משנה יבמות ח רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) הערל - וכל הטמאים,

לא יאכלו - בתרומה,
נשיהם, ועבדיהם - יאכלו.
פצוע דכא, וכרות שופכה -
הם, ועבדיהם - אוכלים,
ונשיהם - לא יאכלו.
אם לא ידעה,
משנעשה פצוע דכא, וכרות שופכה -
הרי אלו - יאכלו.


(ב) ואיזה הוא פצוע דכא?

כל שנפצעו הביצים שלו,
אפילו - אחת מהן.
וכרות שופכה?
כל שנכרת הגיד.
נשתייר מעטרה,
אפילו כחוט השערה - כשר.
פצוע דכא, וכרות שופכה -
מותרים - בגיורת, ובמשוחררת,
ואינן אסורין - אלא מלבוא בקהל,
שנאמר: "לא יבוא פצוע דכא וכרות שופכה, בקהל ה'" (דברים כג ב).


(ג) עמוני, ומואבי - אסורין,

ואיסורן - איסור עולם,
אבל נקבותיהן - מותרות מיד.
מצרי, ואדומי -
אינן אסורים - אלא עד שלשה דורות,
אחד הזכרים, ואחד הנקבות.
רבי שמעון, מתיר בנקבות - מיד.
אמר רבי שמעון:
קל וחומר הדברים,
מה אם במקום,
שאסר את הזכרים - איסור עולם,
התיר את הנקבות - מיד,
מקום, שלא אסר את הזכרים - אלא עד שלשה דורות,
אינו דין, שנתיר את הנקבות - מיד?
אמרו לו:
אם הלכה - נקבל,
ואם לדין - יש תשובה.
אמר להם:
לא, כי אלא הלכה - אני אומר.
ממזרים, ונתינים - אסורים,
ואיסורן - איסור עולם,
אחד הזכרים, ואחד הנקבות.


(ד) אמר רבי יהושע:

שמעתי, שהסריס חולץ - וחולצין לאשתו,
והסריס לא חולץ - ולא חולצין לאשתו,
ואין לי לפרש.
אמר רבי עקיבה: אני אפרש,
סריס אדם - חולץ, וחולצין לאשתו,
שהיתה לו שעת הכושר.
וסריס חמה - לא חולץ, ולא חולצין לאשתו,
שלא היתה לו שעת הכושר.
רבי אליעזר אומר: לא כי,
אלא סריס חמה - חולץ, וחולצין לאשתו,
שיש לו רפואה.
וסריס אדם - לא חולץ, ולא חולצין לאשתו,
מפני שאין לו רפואה.
העיד רבי יהושע בן בתירה,
על בן מגוסת - שהיה בירושלים סריס אדם,
וייבמו - את אשתו,
לקיים - דברי רבי עקיבה.


(ה) הסריס - לא חולץ, ולא מייבם.

וכן האילונית - לא חולצת, ולא מתייבמת.
הסריס -
שחלץ ליבמתו - לא פסלה.
בעלה - פסלה,
מפני שהיא בעילת זנות.
וכן אילונית -
שחלצו לה אחין - לא פסלוה.
בעלוה - פסלוה,
מפני שהיא בעילת זנות.


(ו) סריס חמה כוהן -

שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה.
רבי יוסי, ורבי שמעון אומרין:
אנדרוגינוס כוהן -
שנשא בת ישראל - מאכילה בתרומה.
רבי יהודה אומר:
טומטום שנקרע - ונמצא זכר,
לא יחלוץ - מפני שהוא כסריס.
אנדרוגינוס -
נושא - אבל לא נישא.
רבי אלעזר אומר:
חייבין עליו סקילה - כזכר.


הדף הראשי של משנה יבמות ח