מצוה:שלא יגרש המוציא שם רע את אשתו כל ימיו
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו.
(דברים כב, יט)
הזהיר מוציא שם רע שלא לגרש את אשתו והוא אמרו "לא יוכל לשלחה כל ימיו". וזה הלאו גם כן קדמו עשה, והוא אמרו "ולו תהיה לאשה".
ודינו בגרושין לענין המלקות כדין האונס, כמו שהתבאר בסוף מכות ובשלישי וברביעי מכתובות.
שנמנע מוציא שם רע על אשתו ונמצא שקרן בדבריו שלא לגרשה לעולם, ועל זה נאמר (דברים כב יט) לא יוכל לשלחה כל ימיו.
משרשי המצוה. וכיצד הוצאת שם רע וקצת דיניה כמנהגי כתבתי במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תקנג), וקחנו משם.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.