מ"ג משלי כב יח


<< · מ"ג משלי · כב · יח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־נָ֭עִים כִּֽי־תִשְׁמְרֵ֣ם בְּבִטְנֶ֑ךָ
  יִכֹּ֥נוּ יַ֝חְדָּ֗ו עַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נעים" - יהי לך לאחר זמן אם תשמרם ותצפנם בבטנך שלא תשכחם ואימתי יהיו שמורים בלבך בזמן שיכונו על שפתיך כאשר תוציאם בפיך

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נעים". ומתוק הוא לנפש כי תשמור דברי החכמים בלבך ויכונו יחדיו עם דעתי שהישרתיך אליו על שפתיך:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נעים" - ענין מתיקות וערבות. 

מצודת דוד

"כי נעים" - נעים תהיה כאשר תשמרם בלבך הנתון בבטן, וכאשר כל דברי התורה יחדיו יהיו נכונים על שפתיך מבלי שגיאה ובלבול. ולזה שים לבך להם, כי השומע מבלי הבנת הלב לא יוכל להוציא דבר מבלי שגיאה ואף מהר ישכחם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדו על שפתיך", אולם אחרי שקבלת דברי חכמים טוב לך "דעתי", ר"ל מה שהמשלתי ולמדתיך לדעת חכמה ע"פ הדעת, כי עי"כ תוכל להוציאם בשפתיך, שכבר בארתי שהשפה מציינת את הדעת, שדבר שי"ל בו ידיעה ברורה יוכל לדבר ולהגיד אמתתו בשפתיו, וזה מעלה גדולה, כי "אם תשמרם בבטנך" הם "נעים" ונדים, כל עוד שלא תוכל להוציאם בשפתיך (ר"ל שאינך יודע אותם בדעת) רק תשמרם בבטנך מצד הקבלה שקבלת, הם נעים ונדים ואינם קבועים בך כמסמרים בל ימוטו, אבל "יכונו יחדו", בעת שיהיו "על שפתיך", אם יצאו מבטנך אל שפתיך, להביעם בשפתי דעת, אז יכונו, לא יהיו נעים רק ימצאו כן ובסיס בל ימושו ממקומם:

ביאור המילות

"נעים". מענין נע ונד, וכבר בארתי (י"ב כ') שהשפתים מציינים את הדעת, "ויכנו", ר"ל שיהיו להם כן ובסיס ולא יהיו נעים:
 

<< · מ"ג משלי · כב · יח · >>