משנה כלאים ו ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ו · משנה ז | >>
עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה, נותנין לו עבודתו, וזורע את המותר.
רבי יוסי אומר, אם אין שם ארבע אמות, לא יביא זרע לשם.
עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן, וְכָלֶה,
- נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
עריס שהוא יוצא עם הכותל,
- מתוך הקרן, וכולה -
- נותנין לו עבודתו - וזורע את המותר.
- רבי יוסי אומר:
- אם אין שם ארבע אמות - לא יביא זרע לשם.
- מתוך הקרן, וכולה -
אמר, כשיתחיל העריס מקרן בין שתי קירות, וילך הלוך ומתמעט, עד ישוב דמות החתיכה שבשפת בין הצואר, שנקרא בלשון ערבי "לבנה", כאילו הוא משולש, על הצורה הזאת:
אמר שירחיק עבודתו ויזרע בין הקירות, עד שיהיה בין הקצה ובין הקיר ארבע אמות, ואז נותנין לו עבודתו, וזורע את המותר, כפי מה שציירנו.
ואין הלכה כרבי יוסי:
עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה. כלומר ה' גפנים הנטועות בצד גדר אין מחזיקות כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשתי זויות הכותל עומדות נותנין לו עבודתו ו' טפחים מכאן וו' טפחים מכאן וזורע שאר הכותל אע"פ שאין אורך הכותל ד' אמות ורבי יוסי דאסר בשאין שם ד' אמות לטעמיה דאסר בפרקין דלעיל (מ"ד) גבי גת ונקע ואמרינן בירושלמי (שם) דצריכי אלו תנינת' הכא ולא תנינת' תמן הוינן אמרי' הכא ע"י שהן הלכות עריס אתמר אסור כלומר לפי שיש כאן ה' גפנים אסרינן פחות מד' אמות תמן על ידי שאינן הלכות עריס כלומר שהיא גפן יחידית אתמר מותר *) אלו תנינת' תמן ולא תנינת' הכא הוינן אמרינן תמן על ידי שהוא מגופה *) מארבע רוחותיו כלומר דגת ונקע סתומין לכך צריך ד' אמות הוי צורכא מיתנא תמן ומיתנא הכא:
עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוד הקרן וכלה - כגון חמש גפנים הנטועות בצד גדר, ואין מחזיקות את כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה, ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשני זויות הכותל עומדות:
נותנים לו עבודתו - ששה טפחים מכאן וששה טפחים מכאן וזורע שאר הכותל, ואע"פ שאין אורך הכותל ארבע אמות:
ר' יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות וכו' - ר' יוסי לטעמיה דאסר בפרקין דלעיל גבי גת ונקע אם אין שם ד' אמות, והכא קמ"ל דלא תימא דוקא בגת ונקע שסתומים מארבע רוחות הוא דמצריך רבי יוסי ארבע אמות אבל אצל כותל שאינו מוקף מארבע רוחות אימא לא. ואי אשמעינן בהא. [ה"א] בהא מצריך ר' יוסי ארבע אמות משום דיש כאן [ה'] גפנים בין שני קרנות של כותל, אבל גבי גת ונקע שאין שם אלא גפן יחידית אימא לא צריכא. ולעיל כתבנו דאין הלכה כרבי יוסי:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
.אין פירוש למשנה זו
עריס שהוא יוצא מן הכותל וכו': אית דגרסי עם הכותל. והילך ל' הרמב"ם ז"ל בחבורו שני כותלים הסמוכים זל"ז והגפנים נטועים בזוית ביניהם והעריס יוצא עם הכותלים מתוך הקרן וכלה מרחיק מעיקרי הגפנים כשיעור וזורע במקום הכלה שאין עליו עריס ואע"פ שהזרע מכוון בין שני הכותלים שביניהן העריס הואיל והרחיק כשיעור ה"ז זורע בין הכותלים ע"כ:
ר' יוסי אומר אם אין שם ד"א: כ' הר"י ז"ל ברוב הספרים גרסי' אם יש שם ד"א וכו'. וכ' עוד פי' זה שפי' ר"ע ז"ל בעריס שהוא יוצא מן הכותל אינו נראה דבמשנה לא נזכר שני קרנות ולא קרחת באמצע ונ"ל דה"פ עריס שהוא יוצא וכו' כלומ' שהעריס נטוע בצד כל הכותל ויציאת העריס הוא עם יציאת הכותל דהיינו הקרן כל שסוף העריס הוא בסוף הכותל בתוך הקרן ושם הוא כלה ואינו ממלא את כל הקרן אלא שנשארו ו"ט וכ"ש כשהוא יותר נותנין לו עבודתו ג"ט כדברי ר"ע וזורע את המותר. ור' יוסי אומר אם אין שם ד"א אסור לזרוע שם כן נ"ל לפרש לפי דברי התלמוד וצ"ל לפ"ז דעריס אע"פ שי"ל דין כרם אינו אוסר ד' אמות ע"כ. וכ' הח' הרש"ש ז"ל מתוך הקרן. כגון שהי' הכותל משך שלו ד' טפחים כדי שיעור מקום כדאי' בירוש' והיתה א' מן הגפנים נטועה שם והד' גפנים יוצאות חוץ לקרן נותנין לו עבודתו ו"ט. וזורע את המותר. דלא חשיב עריס כיון דאין הגדר מושך כל החמש גפנים. אם אין שם ד"א. מקום פנוי הואיל והתחיל העריס עם הכותל אע"ג דלית בי' אלא ד"ט שם גדר עליו ונדונות כולן כעריס מעוקם ונמשכים בהדה ועריס הוא. ור' יוסי ס"ל כריב"ן גבי עריס מעוקם דשיעורא דד"א דעריס מעוקם היינו מקום פנוי כך פי' הראב"ד ז"ל המשנה הזו במס' עדיות ודברים נכונים הם וסוגיא דגמרא ירושלמית אזלא כותיה ור"ש והרא"ש ז"ל פירשוה כך כגון שני כותלים סמוכין זל"ז וחמש גפנים נטועין ביניהן ויוצא מקרן כותל זה ג' גפנים ומקרן כותל זה ב' גפנים. וכלה שהעריס כלה באמצע הכותל ואינו מחזיק כל הכותל וזה צורתו % ואינו נכון דאמרי' לעיל דר' ישמעאל לא יודה לר' יוסי ולדבריהם אמאי לא יודה. ועוד לשון הגמ' ירושלמית והוא שיהא בזוית ד' טפחים משמע דלא משיך כותל אלא ד' טפחים עכ"ל ז"ל אמנם בפי' הר"ש ז"ל שבידינו אין כתוב שני כותלים רק כלשון שהעתיק ר"ע ז"ל:
יכין
עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה: ר"ל ב' כתלים סמוכין זל"ז כמין גאם. וה' גפנים נטועים בזוית כזה * ור"ש פי' שהכותל ישר. וג' גפנים עומדים בקצה זה של כותל וב' בקצה השני. מיהו לשון "וכלה". משמע טפי כרמב"ם. דהיינו שבזוית מתאחדים וכלים ב' השורות. ואפשר עוד דמלת וכלה לא קאי אקצה כל שורה שכנגד הזוית. אלא אב' קצוות האחרות. שכל א' מהן כלה באמצע הכותל. וקמ"ל כרמב"ם [עי' סי' ל"ו] שאעפ"כ מותר לזרוע רווח הנשאר סמוך לכותל דהיינו בין ב' הכתלים:
נותנין לו עבודתו: ו"ט:
וזורע את המותר: לרמב"ם אפי' בין ב' הכתלים. ולהר"ש אפילו אין אורך הכותל המפסיק בין הגפנים ד"א:
ר' יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם: לטעמיה פ"ה מ"ד דאף שנדונם כגפן יחידית הכותל מצרפן להחשב ככרם. כמו דהתם הגומא מצרפן עם הירק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת