משנה כלאים ו ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ו · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות, לא יביא זרע אל תחת המותר.

אם הביא, לא קדש.

ואם הלך החדש, אסור.

וכן המדלה על מקצת אילן סרק.

משנה מנוקדת

הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אַפִּיפְיָרוֹת,

לֹא יָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר.
אִם הֵבִיא, לֹא קִדֵּשׁ.
וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, אָסוּר.
וְכֵן הַמַּדְלֶה עַל מִקְצָת אִילַן סְרָק.

נוסח הרמב"ם

המדלה את הגפן, על מקצת אפיפירות -

לא יביא זרע - תחת המותר.
ואם הביא - לא קידש.
ואם הלך החדש - אסור.
וכן המדלה, על מקצת אילן סרק.

פירוש הרמב"ם

אפיפירות - הם האריגות שיעשו מן הקנים והעצים, כגון עריסות, להשכיב עליהם שריגי העריס, וענפיו כשיאריכו.

ואמר שהוא כשידלה ענפי הגפן על קצת העריס שעשוי לו, ונשאר קצתו, אסור לו שיזרע תחת המקום הריקן מן העריס העשוי, אף על פי שאין עליו ענפים. וכל הזורע שם, לא קידש.

ואם האריכו הענפים הנטויים על העריס, עד יסבכו על הזרע, יהיה אסור אותו הזרע. וזה הדין בעצמו יתחייב, בכל מי שידלה ענפי הגפן על קצת ענפי אילן סרק.

ו"אילן סרק" - הוא אשר לא יעשה פרי, כמו שיתבאר. ויהיה נחשב אותו האילן סרק, כמו העריס העשוי מעצים:

פירוש רבינו שמשון

אפיפורות. פי' בערוך אילן העושה פירות הרבה מלשון מסעף פארה במערצה (ישעיה י) ולא יתכן כדמוכח בסיפא אלא בנין של עצים מסודרין כמין סכך שתי וערב והדלה על מקצתן שתי וערב את הגפן אסור לזרוע תתת המותר אע"ג שאין הדלית מסכך שם:

ואם זרע לא קידש וכן תנינא לקמן אלו אוסרין ולא מקדשין מותר האפיפירות:

ואם הלך החדש שגדל (את) הגפן והוציא זמורות ומילא כל האפיפירות:

אילן סרק. דינו כדין אפיפירות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אפיפירות - עצים או קנים ה ארוגים שתי וערב, ומדלים עליהם שריגי הגפנים ומשכיבים אותן בהן כשהן ארוכות הרבה. ואם הדלה הגפן על מקצת האריג אסור לזרוע תחת המותר ואע"פ שאין עליו זמורות, ואם זרע לא קדש:

ואם הלך החדש - שגדל הגפן והוציא שריגים ומלא כל האפיפירות:

אסור - הזרע שנזרע תחת המותר אם הוסיף מאתים לאחר שהלך החדש עליהן:

וכן המדלה גפן על אילן סרק - דינו כדין אפיפירות, לפי שאדם מבטלו על גבי גפנו והוי כאילו כולו גפן, אבל אילן מאכל שאין אדם מבטלו על גבי גפנו אותו מותר שאין הגפן מודלית עליו, חשוב בפני עצמו ולא הוי כגפן ומותר להביא זרע לשם:

פירוש תוספות יום טוב

אפיפירות. ל' הר"ב עצים או קנים וכו'. והיינו עריס אלא שהעצים והקנים עצמן הם נקראים אפיפרות. כך כ' הרמב"ם בחבורו פ"ח:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על הברטנורא) והיינו עריס אלא שהעצים והקנים עצמן הן נקראים אפיפירות. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אפפיירות:    פי' בערוך שהדלה הגפן ע"ג אילן שהוא עושה פארות הרבה כמו מסעף פארה ע"כ. וי"ס אפפיורות. וי"ס דגרסי אילן אפיפיורו' ונראה שאפיפיורות ל' רבים מדאשכחן בירוש' דתני ר"ש בן אלעזר אומר אם הי' דרכן לפסע בין פיפור לפיפור כפיפור אחד הוא ע"כ:

ואם הלך החדש:    כתב הרש"ש ז"ל ה"ג ואם הילך החורש כמו כעזובת החורש דישעי' וקאמר דאם נמשכו השריגים על הזרוע אסור לקיימו ולא סגי להחזירו לאחור אלא יעקור הזרע ע"כ:

בפי' ר"ע ז"ל. אסור הזרע שנזרע תחת המותר אם הוסיף וכו'. כ' עליו הר"י ז"ל פי' זה אין נראה דא"כ מה הפרש יש בין אילן סרק לשאר אילנות כי בשאר אילנות אסור אלא נראה לפרש שאסור משום דכיון שמתחלה זרע באיסור נאסר מיד. אבל באילן מאכל כיון שזרע בהיתר אינו נאסר מיד עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות:    קנים ארוגים שתי וערב קודם שהשכיב הגפנים עליהן נקרא אפיפירות ואח"כ נקרא עריס:

לא יביא זרע אל תחת המותר:    אף שאין שם הזמורות:

ואם הלך החדש:    שגדלו השריגים ומלאו האפיפירות:

אסור:    מה שנזרע תחת המותר. אף שלא הוסיף חלק ר' אחר שהלך החדש קנסוהו. והר"ב כתב דדוקא כשהוסיף חלק ר' נאסר. וק' א"כ פשיטא. ותו א"כ תחת עץ מאכל בסיפא נמי:

וכן המדלה על מקצת אילן סרק:    דינו כאפיפירות לאסור תחת המותר:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים