עיקר תוי"ט על כלאים ו

(א)

(א) (על הברטנורא) וגם הר"מ בחבורו כתב כן. והקשה הראב"ד דאמאי צריך הרחקה מאחורי הכותל שהרי הכותל בין הגפנים והזרע. ותירץ הכ"מ דשאני הכא שהגפנים ערוסים על הכותל חזר הגדר להיות כאלו הוא עיקר הגפנים:

(ב) (על הברטנורא) ולעיל מ"ד כתב דאין הלכה כר"י וכ"כ במ"ז דלקמן:

(ב)

(ג) (על המשנה) וזה לשון הר"מ בחבורו פ"ח גפנים שהיו נטועים במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה:

(ד) (על הברטנורא) והטעם מדתנן ר"א אומר משמע שבא לחלוק וא"כ ראב"י לא ס"ל הכי ומשנת ראב"י קב ונקי. תוי"ט:

(ג)

(ה) (על הברטנורא) והיינו עריס אלא שהעצים והקנים עצמן הן נקראים אפיפירות. הר"מ:

(ד)

(ו) (על הברטנורא) והלך החדש דהכא לא הוי כמו הלך החדש דלעיל דהתם פירוש שהלך על מה שנזרע כבר. ועתוי"ט:

(ז) (על המשנה) ושל שקמה. כלומר וזה הקורה משל סדן של שקמה היה. ובס"א בתוך סדן. ופירוש שקמה עיין מ"ש מ"ח פ"ק תוי"ט:

(ח) (על הברטנורא) כן הוא בתוספתא. ותימא שהרי אילן מאכל הוא ומאי צריך להאי טעמא. ואולי שכיון שהוא מין תאנה מדברית לא חשיב כאילן מאכל. תוי"ט:

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(ט) (על הברטנורא) לשון הר"מ ושיעור טפח הנזכר בכל הש"ס ובו יהיה השיעור תמיד. הוא ד' אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל ושני השעורים שוין:

(ז)

.אין פירוש למשנה זו

(ח)

.אין פירוש למשנה זו

(ט)

(י) (על הברטנורא) ובלבד שלא יהיה בתוך עבודת עיקר הגפן. הר"ש: