משנה מגילה א יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק א · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

אין בין שילה לירושלים, אלא שבשילה אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה, ובירושלים לפנים מן החומה.

וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדושת שילה – יש אחריה היתר, וקדושת ירושלים – אין אחריה התר.

משנה מנוקדת

אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם, אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה, וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.

וְכַאן וְכָאן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים.

קְדֻשַּׁת שִׁילֹה יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר, וּקְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר:

נוסח הרמב"ם

אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה כאן וכאן קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדושת שילה יש אחריה היתר קדושת ירושלים אין אחריה היתר.

פירוש הרמב"ם

אין בין שילה לירושלים כו': בכל הרואה ר"ל שהיו אוכלין בכל מקום שהיה יכול לראות את שילה. ואמר יש אחריה היתר רוצה לומר כי אחר שגדל השם יתברך לשילה *כשחרב התיר לנו ההקרבה בבמות. ומאחר שבחר בירושלים אין מקריבין בשום מקום זולתו לעולם ואע"פ שחרב אסור להקריב בבמה. ועוד יתבארו עיקרי אלו הדינים כולם וראיותיהם בסוף זבחים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בכל הרואה - בכל מקום שיכול לראות משם את שילה:

יש אחריה היתר - כשחרבה שילה הותרו הבמות:

פירוש תוספות יום טוב

בכל הרואה. עיין במשנה ו' פרק בתרא דזבחים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין בין שילה וכו':    תמורה ס"פ אלו קדשים:

וקדושת ירושלם אין אחריה היתר:    מתני' אתיא כהנהו תנאי דסברי קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ואיתה בתוס' פ' ידיעות הטומאה (שבועות דף ט"ז):

תפארת ישראל

יכין

אין בין שילה:    בעוד המשכן והמזבח בנוי שם:

לירושלם:    ולאחר שנבנה שם ביהמ"ק:

בכל הרואה:    בכל מקום שיכול לראות משם את שילה, משא"כ בגלגל נוב וגבעון הרי הותרו הבמות, והיו קדשים קלים נאכלין בכל ערי ישראל [כריש פרק י"ד דזבחים], ומעשר שני בגלגל עדין לא היו חייבים מדלא היה המשכן בגלגל רק י"ד שנה, ולא חלקו עוד א"י, והרי לא נתחייבו במעשרות עד אחר ירושה וישיבה [כרש"י זבחים קי"ב ב']. ובנוב וגבעון פליג התם בגמרא [קי"ט א'] י"א דלא היה נאכל כלל, רק נפדה, ושמרו המעות עד שנבנה המקדש בירושלים, וי"א שמעשר שני היה נאכל בכל ערי ישראל בזמן נוב וגבעון [ועי' תוס' שם ד"ה באו]. אבל אילה"ק מה דהוה הוה. י"ל דין דירושלים קמ"ל:

וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים:    ר"ל חומות העזרה:

קדושת שילה יש אחריה היתר:    דכשחרבה הותרו הבמות:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים