין [בו] וביום השני להראות שהוא ספק יום שני. דגנאי הוא לקרות יו"ט בספק חול. רש"י. ומ"ש לוי קורא וביום הג' שאין פוחתין מג' פסוקים לכל אחד ואחד כדתנן במשנה ד' פ"ד. ומ"ש והרביעי חוזר וקורא כו'. לפי שהוא נוסף בשביל חולו של מועד [כדתנן במשנה ב' פרק דלקמן] לפיכך הוא קורא את ספיקי היום רש"י. ומ"ש ומפטיר ויהי ככלות שלמה. ע"ש ביום השמיני שלח את העם. רש"י. ומ"ש ולמחר ר"ל בגולה. ומ"ש קורין וזאת הברכה. לפי שהוא סוף כל המועדות חותמין בברכת משה רבינו ע"ה שבירך את ישראל. ומפטיר אחרי מות. לפי שחתמנו בפטירתו של משה רבינו ע"ה ומפטירין במה שצוה הקב"ה לאחר שנפטר ליהושע תלמידו. הר"ן. ומ"ש קוראין ראה אתה. שיש שם מצות שבת ורגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכה בחש"מ. במסכת חגיגה. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על הברטנורא) משום דבשני אית לן למקרי שור או כשב. משום דכתיב ביה וספרתם לכם. ובשני מתחילין לספור את העומר ובשביעי אית לן למקרי ויהי בשלח שבשביעי אמרו ישראל שירה על הים. והשאר כולן נקראות כסדר כתיבתן בתורה וכתוב בהן מענינו של פסח. הר"נ. ומיהו אם חל יום ג' של פסח בשבת דקורין ראה כר ישתנה הסדר וביום דה"ו דפסח שהוא אב"ג דשבת יקראו קדש, אם כסף, ויעשו בני ישראל. תוספ':

(יט) (על הברטנורא) שהיא שירה כמותה ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וישלח חציו ויפיצם רש"י:

(כ) (על הברטנורא) נ"ל משום דכתיב ביה ולא יראו פני ריקם אלא חבא עולת ראיה ושלמי תגיגה ומי שלא חג ביר'ט הראשון חוגג את כל הרגל ותו לא לפיכך מזהירין את העם לחוג עדיין והאידנא עושין זכר למקדש ועוד דמי שלא קיים מצות שמחה בחג יקיימה עדיין:[כא] לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה. רש"י:

(כב) (על הברטנורא) על שם שנגלה בסיני בריבו רבבות אלפי שנאן:

(כג) (על הברטנורא) אע"ג דעצרת יש לו תשלומין כל ז'. מ"מ קורין בשני לפי שאח"כ ימי החול ואין העם מתאספין לקרות בצבור. ועתוי"ט:

(כד) (על הברטנורא) כדי שיזכור לנו עקידת יצחק היום במשפט. רש"י:

(כה) (על הברטנורא) משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו. רש"י. וחובת היום להזכיר זכרונות. הר"נ:

(כו) (על הברטנורא) שמדבר בעבודת היום. הר"מ:

(כז) (על הברטנורא) שמדבר במדת התשובה. הלא זה צום אבחרהו. רש"י. וכתיב ביה ולקדוש ה' מכובד ודרשינן זה יוה"כ. ר"נ:

(כח) (על הברטנורא) לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תקפו. רש"י. וכלומר וכל מי שנכשל באחת מהן יזכור ויכלם ויחזור בתשובה. הר"מ:

(כט) (על הברטנורא) שיש בו מתשובת אנשי ננוה ושקבל הקב"ה תשובתם וניחם על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה:

(ל) (על הברטנורא) דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות. רש"י:

(לא) (על הברטנורא) על שם שתנוכת המזבח היתה באותה אסיפה ובתג הסוכות. רש"י:

(לב) (על הברטנורא) אבל ביום שני אין קורין בו וביום השני להראות שהוא ספק יום שני דגנאי הוא לקרות יר'ט בספק חול. רש"י:

(לג) (על הברטנורא) שאין פוחתין מג' פסוקים לכל אחד ואחד:

(לד) (על הברטנורא) לפי שהוא נוסף בשביל חוה"מ לפיכך הוא קורא את ספיקי היום. רש"י:

(לה) (על הברטנורא) ע"ש ביום השמיני שלח את העם. רש"י:

(לו) (על הברטנורא) ר'ל בגולה:

(לז) (על הברטנורא) לפי שהוא סוף כל המועדות חותמין בברכת משה רבינו ע"ה שבירך את ישראל ומפטיר אחרי מות לפי שחתמנו בפטירתו של מרע"ה מפטיר במה שצוה הקב"ה לאחר שנפטר. ליהושע תלמידו. הר"נ:

(לח) (על הברטנורא) שיש שם מצות שבת רגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת תגיגה. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בפסח וכו':    בפ' י"ב דהלכות תפלה ובטור א"ח סי' ת"צ ותנא דמתני' נקט בסדורן כסדרן בחדשי השנה וכן סדורם ג"כ בתורה בין בפ' אמור ובין בפ' פנחס: ומדאמרינן ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג משמע שלא היו מוציאין בשאר המועדות ספר שני לקרות בו פ' הקרבנות וה"נ מוכח בגמ' דאמרינן ובשאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינות הפסח ואילו בקרבנות לא קאמר אבל אנו מלבד סדר הפרשיות מוציאין ס"ת שני לקרות בו בקרבנות היום וכך הוא בסדר רב עמרם [גאון] וסומכין על מה שאומרים בגמ' שאמר לו הקב"ה לאברהם דבזמן שאין בית המקדש קיים יהיו ישראל קורין בסדר קרבנות מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ומוחל אני על כל עונותיהם:

בר"ה בחדש השביעי:    פי' רש"י ז"ל דשור או כשב ע"כ ונלע"ד שר"ל מתקיל משור או כשב או למטה משור או כשב מעט עד סוף המועדות ואם ר"ל שמתחיל מבחדש השביעי לפחות ר"ל שממשיך משם והולך עד סוף המועדות דהא כל אותה פרשה דבחדש השביעי אינה רק שלש פסוקים. וממילא שמעת מינה דלא גרסינן ובחדש בוי"ו אלא בחדש השביעי בלי וי"ו. ירושלמי בעצרת שבעה שבועות אית תנאי תני בחדש השלישי ובר"ה ובחדש השביעי אית תנאי תני וה' פקד את שרה:

ביום הכפורים באחרי מות:    טור א"ח סי' תרכ"א:

ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג:    ר' יעקב בר אחא בשם ר' ייסא ללמדך שאין העולם עומד אלא על הקרבנות ע"כ:


פירושים נוספים