משנה אהלות טו ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק טו · משנה ה | >>
חצצו מארצו, טומאה בחצץ, כלים שבבית טמאים.
טומאה בבית, כלים שבחצץ, אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח, טהורים.
ואם לאו, טמאין, שארצו של בית כמוהו עד התהום.
נוסח הרמב"ם
חצצו מארצו -
- טומאה בחצץ - כלים שבבית טמאין.
- טומאה בבית -
- כלים שבחצץ -
- אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח - טהורין,
- ואם לאו - טמאין,
- שארצו של בית - כמוהו, עד התהום.
- כלים שבחצץ -
פירוש הרמב"ם
כלים שבחצץ - אין בהם הבדל בין בהיותן בתוך המחיצה או בתוך החצץ, [לפי שכאשר לא היה בין החצץ] והארץ גובה טפח הנה זאת המחיצה נעדרת ויהיו הכלים טמונים בתוך הארץ אשר תטמא, שארצו של בית כמוהו עד התהום. ולשון ספרי "כל אשר באוהל"(במדבר יט, יד), לעשות קרקע הבית כמוהו עד התהום". ובזה העניין [שונה חציצה] מן הצדדין או כנגד הקורות לפי שלא יצטרך שם חלל טפח.
וכבר התבאר לך שאלו המחיצות מצילין על הטהורים מלהטמא ולא מצילין על הטומאה עד שלא תטמא כמו צמיד פתיל, לפי מה שבארנו בשמיני מכלים. ואל העניין הזה רמז בתוספתא באמרם "צמיד פתיל ואהלים מצילין על הטהורים מליטמא, ואין מצילין על הטמאים מלטמא". ושמור זה:
פירוש רבינו שמשון
חצצו מארצו. שכיסה כל רצפת הבית בנסרים או ביריעות:
טומאה בחצץ. אפילו יש בו טע"ט על רום טפח כלים שבבית טמאי' כדין הביב שהוא קמור תחת הבית דתנן לעיל פ"ג (מ"ב) יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא טומא' בבית מה שבתוכו טהור:
שארצו של בית כמוהו עד התהום. כשאין בו פותח טפח:
תניא בתוספתא [פט"ו] בית שחצצו בנסרים או ביריעות מן הצדדין או מן הקורות טומאה בכותל כלים שבחצץ טמאין ושבכותל מאחוריו ושבמעזיבה מעל גביו נידונים מחצה על מחצה ואם יש שם ארבעה טפחים בטל הכותל ר' אומר האומר טפח הוא אומר ד' טפחים האומר ארבעה טפחים אינו אומר טפח: חצצו מארצו וטומאה בחצצו כלים שבבית טמאים טומאה בבית כלים שבחצץ אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח טהורין ואם לאו טמאין ושבקרקע טמאין: טומאה בקרקע כלים שבחצץ ושבבית טמאין. פי' כלים שבחצץ טמאין דרואין טומאה שבכותל כאילו היא בחצץ ומסתברא דה"ה כלים שבמעזיבה. שבבית ושבכותל מאחוריו כלים שעומדים בכותל שהוא אחורי החצץ וכלים שבמעזיבה שעל גבי החצץ בזמן שהטומאה בבית נידונין מחצה על מחצה דמחצי הכותל ולפנים טמאין מחצי הכותל ולחוץ טהורין וכן במעזיבה מחציה ולמטה כבית ואף על פי שטיהרנו כלים שבחצץ אנו מטמאין כלים שבכותל ושבמעזיבה במחצה הסמוכה לבית אע"פ שאלו קרובים לבית יותר מאלו ובענין הזה בסיפא בקרקע הבית. ואם יש שם ד' טפחים שהחצץ רחב ארבעה טפחים: בטל הכותל ואין נחשב כבית אפילו מחציו לפנים ואם טומאה בבית כלים שבכותל טהורים: האומר טפח שבטפח בטל הכותל הוא הדין אם יש שם חלל ארבעה אבל האומר דבחלל ד' בטל הכותל אינו אומר שיתבטל בחלל טפח: וכלים שבקרקע טמאים. כשהטומאה בבית אע"פ שיש בחצץ טפח על טפח על רום טפח נמצא כלים שבבית ושבקרקע טמאין והאמצעיים שבחצץ טהורין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
חצצו מארצו - שכיסה קרקעית הבית בנסרים או יריעות:
טומאה בחצץ - אפילו יש בו טפח על טפח ברום טפח:
כלים שבבית טמאים - כביב שהוא קמור תחת הבית, דתנן לעיל בפרק ג', יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח, טומאה בתוכו הבית טמא, טומאה בבית מה שבתוכו טהור:
שארצו של בית כמוהו - כשאין בו פותח טפח:
פירוש תוספות יום טוב
שארצו של בית כמוהו עד התהום. ולשון ספרי כל אשר באהל. לעשות קרקע הבית כמוהו. הרמב"ם. [*ועיין מ"ש במשנה ז פרק ג]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
חצצו מארצו. כלומר מכלפי ארצו וכן חצצו מן הצדדין או מן הקורה דתנן בבבא דלעיל ר"ל מכלפי הקורה שאם דרך משל היה גובה הבית עשר אמות כשחלקו נשאר חמש אמות לבית על גבי הנסרים או היריעות אם חלקו בשוה או פחות או יותר הכל כפי מה שחלקו:
שארצו של בית כמוהו עד התהום. פי' הרמב"ם ז"ל ולשון ספרי כל אשר באהל לעשות קרקע הבית כמוהו ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
חצצו מארצו: שהניח הנסרים לא סמוכים להתקרה. אלא שטחם ממעל לקרקע הבית:
טומאה בחצץ: היינו בהאויר שתחת הנסרים והיריעות:
כלים שבבית טמאים: אפי' כשיש אויר טע"ט ממעל למקום הטומאה תחת החצץ. וא"כ אין כאן טומאה רצוצה. וגם הרווח שהטומאה בתוכו אין פתוח להבית כלל. אפ"ה הבית טמא. וא"ת מ"ש הכא כשהטומאה בחצץ למטה מהבית. דאמרינן דהכלים שבבית למעלה מהחצץ טמאים. ומ"ש מלעיל [מ"ד] דכשהטומאה בהבית למטה. דאמרי' דכלים שבחצץ למעלה טהורין. ומ"ש חצץ למעלה מהבית. או שהבית למעלה מהחצץ. י"ל לעיל כשהחצץ למעלה מהבית. יש להבית פתח מן הצד. להכי לא בקעה הטומאה למעלה לתוך החצץ. אבל הכא שהחצץ שתחת הבית. הטומאה שבחצץ אין לו פתח בחצץ שתצא דרך שם. להכי בקעה לתוך הבית שלמעלה מהחצץ. דמדהו"ל החצץ כביב קמור תחת הבית. דבין שחלול הביב טע"ט או לא. עכ"פ כיון שאין להביב פתח לחוץ. הרי כל אויר הטמא שהתפשט הטומאה בתוכה. בוקעת ועולה לתוך הבית [כלעיל פ"ג מ"ז]:
טהורים: ואי"ל מ"ש הכא כשהטומאה בבית שלמעלה מהחצץ שיש בו טע"ט. שהחצץ טהור. ולעיל [מ"ד] אמרינן דכשהטומאה בהחצץ שלמעלה מהבית דהבית טמא. ומ"ש בית שלמעלה מהחצץ או שהחצץ למעלה מהבית. י"ל כמש"ל התם אין להחצץ מקום שיצא הטומאה שם רק דרך הבית שלמטה מהחצץ. אבל הכא כשהטומא' בבית. הרי יש מקום להטומאה לצאת דרך פתח הבית ולא דרך החצץ. להכי הוה ממש כטומאה בבית שהביב טהור [לעיל פ"ג מ"ז]:
שארצו של בית כמוהו: נ"ל דה"ק דלהכי רק הכא מחלקינן ואמרינן דכשאין בהחצץ טע"ט וטומאה בבית דנטמאו כל הכלים שבחצץ. והרי לעיל כשהטומאה בהבית. אמרינן דכלים שבחצץ תחת התקרה טהורים ולא מחלקינן בין שיש באויר שבחצץ טע"ט או לא. להכי מסיק תנא דשאני הכא שהרווח שבחצץ הוא תחת קרקעיתו של בית. דכל שאין טע"ט בחלול שבחצץ שלמטה הרי ארצו של בית כמוהו וכו'. משא"כ לעיל שהחצץ הוא למעלה מאויר הבית אין הטומאה שבבית בוקעת למעלה לתוך אויר החצץ אפי' אין בהחצץ אויר טע"ט. כיון שיש להבית פתח בצדו וכמש"ל. ולא דמי לטומאה בבית וכלים במעזיבה מחציה ולמטה דטמאין [כפ"ו מ"ד]. התם מעזיבה שייכי להבית. אבל הכא חצץ שעשאו בידים כחדר בפ"ע דמי. ולהכי אף שאין בתוכו טע"ט לא בטל לגבי בית:
עד התהום: כשאין חלול טע"ט תוך ארצו של בית:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת