מפרשי רש"י על שמות כח לה
רש"י
"ולא ימות" - מכלל לאו אתה שומע הן אם יהיו לו לא יתחייב מיתה הא אם יכנס מחוסר א' מן הבגדים הללו חייב מיתה בידי שמים
רש"י מנוקד ומעוצב
וְלֹא יָמוּת – מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן: אִם יִהְיוּ לוֹ – לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה; הָא אִם יִכָּנֵס מְחֻסַּר אֶחָד מִן הַבְּגָדִים הַלָּלוּ, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם (סנהדרין פ"ג ע"ב).
מפרשי רש"י
[יג] הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים חייב מיתה. משמע מדבריו דקרא דהכא על כל בגדי כהונה קאי, דחייב מיתה אם נכנס 'מחוסר אחד מן הבגדים'. וקשיא, דבסמוך אצל (פסוק מג) "והיו על אהרן" פירש 'הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים חייב מיתה', ואם כן תרוייהו למה לי. ועוד הקשה הרמב"ן על דבריו, דמחוסר בגדים ששמש דהוא במיתה לא מקרא דהכא נפקא, ולא מקרא דלקמן "והיו על אהרן", דאי קרא דהכא איירי בכל בגדי כהונה כמו שפירש רש"י, אם כן לא הוי לכתוב על שלשה בגדים, דהיינו חושן ואפוד ומעיל, והוי למכתב הכתוב הזה אחר שיזכור כל הבגדים. וכן קרא (פסוק מג) "והיו על אהרן ועל בניו בבואם אל אוהל מועד" לא קאי על כל הבגדים, רק על מכנסים, אף על גב דפשטיה דקרא משמע דקאי על כל הבגדים, לא קאי על כל הבגדים, דהא בפרק הנשרפין (סנהדרין דף פג:) ובפרק שני דזבחים (דף יז:) אמר מחוסר בגדים דהוא במיתה מנא לן, ומייתי הך קרא (להלן כט, ט) "וחגרת אותם אבנט וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהונה לחקת עולם", בזמן שבגדיהם עליהם יש להם כהונה, אין בגדיהם עליהם אין להם כהונה, והוי להו כזרים, וזר ששימש חייב מיתה. ואם כן סבירא להו לרז"ל דקרא "והיו על אהרן" על מכנסים בלבד קאי:
ופירש הרמב"ן דקרא (כאן) דכתיב במעיל "והיה על אהרן" לא איירי בעבודה כלל, דהא לא הוזכר עבודה כלל, רק "ונשמע קולו בבואו אל הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות", ולא שייך עבודה בצאתו, אלא פירושו על הפעמונים בלבד קאי, שיהיו עליו כשיכנס, שלא יכנס בלא רשות, כי הנכנס פתאום חייב מיתה, וכן אל יצא פתאום, ולכך אמר "ונשמע קולו בבואו אל הקדש וגומר". ותימה על דברי הרמב"ן, כי לפי דבריו יהיה כהן גדול שנכנס בלא מעיל, אף על גב שלא עבד, חייב מיתה, ובאיזה מקום נמצא זה דחייב מיתה כהן גדול שנכנס בלא מעיל. ועוד, דמנה 'ואלו הן שבמיתה' (תוספתא זבחים פי"ב), ומייתי לה בפרק הנשרפין (סנהדרין דף פג.), וחשיב שם כולהו שהם במיתה, ולמה לא מנה כהן גדול הנכנס בלא מעיל:
ומזה הטעם סבירא ליה לרש"י "ולא ימות" דכתיב אצל מעיל איירי כששמש בלא מעיל, ואין "ולא ימות" דבוק אל "ונשמע קולו בבואו אל הקדש ובצאתו", רק אל "והיה על אהרן לשרת" דחייב מיתה אם שמש בלא מעיל. ואפילו אם תאמר שהוא דבוק אל "בבואו אל הקדש ובצאתו", לא קשיא, ד"בבואו אל הקדש" נקרא התחלת עבודתו, "ובצאתו" היינו גמר העבודה, ללמדך שצריך שיהיו הבגדים עליו תמיד, וזהו "ונשמע קולו בבואו אל הקדש ובצאתו". ומה שהקשה דלמה הזכיר הכתוב הזה על ג' בגדים ולא על כל הבגדים, בודאי הוצרך למכתב כאן להזהיר על הפעמונים, שאם חסרו הפעמונים כאילו חסר המעיל לגמרי, ולא תאמר כי אין הפעמונים מעכבים, שאינם רק לנוי, ולכך אמר כי הפעמונים מעכבים, ואם נכנס במעיל בלא פעמונים חייב מיתה. ולפיכך כתיב "ונשמע קולו בבואו אל הקדש ובצאתו", היינו כשהוא עובד, שצריך שיהיו לו הפעמונים:
ואף על גב דקרא דהכא איירי דוקא בפעמונים, פירש 'הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים חייב מיתה', דהא כיון דקושטא דמילתא שמחוסר בגדים מן כל אחד מהבגדים חייב מיתה, אין לפרש דקרא דהכא איירי דוקא בפעמונים, דהא הכל בחיוב מיתה. אף על גב דאיצטריך למכתב קרא "והיתה להם כהנת עולם" (ר' להלן כט, ט) ללמד על כל הבגדים, היינו שלא תטעה לומר בזה דאין הכתוב מדבר רק במעיל, והוצרך למכתב קרא "והיתה להם כהנת עולם" לומר דקרא דהכא איירי בכל הבגדים. ופירש רש"י לפי האמת, וכן הוא דרכו של רש"י לפרש הכתוב אחר האמת, לכך אמר (רש"י כאן) 'הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים חייב מיתה':
וכן לקמן (פסוק מג) דפירש "והיו על אהרן ובניו" 'בגדים הללו וכו דמשמע דקאי על כל הבגדים, ואם כן למה הוצרך למילף (סנהדרין דף פג:) מחוסר בגדים ששימש חייב מיתה מן "והיתה להם כהונה לחקת עולם" (ר' להלן כט, ט), היינו בודאי אי לא קרא "והיתה להם כהונה" היינו מפרשים קרא "והיו על אהרן" במכנסים בלבד, והשתא דכתיב "והיתה להם כהונה" דבכל הבגדים חייב מיתה אם שמש מחוסר בגדים, אם כן למה נפרש הכתוב במכנסים בלבד, ואם כן יתפרש הכתוב בכל הבגדים. ואי לאו "והיו על אהרן" לא היה חייב מיתה במכנסים, דהא אצל "והיתה להם כהונה" לא קאי רק על שבעה בגדים; כתונת, ואפוד, ומעיל, ואבנט, חושן, וציץ, ומצנפת, ולא על מכנסים. והוצרך "והיה על אהרן" כדי לכלול גם כן המכנסים. וטעמיה דרש"י אף על גב דהכתוב צריך לכתוב (להלן כט, ט) "והיתה להם כהונה" כדי ללמד על כל הבגדים, היינו שלא נטעה, ובא הכתוב ללמוד על "והיו על אהרן" דהכא (פסוק מג) דבכל הבגדים איירי, וכן לא תאמר דאיירי (כאן) דווקא במעיל. ולקמן (אות כא) יתבאר שכל הכתובים צריך לכתוב: