משנה כלאים ו ניקוד


פרק ו

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א) אֵיזֶהוּ עָרִיס?
הַנּוֹטֵע שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
אוֹ בְּצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה,
נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
מוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר הַגְּפָנִים לַשָּׂדֶה;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מִן הַגָּדֵר לַשָּׂדֶה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: טוֹעִים כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן;
אֶלָּא אִם יֵשׁ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים וְלַגָּדֵר,
נוֹתְנִין לוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
וְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן?
שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׁלשָׁה.
(ב) עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה;
וְאִם לָאו, אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְּנֶגְדּוֹ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה,
אִם גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ;
וְאִם לָאו, הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ.
(ג) הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אַפִּיפְיָרוֹת,
לֹא יָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר.
אִם הֵבִיא, לֹא קִדֵּשׁ.
וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, אָסוּר.
וְכֵן הַמַּדְלֶה עַל מִקְצָת אִילַן סְרָק.
(ד) הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אִילַן מַאֲכָל, מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר.
וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, יַחֲזִירֶנּוּ.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לִכְפַר עָזִיז, וְהֶרְאָהוּ גֶּפֶן מֻדְלָה עַל מִקְצָת תְּאֵנָה.

אָמַר לוֹ: מָה אֲנִי לְהָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר?
אָמַר לוֹ: מֻתָּר.

וְהֶעֱלָהוּ מִשָּׁם לְבֵית הַמָּגַנְיָה,

וְהֶרְאָהוּ גֶּפֶן שֶׁהִיא מֻדְלָה עַל מִקְצָת הַקּוֹרָה וְסַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה, וּבוֹ קוֹרוֹת הַרְבֵּה.
אָמַר לוֹ: תַּחַת הַקּוֹרָה זוֹ אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר.
(ה) אֵיזֶהוּ אִילַן סְרָק?
כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הַכֹּל אִילַן סְרָק, חוּץ מִן הַזַּיִת וְהַתְּאֵנָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
כָּל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ נוֹטְעִין שָׂדוֹת שְׁלֵמוֹת, הֲרֵי זֶה אִילַן סְרָק.
(ו) פִּסְקֵי עָרִיס, שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד.
וְכָל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, אֵין בָּהֶם "וְעוֹד", חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס.

אֵילוּ הֵן פִּסְקֵי עָרִיס?

עָרִיס שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ, וְנִשְׁתַּיְּרוּ בּוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן;
אִם יֵשׁ שָׁם שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד, נוֹתְנִין לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
(ז) עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן, וְכָלֶה,
נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
(ח) הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִן הֶעָרִיס, וְחָס עֲלֵיהֶן לְפָסְקָן,
כְּנֶגְדָּן מֻתָּר.
עֲשָׂאָן כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עֲלֵיהֶן הֶחָדָשׁ,
אָסוּר.
(ט) הַפֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס,
רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מְטֻטֶּלֶת תְּלוּיָה בּוֹ;
כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר.
וְכֵן בַּדָּלִית.
הַמּוֹתֵחַ זְמוֹרָה מֵאִילָן לְאִילָן,
תַּחְתֶּיהָ אָסוּר.
סִפְּקָהּ בְּחֶבֶל אוֹ בְּגֶמִי,
תַּחַת הַסִּפּוּק מֻתָּר.
עֲשָׂאָהּ כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עָלָיו הֶחָדָשׁ,
אָסוּר.