משנה ביצה ב ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ביצה · פרק ב · משנה ט | >>
הריחיים של פלפלין, טמאה משום שלשה כלים: משום כלי קיבול, ומשום כלי מתכות, ומשום כלי כברה.
הָרֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין – טְמֵאָה, מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵּלִים:
- מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל.
- וּמִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת.
- וּמִשּׁוּם כְּלִי כְּבָרָה:
הריחים של פלפלין -
- טמאה - משום שלשה כלים,
- משום כלי קיבול,
- משום כלי מתכות,
- משום כברה.
צורת אלו הריחים היתה כמו שאגיד לך, והוא כי הריחים עצמן שטוחנין מסבבין בהם כמו נפה, ויורד מהן כל הנטחן, ובשולי הנפה כמו קערה קטנה יתכנס מה שיורד מן הנפה, וטס של ברזל סובבת בכל ותחזיר הכל גוף אחד.
נמצא הריחים של מתכות שטוחן שהוא כלי מתכות ומטמא בפני עצמו, והנפה המניפה שמניעה מה שיורד ממנה מן הדבר הנטחן היא נטמאת בפני עצמה כפי שהוא כלי בפני עצמו, כמו שנטמאת הכברה והקערה שמתקבץ בו הדבר המנופה המטמאה בפני עצמה כמו כלי קיבול. והודיענו שכל חלק מאלו השלושה חלקים כלי בפני עצמו, ואפילו פירש אחד מהם מזה הכלל, אינו שברי כלים אלא כלי ומקבל טומאה:
משום שלשה כלים - שאם פירש אחד מהן אינן שברי כלים אלא כל אחד מהם חשוב כלי בפני עצמו וטמא, אע"פ שבעודן ברחיים הן מחוברים ונראים ככלי אחד:
משום כלי קבול - התחתונה שמקבלת אבק שחיקת הפלפלים דרך נקבי הכברה, טמאה משום כלי קבול, שכלי עץ שיש לו בית קבול הוא:
ומשום כלי מתכות - העליונה שכותשין וטוחנין בה הפלפלין, טמאה משום כלי מתכת. דמשום כלי עץ ליכא לטמוייה, דפשוטיהן טהורין, אלא משום ציפויה התחתון שהוא של מתכת כז:
ומשום כלי כברה - אמצעית שהיא מקפת את הכברה כח. משום כלי עץ לא מטמאה דאין קבולה קבול, אלא חכמים גזרו טומאה על הכברה משום כלי ארוג כט. ואפילו אין הכברה של מתכת ל מטמאה משום כלי כברה:
ומשום כלי מתכות. כתב הר"ב משום צפויה התחתון שהוא של מתכת מסיים רש"י שהוא עיקר והעץ בטל אצלו. ונמוקו עמו דלא תקשה ממשנה ד' ו' פרק י"א. ומשנה ה' פרק י"ד דכלים:
ומשום כלי כברה. לשון הר"ב אמצעית שהיא מקפת את הכברה. וכן לשון רש"י. ונראה שרצה לומר האמצעית היא הכברה. אלא לפי שיש לה בהכרח סובב המקיפה אסברה לה בהאי לשנא. ומ"ש הר"ב משום כלי אריג. כלומר בגד דכתיב בתורה שהוא ארוג. ומ"ש ואפילו אין הכברה של מתכת כו'. דאילו היא של מתכת ודאי טמאה משום פשוטי כלי מתכות. כ"כ רש"י. כלומר אע"פ שהכברה אינה יכולה לקבל כלום:
(כז) (על הברטנורא) מסיים רש"י שהוא עיקר והעץ בטל אצלו:
(כח) (על הברטנורא) ונראה שר"ל האמצעית היא הכברה אלא לפי שיש לה בהכרח סובב המקיפה אסברה לה בהאי לישנא:
(כט) (על הברטנורא) כלומר בגד דכתיב בתורה שהוא ארוג:
(ל) (על הברטנורא) דאלו היא של מתכת ודאי טמאה משום פשוטי כלי מתכת כ"כ רש"י כלומר אע"פ שהכברה אינה יכולה לקבל כלום:
בסוף פי' ר"ע ז"ל אלא חכמים גזרו טומאה על הכברה משום כלי ארוג עד כאן. אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל אבל תוס' ז"ל כתבו ולי נראה דלא שייך ארוג במעשה של עץ כי אם בכברה של סלתות דקאמר בירוש' כברה של סלתות טמאה משום שיש עליה תורת כלי שמקבלת הסובין שאינם יכולין לצאת דרך נקבים והא דקאמר כלי כברה ולא קאמר משום בית קבול ה"ק משום תורת קבול כלי כברה דחשיב קבול שלהם ע"כ: ובשם הר"ר יהוסף אשכנזי מחקו מלת כלי דגבי כברה אלא ה"ג ומשום כברה:
יכין
הרחים של פלפלין טמאה משום שלשה כלים: נקט לה הכא איידי דאיירי לעיל ברחיים של פלפלין. וקמ"ל דכשניטל אחד מהן, מק"ט עדיין, מדאינו שבור הכלי עדיין:
משום כלי קבול: הוא הארגז התחתון שעשוי לקבל התבלין הטחונים:
ומשום כלי מתכות: הוא העליון שנותנין לתוכו התבלין לטחון ומנוקב בתחתיתו. ואע"ג דמסתמא יש לו גם בית קבול, קמ"ל דטמא גם משום כ"מ ונעשה אבי אבות כשנטמא ממת. מיהו י"ל דאילו היתה של עץ הרי מדמנוקבת בשוליה הוה דינה כפשוטי כלי עץ שאמקט"ו [ועיין פ"ב דכלים]. וכן משמע מרש"י. ואי"ל עכ"פ האיך יטמא העליון משום כ"מ, הרי הו"ל ככ"מ המשמש את העץ שאין דינו ככ"מ [ככלים פי"א מ"ב]. י"ל הכא שאני שהמתכות גם הוא עושה פעולה שלימה בפ"ע, ולא מחשב כהטפל לכלי עץ שמחובר בו:
ומשום כלי כברה: הוא האמצעי שמתכבר בו הנטחן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת