משנה אבות ד י

והוי שפל רוח בפני כל אדם - רוצה לומר שלא תהא שפל רוח בפני הגדולים לבד, אמנם בפני כל אדם, עד שכשתשב עם איזה אדם שיהיה יהא סיפורך עמו כאלו הוא גדול במעלה יותר ממך. וזה כולו לברוח מן הגאווה כמו שבארנו.

ועניין בטלים הרבה כנגדך - הוא שיש דברים הרבה המבטלים ויצטרכו למי שיתעסק בהן, וכשלא תתעסק בתורה יטרידך הזמן באחד מן הדברים ההם:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הוי ממעט בעסק - המעט בעסק סחורתך ומלאכתך, ויהיה עיקר עסקך בתורה:

והוי שפל רוח בפני כל אדם - ללמוד אפילו ממי שהוא קטן ממך בחכמה ^כה:

יש לך בטלים הרבה כנגדך - שיסייעו לבטלך. פירוש אחר, יש בעולם כמה בטלים שהם הרשעים וחיות רעות שהם בטלים, ועל ידם הקב"ה יביא עליך פורענות:

ואם עסקת בתורה - הוא עצמו ישלם שכרך ולא על ידי שליח. ובזה יתירה מדה טובה על מדת פורענות:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. פשיטא מאי קמ"ל ויש לפרש דאתי למימר שיהא מעוט העסק בשביל עסק התורה ולא בשביל הטורח או העצלה. דרך חיים. וגרסת הר"ב עסק בלא בי"ת וכן הוגה באבות שמארץ ישראל:

בפני כל אדם. פי' הר"ב ללמוד וכו' וזה מסכים לגרסת מד"ש במשנה ד' הוי שפל רוח בפני כל אדם דהתם לענין הגאוה והכא לענין הלמוד אבל הרמב"ם מפרש הכא נמי לענין הגאוה וזה מסכים לגרסת הספרים דל"ג הכי לעיל:

ואם עמלת בתורה. ויגעת וטרחת בה יש שכר הרבה וכו' כי השכר לפי רבוי העמל והטורח לא לפי רבוי הלמוד. ולכן לא אמר ואם למדת אלא ואם עמלת כי הכל תלוי בעמל אחד המרבה ואחד הממעיט. סיוע לזה מתני' (דסוף פרק ה') דקתני לפום צערא אגרא. מד"ש בשם הר"י לירמא ועיין סוף פרק ב':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כד) (על המשנה) הוי כו'. פשיטא, מאי קמ"ל. וי"ל דאתי למימר שיהא מיעוט העסק בשביל התורה ולא בשביל הטורח או העצלה. ד"ח:

(כה) (על הברטנורא) לגירסת מד"ש במשנה ד' התם לענין הגאוה והכא לענין הלימוד. ועתוי"ט:

(כו) (על המשנה) ואם עמלת בתורה. ויגעת וטרחת בה יש שכר הרבה כו'. כי השכר לפי רבוי העמל והטורח, לא לפי ריבוי הלימוד. ולכן לא אמר ואם למדת, אלא ואם עמלת. כי הכל תלוי בעמל, אחד המרבה ואחד הממעיט. סיוע לו מתניתין דסוף פרק ה' דקתני לפום צערא אגרא. מד"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הוי ממעט בעסק: ביד שם פ"ג סי' ח':

ואם בטלת מן התורה: פי' בספר חן טוב פ' בלק דף רמ"ה ע"ד ירצה אם יבטל אדם מן התורה יביא עליו אויבים שיבטלוהו מן התורה על כרחו שלא בטובתו כן למדת הטובה גם כי יתנו בגוים וכו' ויחלו מעט ממשא מלך ושרים יקלו עליו משא הגלות כדי שלא יתבטל מלמוד התורה וכן אמר התנא כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות וכו' כדי שלא יתבטל מהתורה וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות כדי שיתבטל יותר. ע"כ. ומצאתי שכתב הר"ר יהוסף ז"ל אם בטלת מן התורה יש לי בטלים ואם עמלת בתורה יש לי וכו' כן מצאתי בקצת ספרים ונ"ל שהיא הגירסא הנכונה כי כן דרך החכמים לדבר הדברים כאלו נאמרו מפי הקב"ה וכך יש במס' סנהדרין פ' עשירי א"ר שמעון אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה אני עליך כאלו אתה מעלה עולה כליל לפני. ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה: מדל"ק הוה ממעט מלעסוק. ש"מ ה"ק דאפילו באותו עסק שצריך לפרנסתך תמעט בו כל שאפשר:

והוי שפל רוח בפני כל אדם: אפילו נגד מי שאינו ממעט בעסק כמוך. או ר"ל דהמרבה בעסק וודאי כוונתו כדי להרבות כבודו בעשרו, לכן אמר הוה שפל וכו':

ואם בטלת מן התורה: מחמת עסקיך:

יש לך בטלים הרבה כנגדך: שיענשוך מדה כנגד מדה, שאפילו שכשתרצה בסוף לעסוק בתורה, ישפכו לך קיתון על פניך [כסוכה כ"ח ב']:

יש לו שכר הרבה ליתן לך: שיקילו לך טרחת פרנסתך, שמלאכתך יעשה ע"י אחרים [כברכות ל"ה ב']:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מגן אבות (רשב"ץ)

מגן אבות לרשב"ץ

[עריכה]

הפירוש רבי מאיר מקהל גרים היה מבני נרון קיסר כמו שנזכר באגדת הניזקין והיה חריף הרבה עד שלא רצו לקבוע הלכה כמותו וזהו שאמרו בעירובין פרק ראשון גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של ר' מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו מפני שלא עמדו חביריו על סוף דעתו שהיה אומר על טמא טהור ומראה פנים והיה אומר רבי האי דמחדדנא מחבירי משום דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה ואלמלא חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך. ורבינו שלמה ז"ל פירש שהיה יושב אחריו בישיבה וכן מוכיח לשון הגמרא ובירושלמי מפורש שנתגלה צוארו של ר' מאיר וראה אותו רבי ומשם זכה להיות מחודד אמרו שם אפרח רוחא פקוליה מעלוי קדליה דרבי מאיר אודיק רבי מן כותלא וחמא קדליה דרבי מאיר מן אחורוי אמר רבי לא זכיתי לתורה אלא על דחמיתי קדליה דרבי מאיר מן אחורוי והסתמות שבמשנה כולם הם על דעתו וזהו שאמרו סתם משנה רבי מאיר בפרק ראשון מגיטין ובמקומות אחרים ולמד לפני רבי עקיבא ואחר כך לפני רבי ישמעאל כמו שנזכר שם בראשון מעירובין וכן בסוטה פרק היה נוטל וסמכו ר' עקיבא והיה יניק ולא קבלוניה ואחר כך סמכו ר' יהודה בן בבא כשהגדיל וקבלוהו כמו שנתפרש בסנהדרין בפרק ראשון ואמר כי האדם יש לו למעט בעסק סחורה ולעסוק בתורה כמו שנזכר בפרק ראשון עשה תורתך קבע ושם פירשנוה וכן היה עושה הוא שהרי בעירובין בפרק ראשון ובסוטה פרק היה נוטל כשבא ללמוד תורה לפני רבי ישמעאל אמר לו מה מלאכתך אמר לו לבלר אני ואמרו במדרש קהלת רבי מאיר היה כתבן טב מובחר והוה לעי תלת סלעין בכל שבא והוא אכיל ושתי בחדא ומכסי בחדא ומפרנס אוחרתא לרבנן ואמרי ליה תלמידוהי רבי בניך מה את עביד עליהון אמר להון אין הווין צדיקין כההוא דאמר דוד לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם ואם לאו מה אניח את שלי לאויבי המקום ולא כן אמר שלמה ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלוט בכל עמלי ועל כן היה מזהיר למעט בעסק ולעסוק בתורה:

והוי שפל רוח בפני כל אדם. וכבר נאמר למעלה מאד מאד הוי שפל רוח והוא הוסיף בפני כל אדם ואפילו הוא קטון ממך ואפי' עשית תורה הרבה ולזה הכניסו בכאן בתוך דבריו. או הוי שפל רוח בפני כל אדם כדי ללמוד ממנו ולעסוק בתורה:

ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך. והם יסייעוך בבטולך וכמו שאמרו בספרי ובירושלמי פרק הרואה אמר ריש לקיש מצאו כתוב במגילת חסידים אדם הולך יום אחד וחבירו גם כן יתרחק ממנו יום אחד נמצא כי במהלך יום אחד יתרחקו זה מזה מהלך שני ימים וכן פירשוהו שם בירושלמי. והגירסא הנכונה היא בטלת על משקל אמרת שמרת עמלת מהבניין הקל בודד כמו ובטלו הטוחנות:

ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך. ובמדרש משלי היא שנויה על מקרא שנא' אם חכמת חכמת לך זה הוסיף על דברי רבי טרפון בסוף פרק שני שר' טרפון אומר נאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ורבינו יונה ז"ל קשר הדברים אמר אם בטלת מן התורה יש בעולם כמה בטלים והם הרשעים והאריות והדובים שהם בטלים והקב"ה על ידם ישלם לך פורענות כי הם שבט אפו ואם עסקת בתורה הוא בעצמו ובכבודו יתן לך שכר הרבה לא על ידי מלאך ובזה יתירה מדה טובה למדת פורענות. וסוף זאת המשנה ואם עמלת בתורה לא כתבוה בסדורי תפלות:

דרך חיים (מהר"ל)

דרך חיים למהר"ל מפראג

הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה וכו'. זה המאמר הוא אחד עם המאמר שלפניו והוא צריך פירוש. כי יש לשאול מה בא רבי מאיר להשמיענו וכי לא ידענו שיש לאדם למעט עסקיו ויעסוק בתורה דאם לא כן תורתו אימתי תהיה נעשית, ומה ענין והוי שפל רוח בפני כל אדם בין הוי ממעט בעסק ובין ואם בטלת וכו'. ויש לפרש דבא לומר שר"ל כי לפעמים אדם ממעט בעסקיו בשביל הטורח או בשביל העצלה, ואם ימעט עסקיו בשביל הטורח או בשביל העצלה ויעסוק בתורה, הרי מה שממעט בעסקיו אינו מפני התורה. אבל יש לו למעט מן עסקיו אף על גב שאין עליו העסק טורח כלל, ואפשר שהוא חפץ ואוהב לעסוק יותר אפ"ה ימעט מן עסקיו ויעסוק בתורה, שיהיה נראה שהוא פונה מעסקי העולם וממעט עסקי העולם בשביל התורה, ובזה מסלק האדם עצמו מענין העולם ומתדבק במדריגה אלקית. ולפיכך אחר שאמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, שר"ל כי כאשר ימעט מן עסקיו בשביל התורה ולא שימעט מן עסקיו בשביל הטורח כמו שאמרנו, ואז נראה כי חפץ בתורה שהרי מניח עסקיו ועוסק בתורה, ואדם כזה ראוי שיקנה התורה כאשר הוא מסלק דברים הגופנים ופונה אל התורה. ודבר זה גם כן אמרו (ברכות דף סג:) אין תורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו על התורה שנאמר אדם כי ימות באוהל, ופירשנו בזה כי האדם הוא בעל גוף אינו ראוי למדריגה השכלית רק כאשר יסלק ענין הגוף שלו לגמרי עד שאין גופו נחשב כלל בעיניו וממית גופו ומסלק עצמו בשביל התורה השכלית ואז ראוי אל התורה השכלית, וכמו שאמר כאן הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה שממעט עסקיו שהם צרכיו בעולם הזה בשביל התורה השכלית ואז ראוי אל התורה. וסמך אחריו והוי שפל רוח בפני כל אדם כי זהו גם כן המדה שעל ידי זה קונה התורה, וכמו שבארנו במקומו שעל כן אמרו (עירובין דף נד.) שאין התורה בגסי רוח ואמרו עוד (תענית דף ז.) נמשלו דברי תורה למים מה מים הללו מניחין הגבוה והולכים למקום נמוך כך דברי תורה אין מתקיימין רק במי שדעתו שפלה עליו. ולפיכך אמר על זה והוי שפל רוח בפני כל אדם כי על ידי המדה הזאת גם כן מסלק המדה הגשמית, כמו שאמרנו פעמים הרבה שגסות רוח מדה גשמית ולפיכך לא בגסי רוח היא, ואין מדה נבדלת מן הגשמית רק הענוה, ולפיכך משה רבינו ע"ה שזכה לתורה לא הגיע לה רק על ידי ענוה שהיה בו מכל אדם על פני האדמה. ודבר זה התבאר פעמים הרבה ולכך באלו שתי מדות דוקא זוכה לתורה:

ואמר כי בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, פירוש זה שכאשר מבטל מן התורה יש לאדם בטלים שמבטלים אותו מן הטוב יותר, כי על ידי התורה יושלם האדם ואם לא יושלם האדם הרי האדם מציאות חסר, ואל הדבר שהוא חסר ימשוך עוד חסרון והעדר כאשר הוא בעל חסרון. ובפרק קמא דברכות (דף ה.) אמר רבא אמר רב הונא אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תלמוד תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. וביאור זה כי היסורים על ידם האדם חסר עד שמקבל העדר לגמרי, והחסרון שנמצא באדם הם שנים האחד הוא חסרון ממש דהיינו חסרון של קנין כמו כל עבירה שהיא חסרון של קנין, ויש חסרון באדם מה שאינו שלם כמו שאינו עוסק בתורה ודבר זה חסרון גם כן רק הוא חסרון השלמה, ואין החסרון הזה דומה לחטא שיש בו ענין רע אבל מה שאינו עוסק בתורה דבר זה שהוא העדר השלמה בלבד, ובודאי קודם יש לתלות בחטא שיש בו הרע והחסרון, ממה שיתלה מה שלא יושלם. ולפיכך היסורין שבאין על האדם להעדיר האדם יותר יש לתלות כאשר הוא בעל חטא שזהו חסרון בקנין ממה שיתלה בבטול ת"ת שהוא חסרון מה שלא יושלם מה שראוי שיושלם, ודבר זה יתבאר עוד בנתיבת עולם. וזה מה שאמר אם בטלת מן התורה דהיינו שלא יושלם האדם בתורה מה שראוי שיושלם, יש לך בטלים הרבה כנגדך והם היסורין שהם בטלים נחשבים לאדם מפני שהוא העדר שלו, כיון שהוא בעל העדר השלמה מה שראוי שיושלם, והם גורמים בטול לאדם עצמו ודבר זה מבואר. ואמר שאם עמלת בתורה שכר הרבה נתן לך, כי הדבר שהוא שלם ימשוך שלימות יותר והוא השכר שנתן לו ופירוש מבואר הוא. וכך יש בברייתא המבטל מדברי תורה הרבה בטלנים כנגדו ארי זאב וברדליס נחש גייסות וליסטים באים ונפרעין ממנו שנאמר אך יש אלקים שופטים בארץ ע"כ, הרי בארו כי היסורים הבאים על האדם הם המבטלים לפי שהם בטול והעדר האדם, ולכך לא אמר הרבה מבטלים שהיה משמע שיש לו הרבה מבטלים מן התורה, אבל מה שאמר יש לך הרבה בטלים היינו שיש לאדם הרבה בטלים שהם בטול לאדם, כאלו אמר כי התורה כוללת הרבה ומפני כך העדר התורה גורמת בטלים הרבה. וכך העמל בתורה הוא גורם שכר הרבה, שאף דבר אחד בתורה לא נחשב פרטי אבל שקול הוא כמו הכל, שכך תמצא מדריגת התורה בכל מקום כמו שאמרו (פאה פ"א) ותלמוד תורה כנגד כלם, שמזה תראה כי התורה כוללת הכל. ועוד אמרו שוה דבר אחד מדברי תורה כנגד כל העולם שנאמר וכל חפציך לא ישוו בה, ומפני זה כאשר קונה דבר אחד מדברי תורה כאלו קנה כל העולם כולו, וכן הפך זה אם בטל מדברי תורה יש לו בטלים וחסרונות הרבה וזה יתבאר עוד בנתיבת עולם:

מדרש שמואל (אוזידא)

פירוש מדרש שמואל

לפי שטורח השגת הממון הוא רב לפי שצריך להרבות בעסק וביגיעת הקנינים והסחורות ולהיות סובב מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר לחורב ביום ולקרח בלילה אבל העוסק בתורה הוא יושב תמיד בנחת בצל קורתו בלא שום יגיעה לכן אמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה כלומר תהיה ממעט היגיעה והטורח מעליך אם תעסוק בתורה. ואמר עוד והוי שפל רוח בפני כל אדם ולא שתחשוב אתה את עצמך לשפל רוח ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כלומר מלאכי חבלה שהם בטלים ומקוים בכל יום תמיד מתי תמות ויצאו לקראתך ולנגדך:

ואפשר שכוון לתרץ הקושיא שיש על דברי ר' יונתן שהרי אנו רואים כמה בני אדם שקיימו את התורה מעוני ומתו בענים ואמר ר"מ אם יצאו קצת מהכלל של ר' יונתן, דע כי עיקר השכר הוא השכר או העונש השמור לו לעולם שכולו ארוך ולזה כנגד מ"ש ר' יונתן כל המבטל את התורה אמר אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך בעוה"ב שנפרעין ממך. וכנגד כל המקיים את התורה אמר אם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך והשכר צפון לעתיד לבא כמנין י"ש עולמות וכמו שאז"ל בפסוק להנחיל אוהבי י"ש, וזהו שכוון בכאן במלת י"ש שאמר י"ש שכר הרבה ליתן לך כי לעולם משפטי ה' אמת צדקו יחדו. א"נ אמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה כלומר עסק הקנינים והסחורות יהיו למעט בעיניך ועיקר העסק שתחשוב יהיה עסק התורה ואף אם עסק הקנינים למעט בעיניך בני אדם העוסקים בסחורות אל תזלזל בכבודם ותתגאה עליהם אלא הוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך כלומר לא לבד תקבל עונש על מה שבטלת אתה אלא אף על מה שנתבטלו אחרים בסבתך שראו אותך בטל, וכן אם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך אפילו אם לא למדו אחרים ממך וכ"ש אם למדו אחרים ממך לעסוק בתורה כי אז זכות הרבים תלוי בך. ואפשר עוד לפרש שרצה להשמיענו מה שאז"ל בגמ' חסידים הראשונים שהיו עוסקין כמעט כל היום במלאכת שמים ומלאכתן נעשית מאליה במעט עסק שהיו עוסקין בה, וזה השמיענו ר"מ ואמר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה ולא אמר הוי ממעט במלאכה ועסוק בתורה לפי שלעולם אין המיעוט במלאכה כי המלאכה לעולם תגמר מאליה עד כדי שיעור הצריך אל פרנסתו על דרך והבית בהבנותו ובהיותך עוסק בתורה אתה ממעט בעסק המלאכה כי במעט עסק וטורח תיעשה המלאכה מאליה ואמר והוי שפל רוח בפני כל אדם כלומר אף אם מעטת בעסק ועסקת בתורה לא מפני זה תתגאה כי אין ראוי לאדם שיתגאה על היותו צדיק. ואל זה כוון מש"ה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי כלומר אותו שעם היותו צדיק גמור וחרד על דברי הוא עני ונכה רוח וכן אמר הכתוב הולך תמים ופועל צדק הולך תמים ושפל אע"פ שהוא פועל צדק ועושה צדקה ומצות ואינו מתגאה בצדקתו. וכנגד מ"ש הוי ממעט בעסק אמר אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך כלומר אם בטלת מן התורה בחשבך להרבות במלאכה מפני זה תתרבה המלאכה כי הקב"ה מזמין לך דברים בטלים כדי שתתעסק בהם באופן שתתעסק באותן הדברים בטלים והמלאכה לא תתרבה. וכנגד מ"ש ועסוק בתורה אמר אם עמלת בתורה מלבד שלא תתמעט מלאכתו מפני עסק התורה גם בעוה"ב יש שכר הרבה ליתן לך. וקרוב לזה כוון הכתוב שאמר ששת ימים תעשה מלאכה וגו' שמלבד שנראה שהוא מיותר שפעמים רבות זכר ענין שמירת השבת, ולהבין אם הכוונה ליתן רשות שתעשה מלאכה בששת ימי החול מהיכא תיתי דלא היה יכול, ואם הכוונה שיעשה מלאכה בחיוב זה אינו שאינו חייב לחזר עליה, ועוד דהכי הול"ל ששת ימים תעשה מלאכה או ששת ימים תעבוד וגו' ומאי תיעשה מלאכה דקאמר. אמנם הכוונה הוא לפי שמשמירת השבת נמשך לאדם הפסד ממון שיושב ובטל ביום השבת. לז"א כי הוא יתברך יברכך במעשה ידך שבששת ימים תיעשה מלאכה עצמה מבלי עסק וטורח רב מכוון אל מאמר ר"מ הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה וכו':

ואפשר עוד לפרש שאמר הוי ממעט בעסק וכו' לא אמר מעט בעסק וכו' להורות שיהא זה דברי מתמיד שבכל יום ויום יהיה משתדל להיות ממעט והולך בעסק יותר ממה שמיעט אתמול ואמר ועסוק בתורה ולא אמר ומרבה לעסוק בתורה מקביל אל הוי ממעט בעסק להורות כי האדם אפי' שירבה לעסוק בתורה לא יקרא מרבה לפי שלעולם לא השלים את חקו, וסמך לזה הוי שפל רוח בפני כל האדם כלומר כיון שמעולם לא יצדק עליך לומר שהרבית ללמוד תורה כי הלואי שתשלים את חקך א"כ במה תתגאה. ואמר אם בטלת מן התורה כי לא די שלא מעטת בעסק ועסקת בתורה אלא אפי' להשוותם חציו לך וחציו לה' לא בחרת רק בטלת מן התורה לגמרי יש לך בטלים הרבה כנגדך כלומר כי מצות רבות יהיו בטלים כי לא תקיימם כי אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד. וידוייק בזה מ"ש בטלים ולא אמר מבטלים:

ואם עמלת בתורה כלומר שהוספת על מה שאמרתי ועסוק בתורה ואתה הגדלת לעשות יותר מעסק והוא העמל, יש שכר הרבה ליתן לך כלומר שיהיה כל כך בריבוי השכר עד שיצדק על אותו השכר שהוא נותן אליך דרך מתנה כי א"א שיזכה אדם לשיהיה ראוי לאותו השכר בדרך תשלומים ולכן אמר ליתן לך ולא אמר לשלם לך. ואפשר שמה שאמר אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך הכוונה שכשיתבטל מלימוד התורה תכף יזדמנו לו כנגדו דברים בטלים לדבר בהם ושיחה בטלה כי כנגדו ולעומתו הם עומדים לפי שטבע האדם לאחוז בהם. עוד שמעתי במ"ש בספר הזוהר שיש כתות של מלאכי השרת למעלה בעולם העליון שכשישראל מתפללים הם משתתפים עמהם וכן בלמוד התורה וא"כ אם בטלת מן התורה גם המלאכים בטלים בעבורך:

והרי"א ז"ל כתב הוי ממעט בעסק רוצה לומר בעניני העולם ועסוק בתורה הרבה ואם תרצה לעשות זה הוי שפל רוח בפני כל אדם לפי שרוב עסקי האדם ועניניו העולמיים הלא הם להתמדת כבודו המדומה ולכן יצטרך לאסוף ולכנוס כדי שיוציא ויתן בעבור שלא ירד מכבודו ולכן אמר והוי שפל רוח בפני כל אדם כי כאשר תהיה שפל רוח תסתפק בהכרחי ולא תבקש המותרות ותעשה ת"ת עיקר. ואמר אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך ר"ל שאם יתבטל מן התורה ברצונו מפני צרכי עסקיו על הביטול ההוא על דרך העונש ימצאוהו רעות רבות וצרות ובטולים רבים כי המקרים לא יוקפו וכמו שאמרו במגילת החסידים אם תעזבני יום יומים אעזבך, אבל אם יעשה עיקר זמנו בלמוד התורה יש שכר הרבה ליתן לו כי השי"ת יביא עצות מרחוק לתת לו די צרכו, ודבריו אלה הם ביאור לדברי ר' יונתן שאמר סופו לקיימה מעוני עכ"ל:

והרמב"ם ז"ל כתב והוי שפל רוח בפני כל אדם ר"ל שלא תהא שפל בפני הגדולים לבד אמנם בפני כל אדם עד שכשתשב עם איזה אדם שיהיה יהיה ספורך עמו כאלו הוא גדול במעלה יותר ממך וזה כאלו לברוח מן הגאוה, וענין בטלים הרבה כנגדך הוא שיש דברים הרבה המבטלים ויצטרכו למי שיתעסק בהם וכשלא תתעסק בתורה יטרידך הזמן באחד מן הדברים ההם עכ"ל:

וה"ר יצחק ברבי שלמה ז"ל כתב כי מפורש בברייתא כל המבטל מדברי תורה הרבה בטלים כנגדו ארי זאב ברדלס נחש גייסות ולסטים באים עליו ונפרעים ממנו שנאמר אך יש אלהים שופטים בארץ, וי"מ כי אמר בטלים הרבה ולא אמר מבטלים הרבה לומר כי הגמול הטוב שהיה ראוי לבא לך אם עסקת בתורה תפסיד אתה שבטלת מן התורה ויהיה פירוש בטלים ביטול הטובות שהיו מזומנות לך בזכות התורה אם עסקת בה. עוד כתב בשם רבינו יונה ז"ל יש לך בו בטלים הרבה הרשעים הבטלים ממלאכה שבהם נפרע השי"ת מן המתבטלים מן התורה ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לידך כדי להרבות לך שכר בעין יפה לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח כי מדה טובה מרובה כי הפורענות על ידי שליח. וכתב הרב ר' ישראל כי הטוב המגיע לאדם הוא מאתו יתברך והרעות המגיעות לאדם הם מהאדם לא מהשי"ת כי אין דבר רע יורד מן השמים אבל האדם הוא המסבב שירד וכן תקנו רז"ל בתפלה אתה בחרתנו ותתן לנו כלומר שכל הטובות הבאות לנו הם מאתו יתברך וכשנזכיר הרעות הבאות לנו נאמר כי הם בסבתנו כמו ומפני חטאינו גלינו מארצנו ולכן צריך האדם ליזהר מביטול התורה כי הוא עון פלילי יותר חמור מעון ביטול התמיד שכן מצינו ביהושע כשנראה לו המלאך וחרבו שלופה בידו אמר הלנו אתה שאלו על איזה עון באת על ביטול התמיד או על עון ביטול תורה אמר לו עתה באתי רמז לו עתה בנוטריקון על תלמוד התורה באתי עכ"ל:

וה"ר מנחם לבית מאיר ז"ל כתב אם בטלת מן התורה להתעסק במלאכה או באומנות לא תעלה בזה על מדרגת זולתך כי אם תעשה סוחר כמה סוחרים בבני אדם כמותך, וכן בכל המלאכות וקראם כולם בטלים שהם בטלים מן התורה והכל אפס ותהו בערך אל התורה אבל אם תשתדל במעלות התוריות תעלה בה על מעלת זולתך כי מועטים תמצא לחברתך. ואמרו חכמי המוסר האמת כבד על כן נישאיו מעטים. ורז"ל אמרו והחכמה מאין תמצא לכסף ולזהב יש תמורה אבל ת"ח שמת מי מביא לנו תמורתו, ואם עמלת בתורה השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך ויכוין לך הדרך להמציא לך מזונותיך וכל צרכי גופך עכ"ל:

ולב אבות כתב הוי ממעט בעסק כלומר אם תהיה חכם ועוסק בתורה אל תעשה על זה הרבה עסקים והוראות בפני העם כדי שיראוך עוסק בתורה ולומד אלא בצניעות גדול הוי ממעט העסקים וההוראות ובינך לבין עצמך עסוק בתורה עכ"ל. וכתב עוד והוי שפל רוח בפני כל אדם שלא יחזיק עצמו לחכם גדול ויודע אלא והוה שפל רוח בפני כל אדם כדי שיהיה חכם לומד מכל אדם ויחשוב כי כל אדם יודע יותר ממנו וילך וילמוד ממנו ובזה יתקיים בו איזהו חכם הלומד מכל אדם עכ"ל:

והר"ם אלמושנינו ז"ל דקדק למה לא אמר ואם עמלת בתורה יתנו לך שכר הרבה כמו שנזכר בהרבה מקומות וכתב כי ר"ל יש לך בהווה במה שאתה עמל בתורה שכר הרבה ליתן לך עוד שכר אחר נוסף על מה שיש לך בהווה עכ"ל. וכתב ה"ר ישראל ז"ל לבות בני האדם בתים בנאם השי"ת והכינם אוצרות לחכמה וכשתמצא התורה לב פנוי תמלאנו מספוריה ואם נכנס בו שום דאגה וטרדא והרהורים ומחשבות תנוס מלבו והמושכלות כאשר יחנו כן יסעו ולפי שהרדיפה אחר הממון תרבה יגון כאומרו מרבה נכסים מרבה דאגה הזהיר התנא הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה עכ"ל:

והרב רבי יהודה לירמא ז"ל פי' אם בטלת עצמך מלעסוק בתורה יש לך פרקליטין ומליצים טובים הרבה שיהיו ודאי יוצאין כנגדך רוצה לומר לקראתך בשעת פטירתך מן העולם להליץ עליך טוב לפני השי"ת אלו עסקת בתורה מה שעתה הם בטלים מלצאת כנגדך לפי שבטלת מן התורה, ואם עמלת בתורה ויגעת וטרחת בה יש שכר הרבה ליתן לך כי השכר לפי רבוי העמל והטורח לא לפי רבוי הלימוד ולכן לא אמר ואם למדת אלא ואם עמלת כי הכל תלוי בעמל אחד המרבה ואחד הממעיט, סיוע לזה מתניתין דקתני לפום צערא אגרא עכ"ל. והרב בעל העקידה פי' אם בטלת מן התורה להתעסק בהבלי העולם הנה יהיה חלקך עם הבטלים אשר כמותך אשר היה מציאותם לאין ולאפס ובמותם ספו תמו מן בלהות, ולהפך אם עמלת בתורה כי כל העולם לא נברא אלא לצוות לך ולאשר כמותך ויש שכר הרבה עכ"ל: