קטגוריה:משלי כב יט

דקויות

להיות בה' מבטחך

מה הקשר בין בטחון בה' לבין האזנה לדברי חכמים?

1. הבטחון בה' הוא אמצעי ללימוד תורה: "אני מודיעך שתבטח בה' ותעסוק בתורה, ולא תאמר 'איך אבטל ממלאכתי? ואיך אתפרנס?'" (רש"י), "תבטח בה', אשר נתן חוקי החכמה, שהוא יודע סודם ואמיתתם, ואל תסתפק בהם מאומה" (מלבי"ם).

2. הבטחון בה' הוא המטרה של לימוד התורה: "כוונתי בכל המוסרים אשר ערכתי לך - להגיע מהם אל הביטחון, כי כל המידות הטובות צריכות להגיע האדם אל היראה... והביטחון - מן המדרגות העליונות אשר ביראת חטא..." (ר' יונה), "ועיקר נתינת התורה לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה'" (הגאון מווילנה), "כי אין מידה של תועלת אל האדם כמידת הביטחון" (רמ"ד ואלי), בדומה ל(משלי ב ה): "... אָז תָּבִין יִרְאַת ה'"*

3. ולפי ההשערה שהפסוקים הבאים הם דברי חכמי מצרים (ראו פסוק 17), פסוקנו הוא אזהרה לתלמידים: כשאתם לומדים את דברי חכמי מצרים, זכרו תמיד לבטוח בה' ולא לנטות אחרי האלילים המצריים. קיימו את עצות החכמה מתוך אמונה בה' ולא מתוך שיקולים תועלתיים.

למה דווקא היום?

1. "בהיות מידת הביטחון כל-כך יקרה וחשובה, לפיכך... חוזר להזהיר עליה בכאן, אצל האזהרה של שמירת דברי חכמים... אף-על-פי שהודעתיו לך פעם אחרת, אני חוזר להודיעו לך גם בפעם הזאת [היום], מפני תועלתו הגדולה" (רמ"ד ואלי?).

2. "גם אמר היום, לרמוז שלא יקוץ בבטחונו, אלא יתחזק בו בכל יום ויום, שאם תבוא עליו צרה, יאמר בלב שלם ובפה מל‎א: היום אני בוטח בה' אלוקיי, כאילו ביטחונו חדש עימו בכל יום ויום, וכן בדוד הוא אומר", (תהלים נו ד): "יוֹם אִירָא, אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח" (רמ"ד ואלי?).

מה זה אף אתה?

1. "כמו שהועלתי לנפשי באלה המוסרים, להגיע מהם אל הביטחון, כן אקווה להועיל לך" (ר' יונה).

2. "הודעתיך היום טעמי החכמה... כדי שתדע אף אתה, שחוץ ממה שתבטח אל ה' שהוא יודע טעמם וסודותם, תדע אף אתה מה שתוכל להשיג מהם" (מלבי"ם).

3. שמעת את דבריהם של חכמים רבים, וגם את דעתי, והגעת לרמה גבוהה של בטחון בה' - מהיום גם אתה יכול לחדש חידושי תורה מעצמך (ע"פ גליה).

הקבלות

קשר בין בטחון בה' לבין דעת נמצא גם ב(משלי ג ה): "בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן; בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ"*.

ובאופן עקיף גם ב(תהלים עח ז): "וְיָשִׂימוּ בֵאלֹהִים כִּסְלָם, וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי אֵל, ומצותיו יִנְצֹרוּ": "ועיקר נתינת התורה לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה'" (הגאון מווילנה).