משנה יומא ג ניקוד
(א) אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה:
- צְאוּ וּרְאוּ, אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה.
- אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: בַּרְקַאי.
- מַתַּתְּיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר:
- הֵאִיר פְּנֵי כָּל הַמִּזְרָח, עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן?
- וְהוּא אוֹמֵר: הֵן:
- שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה,
- וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח,
- וְשָחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד,
- וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.
הוֹרִידוּ כֹּהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה.
- זֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ:
- כָּל הַמֵּסֵיךְ אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה,
- וְכָל הַמַּטִּיל מַיִם טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם:
- חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם,
- וְכֻלָּן בַּקֹּדֶשׁ עַל בֵּית הַפַּרְוָה,
- חוּץ מִזּוֹ בִּלְבַד:
- פָּשַׁט, יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.
- הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
- הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד.
- קְרָצוֹ, וּמֵרֵק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ.
- קִבֵּל אֶת הַדָּם וּזְרָקוֹ.
- נִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל שַׁחַר, וּלְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת,
- וּלְהַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים וְאֶת הַחֲבִתִּין וְאֶת הַיַּיִן.
- שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, בֵּין אֵבָרִים לִנְסָכִים.
אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס,
- מְחַמִּין לוֹ חַמִּין וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן,
- כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן:
- פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
- קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- פָּשַׁט, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
- יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.
- הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו:
- וּבֵין הָעַרְבַּיִם הִנְדְּוִין שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת זוּז,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר מָנֶה,
- וּבֵין הָעַרְבַּיִם שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה,
- הַכֹּל שְׁלוֹשִׁים מָנֶה.
- אֵלּוּ מִשֶּׁל צִבּוּר;
- וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף מִשֶּׁלוֹ:
- וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ,
- רֹאשׁוֹ לְדָרוֹם וּפָנָיו לְמַעֲרָב,
- וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בְּמִזְרָח וּפָנָיו לְמַעֲרָב,
- וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה.
- וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ,
- וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:
- אָנָּא הַשֵּׁם,
- עָוִיתִי, פָּשַעְתִּי, חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי.
- אָנָּא הַשֵּׁם,
- כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי,
- כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ (ויקרא טז, ל): "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עַלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ".
- וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד":
- הַסְּגָן מִימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ.
- וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים,
- וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם,
- וּבָהּ שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת.
- שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ,
- וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב,
- וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח:
- שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם.
- וְאַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר,
- שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה.
- מוּנַבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב.
- הֶילֵּנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל.
- וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא שֶׁל זָהָב, שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְּתוּבָה עָלֶיהָ.
- נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו;
- וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ [נ"א: אוֹתָן] לְשֶׁבַח:
- שֶׁל בֵּית גַּרְמוּ לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים.
- שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת.
- הֻגְרַס בֶּן לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בְּשִׁיר, וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד.
- בֶּן קַמְצָר לֹא רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב.
- עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר (משלי י, ז): "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה",
- וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר (שם) "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב":
משנה יומא, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב