משנה אבות ד י

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ד · משנה י | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

רבי מאיר אומר, הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורהכד.

והוי שפל רוח בפני כל אדם.

ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך.

ואם עמלתכו בתורה, יש [לו] שכר הרבה ליתן לך.

משנה מנוקדת

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

הֱוֵי מְמַעֵט בָּעֵסֶק, וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.
וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם.
וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה,
יֵשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדְּךָ.
וְאִם עָמַלְתָּ בַּתּוֹרָה,
יֵשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֵּן לְךָ:

נוסח הרמב"ם

רבי מאיר אומר:

הוי מעט עוסק - ועסוק בתורה.
ושפל רוח - בפני כל אדם.
ואם בטלת מן התורה - יש לו בטלים הרבה כנגדך.
ואם עמלת בתורה - יש לו שכר הרבה ליתן לך.

פירוש הרמב"ם

אמר, הוי ממעט בסחורה והתמד על התורה.

והוי שפל רוח בפני כל אדם - רוצה לומר שלא תהא שפל רוח בפני הגדולים לבד, אמנם בפני כל אדם, עד שכשתשב עם איזה אדם שיהיה יהא סיפורך עמו כאלו הוא גדול במעלה יותר ממך. וזה כולו לברוח מן הגאווה כמו שבארנו.

ועניין בטלים הרבה כנגדך - הוא שיש דברים הרבה המבטלים ויצטרכו למי שיתעסק בהן, וכשלא תתעסק בתורה יטרידך הזמן באחד מן הדברים ההם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הוי ממעט בעסק - המעט בעסק סחורתך ומלאכתך, ויהיה עיקר עסקך בתורה:

והוי שפל רוח בפני כל אדם - ללמוד אפילו ממי שהוא קטן ממך בחכמה כה:

יש לך בטלים הרבה כנגדך - שיסייעו לבטלך. פירוש אחר, יש בעולם כמה בטלים שהם הרשעים וחיות רעות שהם בטלים, ועל ידם הקב"ה יביא עליך פורענות:

ואם עסקת בתורה - הוא עצמו ישלם שכרך ולא על ידי שליח. ובזה יתירה מדה טובה על מדת פורענות:

פירוש תוספות יום טוב

הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. פשיטא מאי קמ"ל ויש לפרש דאתי למימר שיהא מעוט העסק בשביל עסק התורה ולא בשביל הטורח או העצלה. דרך חיים. וגרסת הר"ב עסק בלא בי"ת וכן הוגה באבות שמארץ ישראל:

בפני כל אדם. פי' הר"ב ללמוד וכו' וזה מסכים לגרסת מד"ש במשנה ד' הוי שפל רוח בפני כל אדם דהתם לענין הגאוה והכא לענין הלמוד אבל הרמב"ם מפרש הכא נמי לענין הגאוה וזה מסכים לגרסת הספרים דל"ג הכי לעיל:

ואם עמלת בתורה. ויגעת וטרחת בה יש שכר הרבה וכו' כי השכר לפי רבוי העמל והטורח לא לפי רבוי הלמוד. ולכן לא אמר ואם למדת אלא ואם עמלת כי הכל תלוי בעמל אחד המרבה ואחד הממעיט. סיוע לזה מתני' (דסוף פרק ה') דקתני לפום צערא אגרא. מד"ש בשם הר"י לירמא ועיין סוף פרק ב':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כד) (על המשנה) הוי כו'. פשיטא, מאי קמ"ל. וי"ל דאתי למימר שיהא מיעוט העסק בשביל התורה ולא בשביל הטורח או העצלה. ד"ח:

(כה) (על הברטנורא) לגירסת מד"ש במשנה ד' התם לענין הגאוה והכא לענין הלימוד. ועתוי"ט:

(כו) (על המשנה) ואם עמלת בתורה. ויגעת וטרחת בה יש שכר הרבה כו'. כי השכר לפי רבוי העמל והטורח, לא לפי ריבוי הלימוד. ולכן לא אמר ואם למדת, אלא ואם עמלת. כי הכל תלוי בעמל, אחד המרבה ואחד הממעיט. סיוע לו מתניתין דסוף פרק ה' דקתני לפום צערא אגרא. מד"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הוי ממעט בעסק:    ביד שם פ"ג סי' ח':

ואם בטלת מן התורה:    פי' בספר חן טוב פ' בלק דף רמ"ה ע"ד ירצה אם יבטל אדם מן התורה יביא עליו אויבים שיבטלוהו מן התורה על כרחו שלא בטובתו כן למדת הטובה גם כי יתנו בגוים וכו' ויחלו מעט ממשא מלך ושרים יקלו עליו משא הגלות כדי שלא יתבטל מלמוד התורה וכן אמר התנא כל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות וכו' כדי שלא יתבטל מהתורה וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות כדי שיתבטל יותר. ע"כ. ומצאתי שכתב הר"ר יהוסף ז"ל אם בטלת מן התורה יש לי בטלים ואם עמלת בתורה יש לי וכו' כן מצאתי בקצת ספרים ונ"ל שהיא הגירסא הנכונה כי כן דרך החכמים לדבר הדברים כאלו נאמרו מפי הקב"ה וכך יש במס' סנהדרין פ' עשירי א"ר שמעון אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה אני עליך כאלו אתה מעלה עולה כליל לפני. ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה:    מדל"ק הוה ממעט מלעסוק. ש"מ ה"ק דאפילו באותו עסק שצריך לפרנסתך תמעט בו כל שאפשר:

והוי שפל רוח בפני כל אדם:    אפילו נגד מי שאינו ממעט בעסק כמוך. או ר"ל דהמרבה בעסק וודאי כוונתו כדי להרבות כבודו בעשרו, לכן אמר הוה שפל וכו':

ואם בטלת מן התורה:    מחמת עסקיך:

יש לך בטלים הרבה כנגדך:    שיענשוך מדה כנגד מדה, שאפילו שכשתרצה בסוף לעסוק בתורה, ישפכו לך קיתון על פניך [כסוכה כ"ח ב']:

יש לו שכר הרבה ליתן לך:    שיקילו לך טרחת פרנסתך, שמלאכתך יעשה ע"י אחרים [כברכות ל"ה ב']:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)


הפירוש רבי מאיר מקהל גרים היה מבני נרון קיסר כמו שנזכר באגדת הניזקין והיה חריף הרבה עד שלא רצו לקבוע הלכה כמותו וזהו שאמרו בעירובין פרק ראשון גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של ר' מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו מפני שלא עמדו חביריו על סוף דעתו שהיה אומר על טמא טהור ומראה פנים והיה אומר רבי האי דמחדדנא מחבירי משום דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה ואלמלא חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך. ורבינו שלמה ז"ל פירש שהיה יושב אחריו בישיבה וכן מוכיח לשון הגמרא ובירושלמי מפורש שנתגלה צוארו של ר' מאיר וראה אותו רבי ומשם זכה להיות מחודד אמרו שם אפרח רוחא פקוליה מעלוי קדליה דרבי מאיר אודיק רבי מן כותלא וחמא קדליה דרבי מאיר מן אחורוי אמר רבי לא זכיתי לתורה אלא על דחמיתי קדליה דרבי מאיר מן אחורוי והסתמות שבמשנה כולם הם על דעתו וזהו שאמרו סתם משנה רבי מאיר בפרק ראשון מגיטין ובמקומות אחרים ולמד לפני רבי עקיבא ואחר כך לפני רבי ישמעאל כמו שנזכר שם בראשון מעירובין וכן בסוטה פרק היה נוטל וסמכו ר' עקיבא והיה יניק ולא קבלוניה ואחר כך סמכו ר' יהודה בן בבא כשהגדיל וקבלוהו כמו שנתפרש בסנהדרין בפרק ראשון ואמר כי האדם יש לו למעט בעסק סחורה ולעסוק בתורה כמו שנזכר בפרק ראשון עשה תורתך קבע ושם פירשנוה וכן היה עושה הוא שהרי בעירובין בפרק ראשון ובסוטה פרק היה נוטל כשבא ללמוד תורה לפני רבי ישמעאל אמר לו מה מלאכתך אמר לו לבלר אני ואמרו במדרש קהלת רבי מאיר היה כתבן טב מובחר והוה לעי תלת סלעין בכל שבא והוא אכיל ושתי בחדא ומכסי בחדא ומפרנס אוחרתא לרבנן ואמרי ליה תלמידוהי רבי בניך מה את עביד עליהון אמר להון אין הווין צדיקין כההוא דאמר דוד לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם ואם לאו מה אניח את שלי לאויבי המקום ולא כן אמר שלמה ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלוט בכל עמלי ועל כן היה מזהיר למעט בעסק ולעסוק בתורה:

והוי שפל רוח בפני כל אדם. וכבר נאמר למעלה מאד מאד הוי שפל רוח והוא הוסיף בפני כל אדם ואפילו הוא קטון ממך ואפי' עשית תורה הרבה ולזה הכניסו בכאן בתוך דבריו. או הוי שפל רוח בפני כל אדם כדי ללמוד ממנו ולעסוק בתורה:

ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך. והם יסייעוך בבטולך וכמו שאמרו בספרי ובירושלמי פרק הרואה אמר ריש לקיש מצאו כתוב במגילת חסידים אדם הולך יום אחד וחבירו גם כן יתרחק ממנו יום אחד נמצא כי במהלך יום אחד יתרחקו זה מזה מהלך שני ימים וכן פירשוהו שם בירושלמי. והגירסא הנכונה היא בטלת על משקל אמרת שמרת עמלת מהבניין הקל בודד כמו ובטלו הטוחנות:

ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך. ובמדרש משלי היא שנויה על מקרא שנא' אם חכמת חכמת לך זה הוסיף על דברי רבי טרפון בסוף פרק שני שר' טרפון אומר נאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ורבינו יונה ז"ל קשר הדברים אמר אם בטלת מן התורה יש בעולם כמה בטלים והם הרשעים והאריות והדובים שהם בטלים והקב"ה על ידם ישלם לך פורענות כי הם שבט אפו ואם עסקת בתורה הוא בעצמו ובכבודו יתן לך שכר הרבה לא על ידי מלאך ובזה יתירה מדה טובה למדת פורענות. וסוף זאת המשנה ואם עמלת בתורה לא כתבוה בסדורי תפלות:

דרך חיים (מהר"ל)

מדרש שמואל (אוזידא)