משנה חולין א דפוסים

| משנה חולין א דפוסים | >>

הכל שוחטין ושחיטתן כשרה, חוץ מחרש שוטה וקטן, שמא יקלקלו בשחיטתן. וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן, שחיטתן כשרה.

שחיטת נכרי -- נבלה ומטמאה במשא.

השוחט בלילה, וכן הסומא ששחט -- שחיטתו כשרה.

השוחט בשבת, וביום הכפורים, אף על פי שמתחייב בנפשו, שחיטתו כשרה.

השוחט במגל יד, בצור, ובקנה -- שחיטתו כשרה.

הכל שוחטין ולעולם שוחטין, ובכל שוחטין, חוץ ממגל קציר, והמגירה, והשינים, והציפורן, מפני שהן חונקין.

השוחט במגל קציר בדרך הליכתה -- בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין.

ואם החליקו שיניה, הרי היא כסכין.

השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה, שחיטתו כשרה.

רבי יוסי ברבי יהודה אומר, מלא החוט על פני רובה.

  • השוחט מן הצדדין -- שחיטתו כשרה.
  • המולק מן הצדדין -- מליקתו פסולה.
  • השוחט מן העורף -- שחיטתו פסולה.
  • המולק מן העורף -- מליקתו כשרה.
  • השוחט מן הצואר -- שחיטתו כשרה.
  • המולק מן הצואר -- מליקתו פסולה,

שכל העורף כשר למליקה, וכל הצואר כשר לשחיטה.

נמצא, כשר בשחיטה, פסול במליקה. כשר במליקה, פסול בשחיטה.

כשר בתורין -- פסול בבני יונה. כשר בבני יונה -- פסול בתורין.

תחלת הציהוב בזה ובזה -- פסול.

כשר בפרה, פסול בעגלה. כשר בעגלה, פסול בפרה.

כשר בכהנים, פסול בלוים. כשר בלוים, פסול בכהנים.

טהור בכלי חרש, טמא בכל הכלים. טהור בכל הכלים טמא בכלי חרש.

טהור בכלי עץ, טמא בכלי מתכות. טהור בכלי מתכות, טמא בכלי עץ.

החייב בשקדים המרים, פטור במתוקים. החייב במתוקים, פטור במרים.

התמד, עד שלא החמיץ, אינו ניקח בכסף מעשר, ופוסל את המקוה. משהחמיץ, ניקח בכסף מעשר, ואינו פוסל את המקוה.

האחין השותפין -- כשחייבין בקלבון, פטורין ממעשר בהמה. כשחייבין במעשר בהמה -- פטורים מן הקלבון.

כל מקום שיש מכר, אין קנס. וכל מקום שיש קנס, אין מכר.

כל מקום שיש מיאון, אין חליצה. וכל מקום שיש חליצה, אין מיאון.

כל מקום שיש תקיעה, אין הבדלה. וכל מקום שיש הבדלה, אין תקיעה.

יום טוב שחל להיות בערב שבת, תוקעין ולא מבדילין. במוצאי שבת, מבדילין ולא תוקעין.

כיצד מבדילין? המבדיל בין קדש לקדש.     רבי דוסא אומר, בין קדש חמור לקדש הקל.

| משנה חולין א דפוסים | >>