משנה ביצה ב רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) יום טוב - שחל להיות ערב שבת,

לא יבשל כתחילה - מיום טוב לשבת.
אבל - מבשל הוא ליום טוב,
ואם הותיר - הותיר לשבת.
ועושה תבשיל - מערב יום טוב,
וסומך עליו - לשבת.
בית שמאי אומרין:
שני תבשילין.
בית הלל אומרין:
תבשיל אחד.
מודים -
בדג, ובביצה שעליו - שהן שני תבשילין.
אכלו, או אבד -
לא יבשל עליו - כתחילה.
אם שייר ממנו - כל שהוא,
סומך עליו - לשבת.


(ב) חל להיות - אחר השבת,

בית שמאי אומרין:
מטבילין את הכל - מלפני השבת.
בית הלל אומרין:
כלים - מלפני השבת.
ואדם - בשבת.


(ג) ושווים -

שמשיקין - את המים בכלי אבן, לטהרן.
אבל - לא מטבילין.
ומטבילין -
מגב לגב,
ומחבורה לחבורה,
ביום טוב.


(ד) [ג] *הערה 1: בית שמאי אומרין:

מביאים שלמים - ואין סומכין עליהם,
אבל - לא עולות.
בית הלל אומרין:
מביאין שלמים ועולות - וסומכין עליהם.


(ה) [ד] בית שמאי אומרין:

לא יחם אדם חמין - לרגליו,
אלא אם כן - היו ראויים לו לשתיה.
בית הלל - מתירין.
ועושה מדורה - ומתחמם כנגדה.


(ו) [ה] שלשה דברים -

רבן גמליאל מחמיר - כדברי בית שמאי.
אין טומנין את החמין - מיום טוב לשבת.
ואין זוקפין את המנורה - ביום טוב.
ואין אופין את פיתם - גריצות,
אלא רקיקים.
אמר רבן גמליאל:
מימיהם של בית אבא,
לא היו אופין את פיתם - גריצות,
אלא רקיקים.
אמרו לו:
מה נעשה להן - לבית אביך,
שהן מחמירין - על עצמן,
ומקילין - על כל ישראל,
להיות אופין את פיתם - גריצות, וחורי.


(ז) [ו] אף הוא אמר:

שלשה דברים - להקל,
מכבדין - בין המיטות.
ומניחין את המוגמר - ביום טוב.
ועושין גדי מקולס - בלילי פסחים.
וחכמים - אוסרין.


(ח) [ז] שלשה דברים -

רבי אלעזר בן עזריה - מתיר.
וחכמים - אוסרין.
פרתו יוצאה - ברצועה שבין קרניה.
ומקרדין את הבהמה - ביום טוב.
ושוחקין פלפלים - בריחים שלה.
רבי יהודה אומר:
אין מקרדין את הבהמה - ביום טוב,
מפני - שהוא עושה חבורה,
אבל מקרצפין.
וחכמים אומרין:
אין מקרדין - אף לא מקרצפין.


(ט) [ח] הריחים של פלפלין -

טמאה - משום שלשה כלים,
משום כלי קיבול,
משום כלי מתכות,
משום כברה.


(י) עגלה של קטן -

טמאה מדרס,
וניטלת - בשבת,
ואינה נגררת - אלא על גבי הכלים.
רבי יהודה אומר:
כל הכלים - אינן נגררין,
חוץ - מן העגלה,
מפני - שהיא כובשת.


הערות

עריכה
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה ביצה ב