משנה בבא מציעא ט ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ט · משנה ב | >>
המקבל שדה מחבירו, והיא בית השלחין או בית האילן, יבש המעין ונקצץ האילן, אינו מנכה לו מן חכורו.
אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זה או שדה בית האילן זה, יבש המעין ונקצץ האילן, מנכה לו מן חכורו.
הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ,
- וְהִיא בֵּית הַשְּׁלָחִין אוֹ בֵּית הָאִילָן,
- יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן,
- אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ.
- אִם אָמַר לוֹ:
- חֲכֹר לִי שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין זֶה,
- אוֹ שְׂדֵה בֵּית הָאִילָן זֶה,
- יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן,
- מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ:
- חֲכֹר לִי שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין זֶה,
המקבל שדה מחברו -
- והיא בית השלחים, או בית האילן -
- יבש המעין, ונקצץ האילן - אינו מנכה לו מחכורו.
- אם אמר לו: השכיר לי שדה בית השלחים זה,
- או שדה בית האילן זו -
- יבש המעין, ונקצץ האילן - מנכה לו מחכורו.
- והיא בית השלחים, או בית האילן -
צריך אתה לידע אלו השלושת שמות על איזה עניין הם נופלין, והם שוכר, וחוכר, ומקבל. וזה כי:
- השוכר - הוא שוכר הקרקע שיחרוש אותו בדמים קצובים בכך וכך דינר.
- ומקבל - הוא ששוכר אותו קרקע בחלק ידוע מן הפירות שיעשה, כגון שיפסוק עמו בחצי הפירות שיוציא השדה או השליש.
- וחוכר - הוא ששוכר הקרקע בשיעור ידוע מחיטים או משאר הזרעים הנזרעים, והוא שיפסוק עם בעל השדה שיתן לו כך וכך מידה ממין פלוני מן הזרעים, בין שתעשה הארץ הרבה או מעט.
ועוד, פירוש מקבל נופל דרך כלל על השוכר ועל החוכר, שכן הוא אומר במשנה מקבל, ורצונו לומר חוכר או שוכר, וכאילו אמר המקבל שדה בחכירות או בשכירות. ומה שאמר בזו המשנה והלכה שלפניה מקבל, זה הדין בעצמו בשוכר גם כן, לטעם שפירשנו.
ואמרו השכיר לו בית השלחין - להודיענו שכוונתו שיהיה כמו שהוא עכשיו כל זמן שהוא ברשותו, לפיכך יפחות לו משכירותו.
ופירוש מנכה - יפחות:
בית השלחין - קרקע יבשה שאין די לה מי גשמים:
או בית האילן - ובשביל האילן היא חביבה על האריס, שנוטל חלק בפירות בלא טורח:
יבש המעין - שבה ו. שממנו משקין אותה:
מן חכורו - אם קבלה בחכירות כך וכך כורין לשנה ז. דמעיקרא לא גלי דעתיה דמשום מעין או אילן טפי לה בחכירותיה:
חכור לי בית השלחין זו - גלי דעתיה דבשביל שהיא בית השלחין טפי לה וחכרה ממנו ח:
בית השלחין. כתב הר"ב קרקע יבשה וכו'. ובריש מועד קטן מפרש הר"ב דשלחין כמו משלהי ע"ש. ומהר"ר ואלק כהן כתב בשולחן ערוך סימן שכ"א [סעיף א] אמתניתין דהכא על שם שנאמר (איוב ה) ושולח מים על פני חוצות. ע"כ. וזה תימה בעיני דזה הכתוב במי הגשמים נאמר. וכן הביאו הגמרא. וכן לשון רשב"ם בפ"ד דב"ב דף ס"ח על כל השדות. ושדה הבעל שדי לו בימי הגשמים בכלל. וכמ"ש שם במ"ז בס"ד. אבל הכא דמיירי דיש בו מעין. ואינו מסתפק במי גשמים. לא איירי בבית הבעל ולפיכך הפירוש משלהי:
יבש המעין. כתב הר"ב שבה. כלומר שנמשך בה מן הנהר הגדול. דאילו יבש הנהר הגדול. הוי מכת מדינה. דמנכין מחכורו כדתנן במ"ו. גמרא:
מן חכורו. פירש הר"ב אם קבלה בחכירות וכו'. . וכן לשון רש"י ומשום דמתניתין חכורו תנן. נקטי להו נמי בקבלה בחכירות. אבל בהדיא איתא בגמרא דמתניתין בין בחכירות. בין בקבלנות. ומיהו לענין הדיוק דהא יבש הנהר הגדול דהוי מכת מדינה. איכא בינייהו לאחרונים המחברים דסברי דהכא נמי דוקא בחכירות מנכה. אבל בקבלנות לא. כמו באכלה חגב דמתניתין ו':
חכור לי בית השלחין זה. כתב הר"ב גלי דעתיה דבשביל שהוא בית השלחין טפי ליה. וכן ל' רש"י. ולישנא דגמרא הכי הוא מדקאמר זה. מכלל דקאי בגוה עסקינן. בית השלחין למה ליה למימר. דקאמר ליה בית השלחין כדקיימא השתא. משמע דלישנא יתירא דבית השלחין דייק. אבל הרי"ף העתיק בית השלחין זו למה לי. וכ"כ הרמב"ם בפ"ח מה' שכירות שלא אמר ליה הזה. אלא כמו שאמר ליה כמות שהיא עתה:
(ו) (על הברטנורא) כלומר שנמשך בה מן הנהר הגדול. דאלו יבש הנהר הגדול הוי מכת מדינה דמנכין מחכורו כדתנן במ"ו. גמרא:
(ז) (על הברטנורא) רש"י. ומשום דמתניתין חכורו תנן, נקטי להו נמי בקבלה בחכירות. אבל בהדיא איתא בגמרא דמתניתין בין בחכירות בין בקבלנות. ועתוי"ט:
(ח) (על הברטנורא) רש"י. ולישנא דגמרא הכי היא מדקאמר זה, מכלל דקאי בגויה עסקינן. בית השלחין למה ליה למימר, דקאמר ליה בית השלחין כדקיימא השתא. משמע דלישנא יתירא דבית השלחין דייק. וברי"ף ובר"מ דמזה דייק:
בית השלחין: קריקע יבשה שאין די לה במי גשמים וממעין שבה משקה אותה:
יבש המעין: שבה שממנו משקין אותה שהיא אמת המים אינו מנכה לו מן חכורו דא"ל איבעי לך לאתויי בדוולא אבל יבש נהר הגדול שהכל משקין ממנו מנכה לו מן חכורו דמכת מדינה היא ולא מן אריסותו משום דבאריסות כבר מפסיד בעל הקרקע במכה זו כן פירשו המפרשים ז"ל ודלא כהרמב"ם ז"ל שם בפ"ח מהלכות שכירות ע"כ בקיצור מנמקי יוסף וכן מפירש ג"כ במגיד משנה. [הגהה וכתוב בספר מפה על השלחן ובספר הלבוש ויש אומרים דוקא שנקצצו האילנות שלא נשאר מטע עשרה לבית סאה ויבש הנהר כולו אבל אם נשאר מטע עשרה לבית סאה או שלא יבש הנהר לגמרי אינו מנכה לו ע"כ. עוד כתוב שם ויש אומרים דוקא שאמר מחכיר לחוכר אבל אם אמר חוכר למחכיר בית השלחין אני חוכר ממך מנכה לו אע"פ שאינו עומד בתוכה ע"כ]. וז"ל וכתב הרמב"ן ז"ל ודוקא אחכירות אקשינן אמאי אינו מנכה לו מן חכורו אם יבש הנהר הגדול הואיל ומכת מדינה היא אבל בקבלנות אע"ג דמכת מדינה היא לא מנכה ליה ומה שימצאו יחלוקו לפי מה שהתנו ולדבריו הסכים הרשב"א ז"ל. [הגהה משמע דלישנא יתירא דקאמר בית השלחין דייק אכן בהרי"ף ז"ל הלשון בית השלחין זו למה לי ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ח היה עומד בתוך השדה וא"ל בית השלחין זה אני משכיר לך בית האילן זה אני משכיר יבש המעין או נקצץ האילן מנכה מן חכורו שהרי היא עומד בתוכה ולא אמר לו הזה אלא כמי שאומר כמות שהיא עתה אני משכיר ע"כ]:
חכור לי שדה בית השלחין זו: חוכר קאמר ליה למחכיר וה"ה אפכא דבמחכיר לחוכר נמי הוי קפידא בכה"ג דאיירי מתני' דמדקאמר זו מכלל דבגווה קאי בית השלחין למה לי' למימר אלא גלי אדעתי' וכו' כדפי' רעז"ל ורבינא הוא דמשני בגמרא אידי ואידי פי' בין רישא בין סיפא דא"ל מחכיר לחוכר וחכיר לי דקתני בסיפא דמתני' חכור ממני קאמר וס"ל לרבינא דאפילו בדא"ל מחכיר לחוכר משכחת קפידא בדקאמר זו אבל אי לא אמר זו מצי למימר לי' שמא בעלמא מכרתי לך פי' שכך היא נקראת ולא בשביל המעין העליתי לך בחכירות אבל אם חוכר הוא שאמר למחכיר קפידא הוי אפילו לא אמר זו. קצור מנמקי יוסף ז"ל והאי בבא נמי אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זו מיירי בין בחכירות. בין בקבלנות וכן רישא דילה:
יכין
המקבל שדה מחבירו: בקבלנות או בחכירות:
והיא בית השלחין: קרקע עיפה ויבשה שאין די לה בגשמים וצריכים להשקותה, והיה בה מעין שעל ידה ישקה האריס בקלות:
או בית האילן: שע"י האילן והמעין שבשדה, חביבה להאריס:
יבש המעין ונקצץ האילן אינו מנכה לו מן חכורו: דאף שחביבין לו, היה לו לפרש שבשביל אלו חכר:
יבש המעין ונקצץ האילן מנכה לו מן חכורו: ובלא אמר מלת זה, ג"כ מנכה, וי"א דיש חילוק, דבאמר משכיר בית השלחין אחכיר לך, אינו מנכה, ובאמר חוכר בית השלחין אני חוכר, מנכה, דסתם שלחין יש בו מעין, וי"ח [שכ"א]. ורישא מיירי באמר שדה זו סתם [ועי' לעיל פ"ח סי' נ"א]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת