משנה אהלות טו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק טו · משנה ו | >>
בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח, טומאה בפנים, כלים שכנגד יציאה טמאים.
טומאה בחוץ, כלים שבפנים, אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח, טהורים.
ואם לאו, טמאים.
אם יש בין תבן לקורות פותח טפח, בין כך ובין כך טמאים.
נוסח הרמב"ם
בית שהוא מלא תבן,
- ואין בינו לבין הקורות פותח טפח -
- טומאה בפנים - כלים שכנגד היציאה טמאין.
- טומאה בחוץ -
- כלים שבפנים -
- אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח - טהורין,
- ואם לאו - טמאין.
- אם יש בין תבן לקורות פותח טפח - בין כך ובין כך טמאין.
- כלים שבפנים -
- ואין בינו לבין הקורות פותח טפח -
פירוש הרמב"ם
טומאה מבפנים - בתוך הבית, בין שיהיה בתוך התבן בין שיהיה בין התבן לקורות.
וכלים שכנגד היציאה - ירצה בו הכלים אשר תוכן בפתח הבית בכלל הבית. ולשון התוספתא "כלים שכנגד יציאת הטומאה, במלואו של פתח, טמא".
ואמרו טומאה בחוץ - ירצה בו חוץ לתבן במלואו של פתח.
ואשר יציל על הכלים, ואף על פי שמקומן טפח על טפח בתוך התבן כאשר היה בין התבן לקורות פותח טפח, לפי שסתם תבן דעתו לפנותו ואינו חוצץ:
פירוש רבינו שמשון
כלים שכנגד היציאה טמאין. כגון בית שהוא שמונה אמות מן המזרח למערב ומן הצפון לדרום ויש בו פתח רחב אמה בקרן מזרחית דרומית ומילאהו תבן מכותל צפונית עד הפתח ואמה שכנגד הפתח פנויה מכלום עד כותל מערבי כל שכנגד הפתח והיא נקראת יציאה שיוצאין ונכנסין דרך שם להוציא תבן ולהכניס וכשאין בינו ולקורות פותח טפח נחשב כחצץ:
וטומאה בפנים. היינו במקום התבן:
כלים שכנגד היציאה. היינו באמה שכנגד הפתח והיא נקראת יציאה שכנגד הפתח:
כלים שבפנים. היינו בתבן:
אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח טהורין ואם לאו טמאים. דכחצץ דמי:
אם טומאה בבית כלים שבחצץ שאין בו טפח טמאים ואם יש בין תבן ולקורות פותח טפח לא נתבטל התבן ההוא להחשב כחצץ והרי הוא כשאר כלים שבבית ואין מציל על מה שבתוכו בין יש במקומן טפח בין אין במקומן טפח:
תניא בתוספתא [שם] בית שהוא מלא תבן ויש בינו לבין הקורות פותח טפח וטומאה בפנים כל שכנגד יציאת הטומאה במלואו של פתח טמא ובאכסדרה אינו טמא אלא כנגד הטומאה:
מן הקורות ולחוץ. פי' ויש בינו לבין הקורות פותח טפח משום אכסדרה נקטיה דבית אפילו אין בין התבן לתקרה פותח טפח טומאה בפנים כלים שביציאה טמאין כדקתני מתני' ובאכסדרה אם האכסדרה מליאה תבן ודרך אכסדרה שאין לה כי אם שלש מחיצות ומחיצה רביעית פרוצה כדתניא בשילהי לא יחפור (דף כה.) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת הילכך אע"פ שוש בין תבן לתקרה פותח טפח מועלת קמירת התבן מן טומאה ולפנים לצד כותל האמצע דגבי בית שיש לה ארבע מחיצות נחשב הכל אחד והוי כשאר חפצים שדרך להניח בבית אבל לאכסדרה שאין לה מחיצה רביעית אין נחשב הכל אחד אבל מן הטומאה ולחוץ על פני כל התקרה טמא ומסתבר דכי מהני קמירת התבן מן הטומאה ולפנים היינו דוקא בשיש במקום כלים הקמורים בתבן טע"ט על רום טפח והא דמהניא קמירת התבן לצד פנים טפי מלצד חוץ משום דדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
טומאה בפנים - במקום התבן:
שכנגד היציאה - מקום פנוי יש כרוחב אמה מן הפתח עד כותל שכנגדו שנכנסים ויוצאים דרך שם להוציא התבן ולהכניס. וכלים שבאותו מקום הפנוי טמאים, מידי דהוה אטומאה בחצץ דכלים שבבית טמאים:
טומאה בחוץ - היינו במקום הפנוי מן הפתח עד כותל שכנגדו:
כלים שבפנים - במקום התבן:
אם יש במקומן טפח על טפח ברום טפח טהורים ואם לאו טמאים - דבחצץ נמי אם טומאה בבית כלים שבחצץ שאין במקומן טפח טמאים:
ואם יש בין התבן ולקורות פותח טפח - לא נתבטל התבן ההוא ליחשב כחצץ והרי הוא כשאר חפצים שבבית, ואין מציל על מה שבתוכו בין יש במקומו טפח בין אין במקומו טפח:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אם יש בין תבן לקורות פותח טפח בין כך ובין כך טמאים. שאין התבן חוצץ מפני שסתם תבן דעתו לפנותו:
תפארת ישראל
יכין
בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח: והרי אז אפי' הניחו שם סתם כביטלו בפירוש דמי:
טומאה בפנים: טמון בתוך התבן:
כלים שכנגד יציאה: במקום הפנוי מתבן סמוך להפתח בפנים:
טמאים: דמדנחשב כביטלו. הו"ל כאילו טומאה רצוצה תוך כותל הבית [פ"ו מ"ד] דהבית טמא. ואע"ג דהתם [במ"ג] דיינינן להכותל במחצה על מחצה וע"ש. הכא שאני שכותלים ממש של הבית מקיפין לכל התבן. ומצרפין לכל שבתוכן. לדון הכל כתוך הבית. ומה"ט אמרי' הכא דכשהטומאה תוך התבן רצוצה. אז הכלים שבצדן. ואף כשהכלים למעלה. אפ"ה כשהתבן מפסיק ביניהן. ואין הכלים והטומאה מאהילין זה על זה ממש. טהורין. דלא גריעי כלים הללו. מהעומד למעלה שם דטהור [ולהכי לא דמי לחצץ לעיל דאמרינן דכלים וטומאה שמאהילין זע"ז טמאין התם שאני דאין הפסק בין הטומאה להכלים]:
טהורים: תמוה מ"ש הא מהך דלעיל בטומאה בבית וכלים בחצץ דתנינן סתם דטהורין. דמשמע אף שאין במקום הכלי טע"ט אויר. אמנם להר"ש והרא"ש והר"ב אע"ג דלעיל סתמא קתני טהורין. אפ"ה גם התם מחלקינן בטומאה בבית. דדוקא כשיש במקום הכלים אויר טע"ט בחצץ טהורין. ואם לאו טמאין:
אם יש בין תבן לקורות פותח טפח: דאז ודאי דעתו לפנות התבן ואינו חוצץ:
בין כך ובין כך טמאים: אפי' יש במקום הכלי רווח טע"ט. חשבינן התבן כליתא. והתפשטה הטומאה תוך כל הבית. וגם בל"ז אם אין במקום הטומאה טע"ט הרי בקעה למעלה לתוך האויר טע"ט שבין התבן להקורות. והאויר ההוא פתוח טע"ט לאויר שבמקום היציאה. והתפשטה הטומאה לשם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת