משנה בכורות ו ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק ו · משנה ח | >>
נשבר עצם ידו, ועצם רגלו, אף על פי שאינו ניכר.
מומין אלו מנה אילא ביבנה, והודו לו חכמים.
ועוד שלשה הוסיף.
אמרו לו, לא שמענו את אלו.
את שגלגל עינו עגול כשל אדם, ופיו כ דומה לשל חזיר, ושניטל רוב המדבר של לשונו.
ובית דין של אחריהן אמרו, הרי אלו מומין.
משנה מנוקדת
נִשְׁבַּר עֶצֶם יָדוֹ, וְעֶצֶם רַגְלוֹ,
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִכָּר.
- מוּמִין אֵלּוּ מָנָה אִילָא בְּיַבְנֶה,
- וְהוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.
- וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף;
- אָמְרוּ לוֹ:
- לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ.
- אֶת שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עָגֹל כְּשֶׁל אָדָם,
- וּפִיו דּוֹמֶה לְשֶׁל חֲזִיר,
- וְשֶׁנִּטַּל רֹב הַמְּדַבֵּר שֶׁל לְשׁוֹנוֹ.
- וּבֵית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ,
- הֲרֵי אֵלּוּ מוּמִין:
נוסח הרמב"ם
נשבר עצם ידו, ועצם רגלו - אף על פי שאינו ניכר.
- מומין אלו מנה אילה ביבנה - והודו לו חכמים.
- ועוד שלשה הוסיף.
- אמרו לו: לא שמענו, אלא אלו -
- שגלגל עיניו עגול כשל אדם,
- פיו דומה לשל חזיר,
- ושניטל רוב המדבר של לשונו.
- בית דין של אחריהם אמרו: הרי אלו מומין.
פירוש הרמב"ם
אף על פי שאינו ניכר - רוצה לומר אינו ניכר כשהוא עומד אלא כשהוא מהלך, אבל כל זמן שלא יהיה ניכר אפילו בשעת הילוכו אינו מום.
והלכה כבית דין של אחריהם:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אף על פי שאינו ניכר - כשהוא עומד שאין השבר נראה, אבל ניכר כשהוא מהלך שהוא צולע. דאי אינו ניכר כלל לא הוי מום:
מומין אלו - נשבר עצם ידו ועצם רגלו שהוזכרו למעלה:
אילא - שם חכם:
עגול כשל אדם - דלאו היינו אורחא שיהא גלגל עין הבהמה עגול כשל אדם:
רוב המדבר - היינו אותו קצת הלשון שאינו מודבק למלקוחיו:
ובית דין של אחריהן אמרו הרי אלו מומין - וכן הלכה:
פירוש תוספות יום טוב
נשבר עצם ידו כו'. שנאמר (ויקרא כ"א) או [כו'] שבר רגל או שבר יד:
אילא. כתב הר"ב שם חכם והוא הנזכר לשבח שהוא מומחה לבכורות במשנה ה' פ"ד. ומש"ה הלכה כב"ד של אחריהם הואיל שהסכימו לדברי זה הבקי. והכ"מ בפ"ז מהל' ביאת מקדש. כתב עוד משום דבתראי נינהו. ועוד דחכמים לא א"ל אלא לא שמענו ואין לא שמענו ראיה. ע"כ. [*ועוד נ"ל מדתנן לקמן במשנה י"א. על אלו מומין כו'. וכללינהו להנך. [ש"מ דהלכה נינהו]:
לא שמענו את אלו. וכן הנוסח בכל הספרים. ורש"י העתיק לא שמענו אלא אלו. וכן מצאתי מוגה במשנה:
את שגלגל עינו עגול כשל אדם. ואלו הן השלשה שהוסיף את שגלגל עינו כו' רש"י. ובגמ' פרכינן למימרא דלאו היינו אורחיה ורמינהו המפלת מין בהמה כו'. דלר"מ אפי' עינו אחת כשל אדם הוי בהמה. ומשנינן הא באוכמא בשחור של עין שאינו עגול כאדם. הא בצירא [ה"ג רש"י וכך הגירסא בגמ' פ"ג דנדה דף כ"ג] כל בית מושב הלובן והסירא קרוי צירא והוא ודאי עגול כשל אדם ע"כ. ובנדה פ"ג מפרש בהיפך דמקום מושב העין לא הוי עגולי בבהמה כאדם ואי הוי עגול הוי מום. ומיהו כתב הכ"מ בפ"ב מהא"מ דנראה דהרמב"ם לא גרס כל זה ואחריו נמשך הר"ב:
ופיו דומה לשל חזיר. היינו בשפתים כדמסקי' במתני' דלקמן ואע"פ שאינו חד כשל חזיר. שהוא חד כשפוד כדאיתא בגמ':
ב"ד של אחריהן אמרו כו'. כתב הר"ב וכן הל' וכ"כ הרמב"ם. ובדיבור אילא כתבתי הטעם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כ) (על המשנה) ופיו. היינו בשפתים. כדמסקינן במתניתין דלקמן. ואע"פ שאינו חד כשל חזיר שהוא חד כשפוד:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אַיַלַא: כצ"ל:
לא שמענו את אלו: אית דגרסי אלא אלו והיא גירסת רש"י ז"ל וז"ל לא שמענו אלא אלו שהוזכרו למעלה ואלו הן השלשה שהוסיף את שגלגל עינו וכו' רש"י ז"ל:
שגלגל עינו עגול כשל אדם: מוקי לה בגמרא בשחור של עין פי' רש"י ז"ל דלאו היינו אורחיה שיהא גלגל השחור עגול כשל אדם אבל בית מושב העין הלובן והסירא ודאי עגול כשל אדם כמו שכתבתי במס' נדה פ"ג טעם לר"מ דתנן התם המפלת מין בהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים אם זכר תשב לזכר ואם נקבה תשב לנקבה דברי ר"מ והרגמ"ה ז"ל פי' אפכא אוכמא אורחיה למהוי עגול כשל אדם כוליה חריץ של עין לאו אורחיה ע"כ:
ופיו דומה לשל חזיר: בפ"ק דמכלתין ד' ג' ובגמרא אמר רב פפא לא תימא דבעינן דומה לחזיר מכל וכל אלא כיון ששפתו עקומה למעלה כחזיר אע"פ שאינו חד כשל חזיר שהוא חד כשפוד וזהו עם פי' הרגמ"ה ז"ל ועיין ברש"י ז"ל. ובטור יו"ד סי' ש"ט וז"ל פיו דומה לשל חזיר בזה ששפתו העליונה עודפת על התחתונה או שתחתונה עודפת על העליונה הוי מום ואפילו אם אינו חד כשל חזיר הוי מום ודוקא שיש באותו עודף עצם אבל אם אינו אלא בשר נוסף אינו מום ע"כ. וכתוב שם בב"י שהוא פי' הרא"ש ז"ל ושכן נראה מהרמב"ם ז"ל ושכן פי' רש"י ז"ל בשם רבו אע"פ שהוא לא פי' כן ע"כ:
רוב המדבר: היינו אותו קצת שאינו מודבק למלקוחיו של מדבר ומתני' ר' יהודה היא דתניא ואת שניטל רוב הלשון ר' יהודה אומר רוב המדבר של לשונו. וקצת היה נראה לי דהאי ר' יהודה הוא ר' יהודה הנשיא כדמוכח בפ"ק דקדושין ד' כ"ה:
תפארת ישראל
יכין
אף על פי שאינו ניכר: שאין השבר נראה כשעומדת. אבל כשהולכת ניכר שצולעת. דבלא ניכר כלל לא הוה מום:
מומין אלו: נשבר ידו או רגלו כלעיל:
מנה אילא: שם חכם בקי במומין כלעיל [פ"ד מ"ה]:
אמרו לו לא שמענו את אלו: ואלו הן הג' שהוסיף. את וכו':
ופיו דומה לשל חזיר: ששפתו העליונה עודפת על התחתונה:
ושניטל רוב המדבר של לשונו: ר"ל רוב אותו חלק שבלשון שאין מדובק למלקוחיו:
ובית דין של אחריהן אמרו הרי אלו מומין: והכי קיי"ל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת