משנה ברכות ד ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ד · משנה ז | >>

רבי אלעזר בן עזריה אומר, אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר יג.

וחכמים אומרים, בחבר עיר ושלא בחבר עיר.

רבי יהודה אומר משמו, כל מקום שיש חבר עיר, היחיד פטור מתפלת המוספין.

משנה מנוקדת

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֹמֵר, אֵין תְּפִילַת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בֶּחֶבֶר עִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֶּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בֶּחֶבֶר עִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר - הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין:

נוסח הרמב"ם

רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין תפילת המוספין, אלא בחבר עיר.

וחכמים אומרין: בחבר עיר, ושלא בחבר עיר.
רבי יהודה אומר, משמו: כל מקום שיש חבר עיר - היחיד פטור מתפילת המוספין.

פירוש הרמב"ם

חָבֵר - שם תלמיד חכם. ופירוש חֲבֵר עיר – חכם המדינה. והוא כינוי בעד תפילת הקהל, שלא יתקבצו אלא לפני החכם שבהם.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, שתפילת מוסף – לא יתפללו אותה אלא בציבור, ואינה חובה ליחיד בשום פנים.

ורבי יהודה אומר משמו, שהיא חובה ליחיד בזמן שלא יהא שם ציבור מתפלל תפלת מוסף. אבל בזמן שיש ציבור מתפלל תפלת מוסף במדינה ההיא, היחיד פטור מתפלת המוספין, אחר שהקהל התפללו אותה.

והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין תפלת המוספים אלא בחבר עיר - בחבורת העיר, כלומר בצבור ולא ביחיד:

בחבר עיר ושלא בחבר עיר - בין בצבור בין ביחיד:

רבי יהודה אומר משמו - של ר' אלעזר בן עזריה. ואיכא בין ת"ק לרבי יהודה יחיד הדר בעיר שאין שם עשרה לת"ק אליבא דר' אלעזר דאמר לא תקנוה אלא בחבר עיר יחיד זה פטור, ולר"י אין יחיד פטור אלא כשהוא במקום עשרה שש"צ פוטרו. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

אלא בחבר עיר. דסבירא ליה דכיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תפלת תחנונים של חול כמו שמתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה די שהציבור בלבד יתפללו אותה. הר"ר יונה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יג) (על המשנה) בחבר עיר. דס"ל דכיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תחנונים של חול כמו שמתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה די שהצבור בלבד יתפללו אותה. הר"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אלא בחֲבַר עיר:    דסבירא ליה דכיון שאין בה אלא שבח כו' די שהצבור בלבד יתפללו אבל היכא שאין הצבור מתפללין אותה סבירא ליה לר"א שחייב הוא להתפלל אותה והיינו דא"ר יהודה משמיה כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור דמשמע שאם אין שם חבר עיר חייב. ה"ר יונה ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר:    בצבור דמדאינה תחנונים אלא שבח. רק ברוב עם הדרת מלך:

וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר:    ר"ל ביחיד. ומדלא קאמר בקיצור אפילו שלא בחבר עיר. קמ"ל דוקא בחבר עיר. יחיד חייב. אבל במקום שאין י'. יחיד פטור. משא"כ לר"י. כ"כ ע"ר אאמ"ו הגאון זצוק"ל. ול"מ נ"ל דה"ק אפילו בשיש חבר עיר אפילו הכי מותר להתפלל שלא בחבר עיר ולא נימא דביש חבר עיר מחויב להתפלל בצבור דברוב עם הדרת מלך:

רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפלת המוספין:    וקיי"ל (שו"ע או"ח, רפו) כחכמים:

בועז

פירושים נוספים




קיצור שנות אליהו

רבי אלעזר בן עזריה אומר וכו' - בירושלמי פסקו כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. וסייעו לזה ממילתא דשמואל, דאמר: "אנא מיומא לא צלית צלותא דמוספין, אלא חד זמן דמית בריה דריש גלותא, ולא צלי ציבורא, וצלית". והביאו על זה מחלוקת, דאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי שמעון חסידא, ברועין וקייצין. פירוש, דווקא בעם שבשדות כגון אלו מוציא הש"ץ ידי חובתן, אבל שאר העם לא. ושמואל פליג עליו, דהא אמר שמימיו לא התפלל אלא כשלא התפללו הציבור.

ובגמרא שלנו לא הביאו כלל מילתא דרבי יעקב בר אידי, אלא רק מילתא דשמואל, אך הוסיפו למילתיה "מימי לא צלינא צלותא דמוספין ביחיד בר חד יומא" וכו', "והואי יחיד שלא בחבר עיר". והיינו נמי כרבי יהודה.

גביעי גביע הכסף

(נספח מסוף הספר) (משנה, ברכות ד, ז) ראב"ע אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר:    נראה ששינה הלשון ולא אמר אין תפלת המוספין אלא בעשרה (כדאיתא במגילה פ"ד משנה ג' ואין פורסין וכו' פחות מעשרה). ונראה ע"פ מ"ש תר"י והטעם של ראב"ע הואיל דתפילת המוספין אין בה אלא שבח שאין בה תחנונים וגם אנו אין אנו מתפללים אותה כנגד תפלת תחנונים של חול וכו' -- דיינו שהצבור בלבד יתפלל אותה.

ובעזרת ה' באתי להוסיף על דברי רבינו לפרש חבר עיר במקום שגדול העיר מתפלל שם. וכן פי' הרמב"ם והטעם מפני שהוא רק כנגד הקרבן ולא תחנונים אינו עושין זכר למקדש שלא היו מקריבין קרבן המוסף רק במקום שבחר ה' דהיינו בבהמק"ד ור"י אומר משמו שבמקום שאין חבר עיר לא יתבטל המוסף מכל וכל אלא גם היחיד חייב וק"ל.