משנה אהלות טו דפוסים
משנה אהלות, פרק ט"ו:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
סגוס עבה וכופת עבה, אינן מביאין את הטומאה, עד שיהו גבוהין מן הארץ פותח טפח.
קפולין זו על גבי זו, אינן מביאות את הטומאה, עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח.
טבליות של עץ זו על גב זו אינן מביאות את הטומאה, עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח.
ואם היו של שיש, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
טבליות של עץ שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהם והן גבוהות מן הארץ פותח טפח, טומאה תחת אחת מהן, הנוגע בשניה, טמא טומאת שבעה, כלים שתחת הראשונה טמאים, ושתחת השניה טהורין.
השלחן אינו מביא את הטומאה, עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח.
חביות שהן יושבות על שוליהן או מוטות על צידיהן, באויר, והן נוגעות זו בזו בפותח טפח, טומאה תחת אחת מהן, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
במה דברים אמורים, בטהורות.
אבל אם היו טמאות או גבוהות מן הארץ פותח טפח, טומאה תחת אחת מהן, תחת כולם טמא.
בית שחצצו בנסרים או ביריעות מן הצדדים או מן הקורות, טומאה בבית, כלים שבחצץ טהורים.
טומאה בחצץ, כלים שבבית טמאין.
כלים שבחצץ, אם יש שם פותח טפח, טמאים.
ואם לאו, טהורים.
חצצו מארצו, טומאה בחצץ, כלים שבבית טמאים.
טומאה בבית, כלים שבחצץ, אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח, טהורים.
ואם לאו, טמאין, שארצו של בית כמוהו עד התהום.
בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח, טומאה בפנים, כלים שכנגד יציאה טמאים.
טומאה בחוץ, כלים שבפנים, אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח, טהורים.
ואם לאו, טמאים.
אם יש בין תבן לקורות פותח טפח, בין כך ובין כך טמאים.
בית שמלאו עפר או צרורות, ובטלו, וכן כרי של תבואה, או גל של צרורות, אפילו כגלו של עכן, ואפילו טומאה בצד הכלים, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
חצר הקבר, העומד בתוכה טהור, עד שיהא בה ארבע אמות, כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים, ארבעה טפחים.
קורה שעשאה גולל לקבר, בין עומדת בין מוטה על צדה, אין טמא אלא כנגד הפתח.
עשה ראשה גולל לקבר, אין טמא אלא עד ארבעה טפחים.
ובזמן שהוא עתיד לגוד.
רבי יהודה אומר, כולה חבור.
חבית שהיא מלאה משקים טהורים ומוקפת צמיד פתיל, ועשאה גולל לקבר, הנוגע בה, טמא טומאת שבעה, והחבית והמשקין טהורין.
בהמה שעשאה גולל לקבר, הנוגע בה, טמא טומאת שבעה.
רבי מאיר אומר, כל שיש בו רוח חיים אינו מטמא משום גולל.
הנוגע במת והנוגע בכלים, המאהיל על המת והנוגע בכלים, טמאין.
מאהיל על המת ומאהיל על הכלים, הנוגע במת ומאהיל על הכלים, טהורים.
אם יש בידו פותח טפח, טמאין.
שני בתים ובהן כשני חצאי זיתים, פשט את שתי ידיו להן, אם יש בידיו פותח טפח, מביא את הטומאה.
ואם לאו, אינו מביא את הטומאה.
משנה אהלות, פרק ט"ו:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב