משנה יבמות יג יג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יג · משנה יג | >>
הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה, כופין אותו שיחלוץ לה.
לאחר מיתת בעלה, מבקשין הימנו שיחלוץ לה.
ואם נתכוונה לכך, אפילו בחיי בעלה, מבקשין הימנו שיחלוץ לה.
הַנּוֹדֶרֶת הֲנָאָה מִיְּבָמָהּ,
- בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ,
- כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ.
- לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ,
- מְבַקְשִׁין הֵימֶנּוּ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ.
- וְאִם נִתְכַּוְּנָה לְכָךְ,
- אֲפִלּוּ בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ,
- מְבַקְשִׁין הֵימֶנּוּ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ:
הנודרת הניה מיבמה - בחיי בעלה,
- כופין אותו - שיחלוץ לה.
- לאחר מיתת בעלה -
- מבקשין ממנו - שיחלוץ לה.
- אם נתכוונה לכן -
- אפילו בחיי בעלה,
- מבקשין ממנו - שיחלוץ לה.
כל מקום שאמרו כופין - רוצה לומר ותטול כתובתה.
ומן העיקרים האמתיים שתסמוך עליהם, שכותבין אגרת מרד על היבמה, ואם מרדה ותבעה חליצה תצא בלא כתובה, הלכה למעשה בכל בתי דיני ישראל. ועל זה העיקר צריך לדון בכל העניינים הנופלים בין היבם והיבמה, ועל כל פנים כופין אותו כשמרדה.
ואמרו בכאן מבקשין - אמנם הוא בשביל שתטול כתובתה, אם רצה בזה מוטב, ואם אינו רוצה כופין אותו לחלוץ ותצא בלא כתובה כמו שבארנו, וזה אמת ותסמוך עליו:
הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה - דלא אסקא דעתה שימות בעלה ותפול לפניו ליבום, ונוטלת כתובתה:
אבל לאחר מיתת בעלה - הויא מורדת, וקיימא לן כותבין אגרת מרד על שומרת יבם:
מבקשים ממנו לחלוץ - ויתן כתובתה אם ירצה, ואם לא רצה לחלוץ והיא מורדת בו ובאה להפסיד כתובתה, כופין אותו לחלוץ:
לאחר מיתת בעלה. פי' רש"י אלא שהיה להם כעס זה עם זה וכתב המגיד בפ"ב פירוש לפירושו שהיה שם כעס חוששין שמא נתכוונה לכך ואין כופין אותו לחלוץ שמה ששנינו במשנה ואם נתכוונה לכך אינה ר"ל כשידוע בבירור שלכך נתכוונה. ורישא דקתני כופין אותו משום דאמרינן דלא מסקא אדעתה דמיית בעל וכדאיתא בגמרא ע"כ. [* ועכשיו דקדקתי במלת אלא שבלשון רש"י ומפני כן נ"ל דאין דברי המגיד דבכאן כהוגן לפי שלדבריו רש"י אסיפא מהדר וכך נמשכתי אני אחריו להעתיק דברי רש"י אסיפא ואין הדבר כן אלא רש"י לא פי' כי אם הרישא בלבד דזהו לשונו בחיי בעלה ולא נתכוונה לפטור עצמה הימנו לאחר מיתת בעלה אלא שהיה להם כעס זה על זה עכ"ל. והא דכתב לאחר מיתה אינה פיסקא מסיפא כמו שחשב המגיד גם אנכי אחריו גם הב"י סימן קע"ה העתיק דברי המגיד אבל האמת שאינה פיסקא כלל ואין דברי רש"י אמורים אלא לפרש הרישא בלבד. כן נראה לי]:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יכין
הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה: דלא אסקה אדעתא שימות בעלה ותיאסר ליבם:
לאחר מיתת בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה: וכשיתרצה לחלוץ יתן לה כתובה:
ואם נתכוונת לכך: כשנדרה הנאה היה כוונתה רק כדי שתאסר ליבמה.
אפילו בחיי בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה: דדינה כמורדת. מיהו אם מוחלת כתובתה, גם בכה"ג כופין שיחלוץ לה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת