משנה זבחים ו ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ו · משנה ג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

כל העולים למזבח, עולין דרך ימין, ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה דברים אלו, שהיו עולים וחוזרים ח לעקב.

משנה מנוקדת

כָּל הָעוֹלִים לַמִּזְבֵּחַ,

עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין,
וּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל;
חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ,
שֶׁהָיוּ עוֹלִים וְחוֹזְרִים לֶעָקֵב:

נוסח הרמב"ם

כל העולין למזבח -

עולין - דרך ימין,
ומקיפין, ויורדין - דרך שמאל,
חוץ מן העולה לשלשה דברים אלו - שהיו עולין, וחוזרין לעקב.

פירוש הרמב"ם

כבר ביארתי לך בפרק חמישי, כי בשעה שעולה הכהן למזבח ופונה על ימין הוא מוצא קרן דרומית מזרחית, וסובב על המזבח כולו ואז יגיע לקרן דרומית מערבית, כמו שיתבאר לך מאותה הצורה.

אבל העולה לניסוך המים או היין או עולת העוף כשנצטרך לכך, אף על פי שאמרנו שאלו השלושה צריך שיהיו בקרן דרומית מערבית, אין מטריחין אותו לפנות על ימין ולסבב המזבח כולו, אלא מוליך אותו לאותו הקרן ומקריב שם ונרתע לאחוריו. וטעם זה, כי בשעה שהוא סובב המזבח והמים והיין בידו, אפשר שיתעשנו בעשן המזבח בשעת סובבו ויפסיד ריחו, ואנו צריכין "תמימים יהיו לכם, ונסכיהם" (ויקרא ח, לא) כמו שיתבאר במנחות. וגם כן עולת העוף נחוש שתמות מן העשן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ומקיפים דרך שמאל. מקיפים את המזבח בשביל צרכי עבודה. כגון למתן דמי חטאות ולסידור מערכה או להפך אברים בצנורא, ויורדים במערבו של כבש שהיא שמאל העולין למזבח בעלייתן:

חוץ מן העולה לג' דברים אלו. הנעשים בקרן מערבית דרומית, שהן ניסוך המים והיין ועולת העוף ו, שכשהוא עולה למזבח פונה לסובב לשמאל ז באותה הקרן וכשגמר חוזר על עקב דרך עלייתו. בניסוך המים והיין, שמא יתעשנו בעשן המזבח בעוד שהוא פונה דרך ימין ומקיף לשמאל ויפיגו טעמן וריחן, ואנן בעינן תמימים יהיו לכם ונסכיהם שיהיו הנסכים תמימים. ועולת העוף נמי שמא תתעשן ותמות:

פירוש תוספות יום טוב

עולין דרך ימין. כדפרישית לעיל מ"ג:

לשלשה דברים אלו. פירש הר"ב שהן ניסוך המים וכו'. ולג' דברים הנעשים בה למטן אינו עולה ואינו מקיף אלא עומד על הרצפה בקרקע. רש"י:

שהיו עולים. לשון הר"ב שכשהוא עולה למזבח פונה לסובב לשמאל. וכן לשון רש"י. ולפי זה כבש קטן היה גם כן לשמאל. וכן פירשו התוספות. דף ס"ד. שכמו שהיה כבש קטן שפנה על הסובב למזרח הכבש. כמ"ש פרק דלעיל משנה ג'. כך היה ג"כ למערבו של הכבש דאלת"ה כשהיה מגיע לקרן מערבית דרומית בנתינת דמים דחטאת דתנן שם היה צריך לחזור על עקיבו לכך נראה שהיה כבש קטן גם כן למערב. ואין ראיה מהא דתנן במסכת סוכה [פ"ד משנה ט'] גבי נסכים עלה בכבש ופנה לשמאל ולא תנן בהו ופנה לסובב. אבל קשה דלא חשיב ליה לעיל גבי שני כבשים קטנים יוצאים מן הכבש [שהעתקתי בפרק דלעיל משנה ג']. ע"כ. ולי נראה דמשום דבכבש השני שעל השמאל שפונה אל יסוד להוליך בו שירים של חטאת שיורד מן המזבח פונה לשמאלו ליסוד דרומי כדפירש"י שם שאותו כבש עצמו היה רחב ומקצת ממנו מוגבה ועולה עד על הסובב גם כן. אלא דרש"י מפרש בדף ס"ד בהדיא דלא היה יכול לפנות לסובב לצד מערב שלא היה שם כבש קטן. לכך נ"ל לפרש דסובב שהזכיר רש"י בכאן הוא מקום הלוך רגלי הכהנים שעל ראש המזבח ונקרא סובב בלשונו בדף ס"ב ע"א גבי תרי הוה חד לנוי. וחד לכהנים.

וחוזרין לעקב. [גרסי'] ול"ג ומקיפים על (הדרך) [העקב]. [שירדו] בדרך שעלו בו. ואין מקיפין דכל כמה דמצינן למעוטי בהלוך של שמאל ממעטין. לשון רש"י פרק ד' דסוכה דף מ"ח ע"ב. ותוס' כתבו דטעמא דהכא חזרתן על העקב [הויא לה] דרך ימין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על הברטנורא) ולשלשה דברים הנעשים בה למטה אינו עולה ואינו מקיף, אלא עומד על הרצפה בקרקע. רש"י:

(ז) (על הברטנורא) ולפי זה כבש קטן היה ג"כ לשמאל. רש"י. וכן כתבו התוספ'. וכמו שהיה כבש קטן שפנה אל הסובב למזרח הכבש. ועיין תוי"ט:

(ח) (על המשנה) וחוזרין כו'. בדרך שעלו בו. ואין מקיפין דכל כמה דמצינן למעוטי בהלוך של שמאל ממעטין. רש"י. ותוספ' כתבו דטעמא דהכא חזרתו על העקב הוי דרך ימין:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל העולין וכו':    פ' לולב וערבה (סוכה דף מ"ח.) אלא שרש"ל הגיה שם תנו רבנן כדמוכח מן התוס' אשר שם בעמוד א':

חוץ מן העולה:    לשלשה דברים הנעשים בקרן מערבית דרומית וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט ומאי דקשה אמתני' מההיא דתנן שלהי תמיד גבי כ"ג בא לו להקיף וכו' כבר פירשו ר"ע ז"ל שם עיין עליו. גרסינן בגמרא א"ר יוחנן בא וראה כמה גדול כחן של כהנים שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה פעמים שהכהן זורקן יותר משלשים אמה פי' רש"י ז"ל כשהיתה נעשית במזרח היה עומד בסובב לפי שבמזרח היה כבש קטן שפנה על סובב אבל במערב לא היה לו כבש לשמאל לפנות בו לסובב וצריך לעלות לראש המזבח ולעמוד בדרומה של קרן והכי תנן במסכת סוכה גבי נסכים עלה בכבש ופנה לשמאל ולא תנן בהו ופנה לסובב וקשה על פי' רש"י ז"ל דהא בפ' איזהו מקומן אמרינן עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן וכו' מערבית דרומית ושירי הדם היה שוכיך על יסוד דרומי פי' יסוד דרומי מערבי ואם אין שם כבש כיצד ירד מן הסובב ליסוד דרומי מערבי ולחזור על עקבו אי אפשר כדקאמר במתניתין אלא ודאי ש"מ כשבא בסוף לקרן מערבי דרומי היה יורד מן הסובב בכבש קטן לכבש גדול ומן הגדול יורד ליסוד לשפוך שירי הדם שהיה שופך על יסוד דרומי מערבי לכנ"ל דאין הכי נמי ומאותה דסוכה לא קשה מידי די"ל דשאני ניסוך דלא אפשר ליה לעשות בעמדו על הסובב דמן הסובב עד ראש הקרן ששם היו השיתין היה גבוה ד' אמות הלכך היה צריך לעשות הניסוך בראש המזבח אבל ודאי היה שם כבש לשאר עבודות שהיה צריך לעשות שם מעל הסובב וגם נמי לא קשיא מה שהקשה רש"י ז"ל דלמה היה זורק כל רוחב הכבש בגובהו ירד לסובב ויזרוק למטה מן הכבש ולא יעלה לו כ"כ הרבה ומהיכן מוכח דהוו יותר משלשים דשפיר מוכח שהיה זורק אלכסון של כ"ב על כ"ב ור"ל אם לא היה רוצה לירד על הסובב או כגון פעמים שהיו הכהנים אחרים שם בסובב והיה צריך לעמוד בראש המזבח וה"נ קאמר פעמים שכהן זורקה וכו' אבל זה קשה אם היה בצד מערב שני כבשים חד לסובב וחד ליסוד ובמזרח היה אחד לסובב שהיה פונה שם להקיף הרי ג' כבשים ולעיל לא חשיב אלא שני כבשים וי"ל דלא חשיב לעיל אלא כבשים לשתי רוחות אבל לעולם לכל רוח היו כבשים הצריכין לו עכ"ל תוס' וה"ר פרץ ז"ל. ועיין במ"ש בפ' בתרא דמדות סימן ב' בשם בית יוסף:

תפארת ישראל

יכין

עולין דרך ימין:    ר"ל במזרח הכבש שהוא לצד ימין של העולה למזבח כשפניו למזבח:

ומקיפין:    את המזבח דרך עבודתן, זריקת דם ולהעריך עצים ולהפוך אברים בצינורא:

ויורדין דרך שמאל:    במערבה של כבש וצריכים להקיף כולו משום דכל הקפה הוא דרך כבוד כלפי מעלה כדאמרי' [מגילה כ"ו א'] חופף עליו כל היום שבנימין היה מצטער עליו לבלעו, והכי נמי אשכחן הקפה בהנכנסין לעזרה שמקיפין דרך ימין [מדות פרק ב' מ"ב]:

חוץ מן העולה לשלשה דברים אלו:    שנעשין בקרן מערבית דרומית למעלה:

שהיו עולים:    למזבח והוא פונה מיד בעלותו בכבש לשמאלו לבוא למערב:

וחוזרים לעקב:    שחוזר ויורד בדרך עלייתו, דאם קודם עבודתו יקיף כל המזבח דרך המזרח עד שיבוא לאותו קרן שמנסך או מולק, יש לחוש בניסוך המים או היין שביני ביני יפיגו טעמן וריחן, והרי גם בנסכים בעינן תמימים, ובעולת העוף יש לחוש שתמות בעשן המערכה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים