משנה חולין ב דפוסים
משנה חולין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
השוחט אחד בעוף, ושנים בבהמה -- שחיטתו כשרה. ורובו של אחד, כמוהו.
רבי יהודה אומר, עד שישחוט את הורידין.
חצי אחד בעוף, ואחד וחצי בבהמה -- שחיטתו פסולה.
רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה -- שחיטתו כשרה.
משנה ב עריכה
השוחט שני ראשין כאחד -- שחיטתו כשרה.
שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אפילו אחד למעלה ואחד למטה -- שחיטתן כשרה.
משנה ג עריכה
התיז את הראש בבת אחת, פסולה.
היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת, אם יש בסכין מלא צואר, כשרה.
היה שוחט והתיז שני ראשים בבת אחת, אם יש בסכין מלא צואר אחד, כשרה.
במה דברים אמורים, בזמן שהוליך ולא הביא, או הביא ולא הוליך. אבל אם הוליך והביא, אפילו כל שהוא, אפילו באיזמל -- כשרה.
נפלה סכין ושחטה, אף על פי ששחטה כדרכה -- פסולה, שנאמר (דברים כז), וזבחת ואכלת -- מה שאתה זובח, אתה אוכל.
נפלה סכין והגביהה, נפלו כליו והגביהן, השחיז את הסכין ועף, ובא חבירו ושחט, אם שהה כדי שחיטה -- פסולה. רבי שמעון אומר, אם שהה כדי ביקור.
משנה ד עריכה
שחט את הושט ופסק את הגרגרת, או שחט את הגרגרת ופסק את הושט, או ששחט אחד מהן והמתין לה עד שמתה, או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו -- רבי ישבב אומר, נבילה. רבי עקיבא אומר, טריפה.
כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע, כל שנפסלה בשחיטתה, נבלה. כל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה ליפסל, טריפה. והודה לו רבי עקיבא.
משנה ה עריכה
השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם -- כשרים, ונאכלים בידים מסואבות, לפי שלא הוכשרו בדם. רבי שמעון אומר, הוכשרו בשחיטה.
משנה ו עריכה
השוחט את המסוכנת, רבן [ שמעון בן ] גמליאל אומר, עד שתפרכס ביד וברגל.
רבי אליעזר אומר, דיה אם זינקה.
אמר רבי שמעון, [ אף ] השוחט בלילה ולמחר השכים ומצא כתלים מלאים דם, כשרה, שזינקה, וכמדת רבי אליעזר.
וחכמים אומרים, עד שתפרכס או ביד או ברגל או עד שתכשכש בזנבה, אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה.
בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה -- פסולה, שאינה אלא הוצאת נפש בלבד.
במה דברים אמורים, שהיתה בחזקת מסוכנת. אבל אם היתה בחזקת בריאה, אפילו אין בה אחד מכל הסימנים הללו, כשרה.
משנה ז עריכה
השוחט לנכרי, שחיטתו כשרה. ורבי אליעזר פוסל.
אמר רבי אליעזר, אפילו שחטה שיאכל הנכרי מחצר כבד שלה -- פסולה, שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה.
אמר רבי יוסי, קל וחומר הדברים, ומה במקום שהמחשבה פוסלת, במוקדשין, אין הכל הולך אלא אחר העובד. מקום שאין מחשבה פוסלת, בחולין, אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט.
משנה ח עריכה
השוחט לשם הרים, לשם גבעות, לשם ימים, לשם נהרות, לשם מדברות -- שחיטתו פסולה.
שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשם אחד מכל אלו, ואחד לשם דבר כשר -- שחיטתו פסולה.
משנה ט עריכה
אין שוחטין לא לתוך ימים, ולא לתוך נהרות, ולא לתוך כלים. אבל שוחט הוא לתוך עוגא של מים, ובספינה על גבי כלים.
אין שוחטין לגומא כל עיקר, אבל עושה גומא בתוך ביתו בשביל שיכנס הדם לתוכה. ובשוק לא יעשה כן, שלא יחקה את המינין.
משנה י עריכה
השוחט לשם עולה, לשם זבחים, לשם אשם תלוי, לשם פסח, לשם תודה -- שחיטתו פסולה. ורבי שמעון מכשיר.
שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשם אחד מכל אלו, ואחד לשם דבר כשר -- שחיטתו פסולה.
השוחט לשם חטאת, לשם אשם ודאי, לשם בכור, לשם מעשר, לשם תמורה -- שחיטתו כשרה.
זה הכלל, כל דבר שנידר ונידב, השוחט לשמו אסור. ושאינו נידר ונידב, השוחט לשמו, כשר.
משנה חולין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב