מ"ג ישעיהו כו יט



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יחיו מתיך" - למעלה התפלל שלא יחיו הרשעים וכאן התפלל שיחיו הצדיקים בבקשה ממך יחיו אותן שמומתין עליך יצא דבר מלכות מלפניך לומר נבלתי יקומון נבלות עמי שנבלו עצמן עלי להם תהי תקומה זו חילוף למה שכתוב למעלה רפאים בל יקומו אבל אלו יקומון

"הקיצו ורננו" - כל זה יאמר להם הקב"ה הקיצו ורננו ל' ציווי הוא זה

"כי טל אורות טליך" - כי נאה לך לעשות כן שיהא טל תורתיך ומצותיך להם טל של אור

"וארץ רפאים תפיל" - ולארץ ולעפר תפיל את ארץ רפאים שריפו ידיהם מתורתך

"רפאים תפיל" - לפי שאמר ובל יפלו יושבי תבל חוזר ואומר אתה הפילם כי אין בצדקותינו כדי להפילם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נבלתי" - אף גוף הצדיק ההומת יקרא נבלה כמו את נבלת איש האלהים (מלכים א' יג)

"הקיצו" - ענין הערה כמו לא הקיץ הנער (מלכים ב' ד)

"אורת" - הוא שם צמח מה כמו ללקט אורות (שם)

"רפאים" - כן יקראו המתים על כי נרפו ונחלשו ע"י המיתה 

מצודת דוד

"וארץ וגו'" - הארץ תפיל ותשליך לחוץ את המתים הקבורים בה

"כי טל" - כי טל התחיה שאוריד עליך יהיה כטל היורד על הצמחים שמגדל אותם כן יחיו המתים על ידי טל תחיה

"נבלתי יקומון" - יצא דבר מלכות מלפניך לומר נבלתי יקומון ר"ל נבלת עמי שנבלו עצמן עלי יקומון בתחיה ואתם שוכני עפר הקיצו משינת המיתה ושבחו לה'

"יחיו מתיך" - אמר דרך תפלה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יחיו מתיך", בעולם התחיה בעולם הנצחי אז יחיו המתים וישיגו הישועות המיועדות, ולא שיחיו הנשמות לבד כי גם "נבלתי יקומון" שגם הגוף יקום בתחיה. ואם החיים לא נושעו, "הקיצו ורננו אתם שכני עפר" כי הגם שאתם שוכנים בעפר לא אבדה תוחלתכם, "כי טל" הטל שעלה למרום ממעשיך דומה "כטל הבא על האורות", והם הירקות הגדלים ביום אחד כמו כמהים ופטריות שצומחים במהירות גדול כן יצאו הגופים ע"י טל של תחיה (וממשיל כמו שהטל בא מן האדים שמעלים הארות והצמחים שמזיעים אד מימי אוירי (אויסדונסטען) ומזה בא הטל היורד עליהם ומחיה אותם כן תהיה התחיה ע"י המע"ט) ואת הטל הזה תפיל על ארץ של הרפאים והמתים על מקום הקברים להחיות ישיני עפר. כל זה דברי הרוח הנולד, והיא מליצה נפלאה כאילו מעומק צרותיהם יולד אצלם רוח חדש, רוח תקוה ואמונה, והגם שרואים שבעה"ז יבשו עצמותיהם ודומים כעצמות היבשות אשר כל רוח אין בהם. הנה רוח נבואה וייחול יתעורר בלבבם לבטוח על עולם עתידי, ושלא להתיאש בשום אופן, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ז) הנני פותח את קברותיכם וכו':

ביאור המילות

"אורת". ירקות השואפים מטר (ע"ל ה' למ"ד):