פתיחת התפריט הראשי

משנה יבמות יג ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יג · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

שני אחין נשואין לשתי אחיות יתומות קטנות, ומת בעלה של אחת מהן, תצא משום אחות אשה.

וכן שתי חרשות יד גדולה וקטנה, מת בעלה של קטנה, תצא הקטנה משום אחות אשה.

מת בעלה של גדולה, רבי אליעזר אומר, מלמדין את הקטנה שתמאן בו.

רבן גמליאל אומר, אם מאנה, מאנה.

ואם לאו, תמתין עד שתגדיל, ותצא הלזו משום אחות אשה.

רבי יהושע אומר, אי טז לו על אשתו, ואי לו על אשת אחיו.

מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו בחליצה.

נוסח הרמב"ם

שני אחים נשואים לשתי אחיות יתומות קטנות מת בעלה של אחת מהן תצא משום אחות אישה וכן שתי חירשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא משום אחות אישה מת בעלה של גדולה רבי אליעזר אומר מלמדים את הקטנה שתמאן בו רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלז משום אחות אישה רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה.


פירוש הרמב"ם

שני אחין נשואין לשתי אחיות קטנות כו': והלכה כרבי אליעזר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תצא משום אחות אשה - ופטורה מן החליצה ומן היבום:

מת בעלה של גדולה - ונפלה לפני בעל הקטנה, זיקתה של גדולה שהיא מן התורה, אוסרת קטנה עליו משום דנישואיה דרבנן, והויא לה אחות זקוקתו. ומה יעשו:

רבי אליעזר אומר מלמדים הקטנה - שתמאן בו. ותעקור נשואיה, ויהא מיבם את הגדולה. והלכתא כותיה:

רבן גמליאל אומר - אין זיקת גדולה אוסרת את הקטנה, דסבר רבן גמליאל דלא אלימא זיקה לאסור את אשתו עליו, הלכך אם מיאנה מוטב ותתיבם הגדולה, ואם לאו, תמתין הקטנה אצלו עד שתגדיל ויהיו נישואיה דאורייתא טו ואחר כך תצא הגדולה משום אחות אשה. אבל לחלוץ לגדולה לא, דפסל את הראשונה עליו משום אחות חלוצה:

אי לו - אוי לו. שמוציא את אשתו בגט, ואין מלמדין אותה למאן, דאמרינן שיתרחק אדם מן המיאונים יז:

פירוש תוספות יום טוב

וכן שתי חרשות. [אמרינן] בגמרא ריש פ' דלקמן דאין לחרשת נישואין מדאורייתא דלאו בת דעת היא אלא רבנן תקינו להו כדי שלא תשאר פנויה לעולם: [* רבי אליעזר אומר כו'. כתב הר"ב. והלכתא כוותיה. גמרא]:

תמתין עד שתגדיל. פירש הר"ב ויהיו נשואיה דאורייתא ולעיל משנה ב' כתב אם בא עליה. ומיהו בגמרא דהכא אפליגו אמוראי אי בעינן שבעל אי לא. ולא אפסיק הלכתא וכיון דמילתא דספקא הוא עבדי בה לחומרא כו' כדאיתא ברי"ף:

אי לו. וכן הלשון במשנה ט' פרק ד' דעדיות ולעיל בפרק ג' [משנה ה'] כתב נמוקי יוסף כדכתיב (קהלת י') אי לך ארץ ועדיפא ה"ל לכתוב כדכתיב (שם ד') ואי לו האחד שיפול דדמי ליה וגם קדים:

על אשתו. פירש הר"ב שמוציאה בגט ואין מלמדין אותה למאן דאמרינן שיתרחק אדם מן המיאונין ומסיים רש"י ומיתב נמי לא יתבא תותיה דקסבר יש זיקה וטעמא דיתרחק מהמיאונים איתא בגמרא דילמא גדלה ומיחרטה בה. ורבי אליעזר דאמר מלמדין ס"ל מיאון דמצוה שאני:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על המשנה) חרשות. דאין לחרשת נישואין מדאורייתא דלאו בת דעת היא אלא רבנן תקינו להו כדי שלא תשאר פנויה לעולם. גמרא:

(טו) (על הברטנורא) לעיל מ"ב כתב אם בא עליה ומיהו בגמרא דהכא איפלגי אמוראי אי בעינן שבעל או לא ולא אפסיק הלכתא וספיקא לחומרא. הרי"ף:

(טז) (על המשנה) אי. כדכתיב ואי לו האחד שיפול:

(יז) (על הברטנורא) ומיתב נמי לא יתבא תותיה דקסבר יש זיקה וטעמא דיתרחק כו' בגמרא דלמא גדלה ומיחרטה בה ור"א ס"ל מיאון דמצוה שאני:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הלזו:    מלת הלזו נמחקה:

מת בעלה של קטנה תצא משום אחות אשה:    גרסי' ברוב הספרים ולא גרסי' מלת הקטנה וביד שם פ"ז סי' ט"ו ובטו' א"ה כולה מתני' עד סוף סימן י"א בסי' קע"א וסימן קע"ה:

ר' אליעזר:    ברור ופשוט הוא דביוד גרסי' ליה וס"ל לר' אליעזר דאע"ג דאמרי' שיתרחק האדם מן המיאונים מיאון דמצוה שאני דאין לה תקנה אחרת שאם יגרש הקטנה לא יוכל ליבם את הגדולה משום אחות גרושה ואם יחלוץ לגדולה לא יוכל לקיים הקטנה משום אחות חלוצה הלכך מצוה ללמד אותה למאן ויהא מיבם את הגדולה. ואיתה בפ"ק דנדה ד' ח' וכתב רבינו ירוחם בשם הרמ"ה ז"ל ואם לא מיאנה הקטנה והגדילה ל"ש בא עליה לאחר שהגדילה לא שנא לא בא עליה מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה דקיי"ל יש זיקה ע"כ:

רבן גמליאל אומר אם מיאנה וכו':    קסבר ר"ג המקדש אתות יבמה ונפטרה יבמה והלכה לה ואתו קדושין ומבטלי לזיקה והכא הקדושין הוו דבעלה משגדלה דקדושי קמאי לאו כלום נינהו אבל אם לא בעל לא דמשום בעילה דמשגדלה הוא דנפקא הך יבמה: ואיתא למילתיה דר"ג פרק כיצד אשת אחיו (יבמות דף י"ח) וכתבו שם תוס' ז"ל פי' בקונט' תמתין גדולה עד שתגדיל הקטנה ויבעול ואין הלשון משמע כן דלא הל"ל הלזו אלא ותצא משום אחות אשה הואיל דתמתין נמי אגדולה קאי אלא נראה דתמתין הקטנה מלבעול עד שתגדיל אבל בקטנות אסור לבעול אע"ג דסבר אין זיקה חשובה ליאסר עליו קרובותיה מ"מ מכוער הדבר כיון דבהאי ביאה לא מיפטרא גדולה ע"כ. ואיתא נמי בפ' הערל (יבמות דף ע"ט) ותוס' פ' המדיר (כתובות דף ע"ג) ובתשובת הרשב"א ז"ל סימן שנ"ח:

רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו:    גרסי' וכמ"ש לעיל פ"ג סי' ה'. וסבר ר' יהושע דיש זיקה הלכך מיתב נמי לא יתבא תותיה אלא תצא בגט וזו לא תתיבם משום אחות גרושה אלא בחליצה:


פירושים נוספים