מצודות על ישעיהו כו יט
<< | מצודות על ישעיהו • פרק כ"ו • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃
מצודת דוד
"וארץ וגו'" - הארץ תפיל ותשליך לחוץ את המתים הקבורים בה
"כי טל" - כי טל התחיה שאוריד עליך יהיה כטל היורד על הצמחים שמגדל אותם כן יחיו המתים על ידי טל תחיה
"נבלתי יקומון" - יצא דבר מלכות מלפניך לומר נבלתי יקומון ר"ל נבלת עמי שנבלו עצמן עלי יקומון בתחיה ואתם שוכני עפר הקיצו משינת המיתה ושבחו לה'
"יחיו מתיך" - אמר דרך תפלה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך
מצודת ציון
"נבלתי" - אף גוף הצדיק ההומת יקרא נבלה כמו את נבלת איש האלהים (מלכים א' יג)
"הקיצו" - ענין הערה כמו לא הקיץ הנער (מלכים ב' ד)
"אורת" - הוא שם צמח מה כמו ללקט אורות (שם)
"רפאים" - כן יקראו המתים על כי נרפו ונחלשו ע"י המיתה