משנה יבמות יג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק יג · משנה ו | >>
המגרש את האשה, והחזירה, מותרת ליבם.
וכן המגרש את היתומה, והחזירה, מותרת ליבם.
ורבי אליעזר אוסר.
קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה, כיתומה בחיי האב.
החזירה, דברי הכל אסורה ליבם.
משנה מנוקדת
הַמְּגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהֶחֱזִירָהּ,
- מֻתֶּרֶת לַיָּבָם;
- וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר.
- וְכֵן הַמְּגָרֵשׁ אֶת הַיְּתוֹמָה וְהֶחֱזִירָהּ,
- מֻתֶּרֶת לַיָּבָם;
- וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר.
- קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁה,
- כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב;
- הֶחֱזִירָהּ, דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרָה לַיָּבָם:
נוסח הרמב"ם
המגרש את האישה, והחזירה - מותרת ליבם.
- רבי אלעזר - אוסר.
- וכן המגרש את היתומה, והחזירה - מותרת ליבם.
- רבי אלעזר - אוסר.
- קטנה - שהשיאה אביה,
- ונתגרשה - כיתומה בחיי האב.
- החזירה - אסורה ליבם.
פירוש הרמב"ם
אמרו החזירה אסורה ליבם - רוצה לומר כשהחזירה כשהיא קטנה ומת ועדיין היא קטנה, לפי שגרושיה גרושין גמורין והחזרתה אינה גמורה, אבל אם החזירה והיא גדולה או היא קטנה וגדלה אצלו, ואחר כך מת, מותרת ליבם.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מותרת ליבם - ולא אמרינן נישואין הראשונים מפילין היבמה לפני היבם ומשעה שגירשה אחיו קיימא עליה באיסור אשת אח דהויא לה גרושת אחיו:
רבי אליעזר אוסר - דגזר כל הני אטו יתומה בחיי האב דאמרינן לקמן במתניתין דלאחר חזרתה הרי היא כגרושה אפילו לרבנן. ואין הלכה כרבי אליעזר:
כיתומה בחיי האב - אף על פי שהאב חי הרי היא כיתומה לענין קדושין, דשוב אין לאב כח לקבל קדושיה. ואם החזירה בקטנותה, אסורה ליבם אם מת בקטנותה, יג דקדושי חזרה אינן כלום הואיל ופקע רשות אב מינה והיא אין לה יד, והויא כגרושה ועומדת:
פירוש תוספות יום טוב
החזירה דברי הכל אסורה ליבם. פירש הר"ב אם מת בקטנותה דאילו נתגדלה אצלו סתם ביאה ראשונה משגדלה קדושין הן וכדלעיל בפירוש משנה ב' וקאמר בגמרא דפשיטא הוא ולא תני לה אלא לאשמעינן דטעמא דרבי אליעזר בקמייתא דגזור משום הא. ומיהו הא דאמרן דדוקא מת בקטנותה לרבנן הוא דבעינן למימר הכי. אבל לרבי אליעזר כי גדלה אצלו היינו כשאר מגרש אשה והחזירה דגזור בה ואסור. והכי פליג בברייתא בגדלה אצלו. ונימוקי יוסף כתב דקסבר ר' אליעזר דעל דעת קידושין הראשונים הוא בועל ומדינא אינה מתיבמת דגירושיה גירושין גמורין ואין חזרתה חזרה גמורה. הלכך גזר גדולה שנתגרשה והחזירה אטו הא. דתרוייהו בשעת נפילה גדולות נינהו. וגדולה אטו גדולה מיחלפא:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יג) (על הברטנורא) דאילו נתגדלה אצלו, סתם ביאה ראשונה משגדלה קדושין הן, וכדלעיל בפירוש מ"ב. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
המגרש את האשה והחזירה וכו': ביד פ"ז דהלכות יבום סי' י"ב י"ג ובטור א"ה סימן קע"ג והביאוה תוס' ז"ל בפ"ק דמכילתין דף י"ג ובפ' ד' אחין (יבמות דף כ"ח) ועי' בפ' החולץ (יבמות דף מ"א:)
ורבי אליעזר אוסר: דגזר כל הני אטו יתומה בחיי האב שהחזירה דאמרי' במתני' דלאחר וכו' כך צ"ל בפי' ר"ע ז"ל: ונראה דר' אליעזר גרסי' ביוד אע"פ שאינו כן ברוב הספרים:
קטנה שהשיאה אביה וכו': רפי"א דהלכות גירושין:
והחזירה אסורה ליבם: כך היה הגירסא בירוש' ובהרי"ף ז"ל: ובירושלמי נראה שהיה להם גרסא זו במשנה וכן ראיתי ג"כ מוגה במשנת החכם הר"ר יוסף אשכנזי ז"ל בשם רוב הספרים וזו היא הגירסא ומודים חכמים לר' אליעזר בזמן שגירשה קטנה והחזירה קטנה מפני שהיו גירושיה גירושין גמורין ולא היתה חזרתה חזרה גמורה אבל אם גרשה קטנה והחזירה גדולה או שגדלה תחתיו מותרת ליבם ע"כ הלשון שהוא שם במשנה פי' או שגדלה תחתיו דאם בא עליה אחר שגדלה ביאה ראשונה שבא עליה בגדלותה הויא לה קדושין. ובפסקא שם ומודים חכמים וכו' מ"ט דר' אליעזר מפני שעמדה עליו באיסור שעה אחת פי' באיסור גרושת אחיו שהיא לו בכרת מודים חכמים לרי אליעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי האב קדושיה וגירושיה תורה חזרתה אינה תורה. צרתה מהו רב אמר צרתה אסורה ר' יוחנן אמר צרתה אסורה ר"ש בן לקיש אמר צרתה מותרת ע"כ. אבל בגמ' דילן מייתי לה בברייתא להאי ומודים חכמים וכו' והביאה הרי"ף ז"ל ועיין שם בנמוקי יוסף שנראה משם דהאי בעיא דירוש' דצרתה קאי אקטנה יתומה בחיי האב דמודו בה רבנן וכן מצאתי מבואר בפסקי הרא"ש ז"ל וכן נמי איתא להאי ברייתא בפ' המדיר (כתובות דף ע"ד) וגם המגיד משנה כתב ובגמרא תניא ומודים חכמים לר' אליעזר וכו'. ואפשר שיש טעות בירושלמי. וכתב רש"י ז"ל שם בפ' המדיר דאיכא מאן דמפרש דתנא דברייתא דקאמר התם משום ר' אליעזר אמרו חולצת ולא מתיבמת אהחזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו היא דפליג בלבד ולית ליה לתנא דברייתא אליבא דר' אליעזר הא דתנא דמתני' דאמר רב מגרש גדולה והחזירה נמי אסר ר' אליעזר ע"כ:
דברי הכל אסורה ליבם: מלות דברי הכל נמחקו במשנת ה"ר יהוסף ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם: דלא אמרינן נשואין ראשונים הפילוה לפני יבם, ומשגרשה הו"ל גרושת אחיו, אלא מיתה מפלת:
וכן המגרש את היתומה: קטנה שקדושיה מד"ס:
והחזירה מותרת ליבם: נקט רישא לרבותא דת"ק דאף גרושה גדולה' מותרת, וסיפא לרבותא דר"א דאף גרושה קטנה אוסר:
ור' אליעזר אוסר: דגזר בהך אטו מחזיר גרושתו והיא אז יתומה בחיי אב, כסיפא, ונקט רישא לרבותא דרבנן וסיפא לרבותא דר"א:
קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה ביתומה בחיי האב: דאף שאביה חי אין בו כח לקבל קדושיה:
החזירה דברי הכל אסורה ליבם: במת בעלה בקטנותה, דלא אלימא קדושי קטנה דרבנן למיעקר גירושין דאורייתא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת