משנה יבמות ח ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ח · משנה ה | >>

הסריס לא חולץ, ולא מייבם.

וכן איילונית לא חולצת ולא מתייבמת.

הסריס שחלץ ליבמתו, לא פסלהיח.

בעלה – פסלה, מפני שהיא בעילת זנותיט.

וכן איילונית שחלצו לה אחין, לא פסלוה.

בעלוה, פסלוה, מפני שבעילתה בעילת זנות.

הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם,

וְכֵן אַיְלוֹנִית, לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.
הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ,
לֹא פְּסָלָהּ;
בְּעָלָהּ – פְּסָלָהּ,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת.
וְכֵן אַיְלוֹנִית שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִין,
לֹא פְּסָלוּהָ;
בְּעָלוּהָ – פְּסָלוּהָ,
מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת:

הסריס - לא חולץ, ולא מייבם.

וכן האילונית - לא חולצת, ולא מתייבמת.
הסריס -
שחלץ ליבמתו - לא פסלה.
בעלה - פסלה,
מפני שהיא בעילת זנות.
וכן אילונית -
שחלצו לה אחין - לא פסלוה.
בעלוה - פסלוה,
מפני שהיא בעילת זנות.

זה הסריס - הוא סריס חמה כרבי עקיבא, לפי שהוא דומיא דאילונית שאינו בידי אדם. והיות בעילתה בעילת זנות אינו בשביל שהיא אילונית, אלא בשביל שאינה בת יבום, ובעלוה אחין והיא אסורה עליהם:


סריס - חמה, יז אינו לא חולץ ולא מיבם, ולא חולצין ומיבמין לאשתו:

אילונית - סימניה פירשנו בפ"ק:

בעלוה פסלוה - שהואיל והיא פטורה מן היבום עומדת עליהם באיסור אשת אח כ:

הסריס. פירש הר"ב סריס חמה דדומיא דאילונית דבידי שמים. סתמא כר"ע. גמרא:

וכן אילונית. עיין בפירוש הר"ב משנה ג' פ"ב:

לא פסלה. מן הכהונה שאין חליצתה חליצה. רש"י:

מפני שהיא בעילת זנות. שהרי היא עליו באיסור אשת אח שלא במקום מצוה והר"ב שלא פירש כן בכאן אלא בסיפא משום דלשיטתיה אזיל כדמפרש במשנה ה' פרק ו' דחייבי לאוין עושין זונה ותיפוק לי' משום לאו דלא יבא פצוע דכא ולהראב"ד וסייעתו שכתבתי שם דס"ל דאין זונה אלא מחייבי כריתות מפרשינן לרישא נמי מטעמא דאיסור אשת אח כדפרישית:

וכן אילונית כו'. מפני שבעילתה בעילת זנות. פירש הר"ב דעומדת באיסור אשת אח דלא כר"י דמשנה ה' פ"ו ומיירי בהכיר בה האח דאל"כ הוי קדושי טעות ולא היתה אשת אח מעולם כמ"ש בסוף משנה א' דפ"ק:

(יז) (על הברטנורא) דדומיא דאילונית דבידי שמים. סתמא כר"ע. גמרא:

(יח) (על המשנה) לא פסלה מן הכהונה שאין חליצתה חליצה. רש"י:

(יט) (על המשנה) זנות. שהרי היא עליו באיסור אשת אח שלא במקום מצוה. והר"ב לא פירש כן אלא בסיפא, לשיטתיה בפ"ו מ"ה דחייבי לאוין עושין זונה ותיפוק ליה משום לאו דלא יבא:

(כ) (על הברטנורא) דלא כר"י דמ"ה פ"ו ומיירי בהכיר בה האח דאל"כ הוי קדושי טעות ולא היתה אשת אח מעולם:

הסריס לא חולץ וכו':    ביד פ' ו' דהל' יבום סי' ב' ובטור א"ה סי' עק"ב דכיון דלאו בר יבום הוא מיחלץ נמי לא חלצה דכתיב אם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו וגו' וחלצה נעלו הא חפץ מיבם משמע דכל העולה ליבום עולה לחליצה נמוקי יוסף. ירושלמי דעלה דמתני' דלעיל בסמוך ודהכא ר' חייא בשם ר' יוחנן זו דברי ר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא אבל דברי חכמים א' סריס אדם וא' סריס חמה אינו לא חולץ ולא חולצין לאשתו לא מיבם ולא מיבמין את אשתו זו מתניתא הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות וכן אילונית שחלצו לה אחים לא פסלוה בעלוה פסלוה מפני שהיא בעילת זנות ע"כ:

יכין

הסריס:    סריס חמה:

הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה:    לכהונה מדאין חליצתה חליצה:

מפני שהיא בעילת זנות:    מדפטורה מיבום, הו"ל כבועל אשת אח:

בועז

פירושים נוספים