משנה זבחים ו ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ו · משנה ב | >>

חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית.

בכל מקום היתה כשרה, אלא זה היה מקומה.

ושלשה דברים היתה אותה הקרן משמשת מלמטה, ושלשה מלמעלה.

מלמטה, חטאת העוף, וההגשות, ושיירי הדם.

מלמעלה, ניסוך המים והיין, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח.

משנה מנוקדת

חַטַּאת הָעוֹף הָיְתָה נַעֲשֵׂית עַל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית.

בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁרָה,
אֶלָּא זֶה הָיָה מְקוֹמָהּ.
וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה אוֹתָהּ הַקֶּרֶן מְשַׁמֶּשֶׁת מִלְּמַטָּה,
וּשְׁלֹשָׁה מִלְמָעְלָה.
מִלְּמַטָּה,
חַטַּאת הָעוֹף, וְהַהַגָּשׁוֹת, וּשְׁיָרֵי הַדָּם.
מִלְמַעְלָה,
נִסּוּךְ הַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְעוֹלַת הָעוֹף כְּשֶׁהִיא רָבָה בַּמִּזְרָח:

נוסח הרמב"ם

חטאת העוף -

היתה נעשית - על קרן דרומית מערבית.
ובכל מקום היתה כשרה - אלא שזה היה מקומה.
ושלשה דברים, היתה אותה הקרן משמשת - מלמטן,
ושלשה - מלמעלן,
מלמטן - חטאת העוף, וההגשות, ושירי הדם.
מלמעלן - ניסוך המים, והיין, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח.

פירוש הרמב"ם

ההגשות - רוצה לומר [הגשת] המנחה, לפי שנאמר בה "הקרב אותה בני אהרן לפני ה', אל פני המזבח" (ויקרא ו, ז), ואין נכון להיות פני המזבח ופני ה' אלא בקרן מערבית דרומית, כמו שיתבאר לך כשתעיין ריבועו שציירנו בפרק שלפני זה, ונקראת המנחה חטאת לפי שנאמר במנחת חוטא "לא ישים עליה שמן, ולא יתן עליה לבונה, כי חטאת היא" (ויקרא ה, יב), ולפיכך סיימנו מקום חטאת העוף באותו קרן. וכבר ביארנו לך בפרק חמישי ששירי הדם היה שופך אל יסוד דרומי.

ועניין מלמעלן ומלמטן - למעלה מן החוט המפסיק גובה המזבח ושיפולו, כמו שזכרנו בפרק שני.

וניסוך המים - הוא בחג הסוכות, כמו שביארנו בסוף סוכה.

אבל ניסוך היין הוא תמיד כמו שנבאר בתחילת מנחות.

וסיימנו מקום עולת העוף שהוא במזרח המזבח, לפי שהוא קרוב אל מקום שפך הדשן, ושם משליך מוראתו בנוצתה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חטאת העוף היתה נעשית בקרן מערבית דרומית. משום דמנחת חוטא ג קרויה חטאת, דכתיב במנחת חוטא (ויקרא ה) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא. ומשמע נמי שהחטאת קרויה מנחה. דחטאת נהפכה להיות מנחה בדלי דלות, ומנחה מצינו שטעונה הגשה בקרן מערבית דרומית דכתיב (שם ו) הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח, איזהו רוח שהוא לפני ה' ואל פני המזבח, הוי אומר זו רוח מערבית דרומית, דלפני ה' הוא מערב, ופני המזבח הוא הדרום ששם היה הכבש, ומה מנחה טעונה הגשה בקרן מערבית דרומית, אף חטאת העוף עבודתה בקרן מערבית דרומית. והזאת דמה היא עיקר עבודתה:

בכל מקום היתה כשרה. למליקתה ד:

אלא זה היה מקומה. להזאתה. והכי מפרש לה בגמרא:

מלמטה. למטה מחוט הסקרא:

הגשות. של מנחות קודם קמיצתן, כדכתיב (שם ב) והגישה אל המזבח:

ושיירי הדם. של חטאות החיצונות ה היה שופך אל יסוד דרומי. כדילפינן בפרק איזהו מקומן: ניסוך המים. בחג הסוכות:

והיין. בכל יום. ששם היו השיתין ולא היה אפשר לנסך כי אם שם:

ועולת העוף כשהיא רבה במזרח. דעיקר מקומה בקרן דרומית מזרחית, מפני שקרובה לבית הדשן לזרוק שם מוראה ונוצה, כדכתיב (שם א) והשליך אותה וגו' אל מקום הדשן. וכשהיא רבה שם שיש כהנים הרבה באותה הקרן עסוקים בעולות ואין לזה מקום לעמוד בסובב דעולת העוף נעשית למעלה, בא לו לקרן דרומית מערבית, שאף היא סמוכה לבית הדשן יותר משאר שתי קרנות, שבית הדשן סמוך לכבש היה במזרחו של כבש ולדרומו של מזבח:

פירוש תוספות יום טוב

חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית. לשון הר"ב משום דמנחת חוטא כלומר דדלי דלות. והיינו דכתב ומשמע נמי וכו' דכולהו חדא קרא וחדא דרשה:

קרן דרומית מערבית. והר"ב העתיק מערבית דרומית ולא נ"מ מידי. ובמשנה ב' פ"ג דמנחות ופ"ה משנה ה' פי' שהיא בחודה של קרן ופירוש קרן דהכא עיין מ"ש במשנה ד' פרק דלעיל:

בכל מקום היתה כשירה. פי' הר"ב למליקתה וכתבו התוס' תימה דלא ילפינן נמי למליקה [ושמא] לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה. וכן פירש בקונטרס. ע"כ:

ושירי הדם. לשון הר"ב של חטאות החיצונות וכו' והרמב"ם בפ"ז מהל' מעה"ק כתב ושירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכים עליה. ועמ"ש פרק דלעיל משנה ד':

והיין. לשון הר"ב בכל יום ששם היו השיתין. עיין בפי' הר"ב מ"ט פ"ד דסוכה ומ"ג פ"ג דמדות:

ועולת העוף. עיין מ"ש במשנה דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) כלומר דדלי דלות. והיינו דכתב ומשמע נמי וכו', דכולהו חדא קרא וחדא דרשא:

(ד) (על הברטנורא) תימה דלא ילפינן נמי למליקה. ושמא לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה. תוספ':

(ה) (על הברטנורא) והר"מ כתב ושיירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכים עליה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חטאת העוף היתה נעשות על קרן דרומית מערבית וכו':    עד סוף סימן ד' פ"ז דהלכות מעשה הקרבנות סי' ו' עד סוף אותו פרק:

ניסוך המים:    פ' עשירי דהלכות תמידין ומוספין סי' ז':

ושירי הדם:    של חטאות החצונות אבל שיריים הפנימיים הוו במערב בלא קרן. ואיתה למתני' ס"פ לולב וערבה (סוכה דף מ"ח) ושם כתבו תוס' ז"ל שאותה ברייתא היא אע"פ שכולה משנה שלימה שנוייה כלשון משנתנו:

תפארת ישראל

יכין

בכל מקום היתה כשרה:    למלקה:

אלא זה היה מקומה:    ר"ל מפני ששם היה מקומה להזאת דמה, ומפני שדמה מועט, ויאבד בדרך, להכי אורחא הכי למלקה במקום שמזה, אבל מצד הדין מותר למלקה בכל מקום:

ושלשה דברים היתה אותה הקרן משמשת מלמטן:    שהכהן עומד בשעת עשייתן למטה ברצפה כנגד אותה זוית:

ושלשה מלמעלן:    שהכהן עולה לראש המזבח ועושה כל הג' העבודות שם באותה זוית:

מלמטן חטאת העוף:    משום דהזאת דמה למטה מחוט הסיקרא:

וההגשות:    של מנחות, דקודם קמיצה מקרב הכלי עם המנחה נגד חודה של אותה קרן [סוטה די"ד]:

ושירי הדם:    של כל הקרבנות נשפכות שם על יסוד דרומי, חוץ מחטאות הפנימיות, ששיורי דמן נשפכין ליסוד מערבי:

ניסוך המים:    שמנסכין בסוכות:

והיין:    שמנסכין בכל יום בתמיד של שחר ובתמיד של ערב, ובאותו קרן היה למעלה בראש המזבח הספל שמנסך לתוכו, ובאמצעיתו היה נקב שבו שותתין ויורדין הנסכין לשיתין, והוא חלל גדול כמין מערה שתחת הקרקע בצד המזבח:

כשהיא רבה במזרח:    דעיקר מקומה למלקה הוא למעלה מחוט הסיקרא בקרן, וכשאפשר מולקה בקרן דרומית מזרחית, דשם יהיה קרוב לבית הדשן, לזרוק שם מוראה ונוצה קודם שיזרקנה לאישים, רק כשהכהנים רבים שם שעוסקים בעבודה זו, ואין לזה מקום ביניהן, הולך ומולק בקרן דרומית מערבית, מפני שקרן זה ג"כ קרוב לבית הדשן שהיה בדרום המזבח למזרח הכבש, יותר משאר ב' הקרנות:

בועז

פירושים נוספים