מפרשי רש"י על שמות כח טו
| מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ח • פסוק ט"ו |
• א • ג • ד • ה • י • יא • יב • טו • כא • לג • לה • לז • לח • מ • מא • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָשִׂ֜יתָ חֹ֤שֶׁן מִשְׁפָּט֙ מַעֲשֵׂ֣ה חֹשֵׁ֔ב כְּמַעֲשֵׂ֥ה אֵפֹ֖ד תַּעֲשֶׂ֑נּוּ זָ֠הָ֠ב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָ֖ר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
רש"י
"חשן משפט" - שמכפר על קלקול הדין ד"א משפט שמברר דבריו והבטחתו אמת דרישנמ"ט (בלע"ז אוזפיהרען) שהמשפט משמש ג' לשונות דברי טענות בעלי הדין וגמר הדין ועונש הדין אם עונש מיתה אם עונש מכות אם עונש ממון וזה משמש ל' בירור דברים שמפרש ומברר דבריו
"כמעשה אפוד" - מעשה חושב ומחמשת מינין
רש"י מנוקד ומעוצב
חשֶׁן מִשְׁפָּט – שֶׁמְּכַפֵּר עַל קִלְקוּל הַדִּין (ראו זבחים פ"ח ע"ב). דָּבָר אַחֵר: מִשְׁפָּט, שֶׁמְּבָרֵר דְּבָרָיו וְהַבְטָחָתוֹ אֱמֶת, דיריישנימינ"ט [dereisnement = הוכחה[1]] בְּלַעַז. שֶׁהַמִּשְׁפָּט מְשַׁמֵּשׁ שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת: דִּבְרֵי טַעֲנוֹת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּגְמַר הַדִּין, וְעֹנֶשׁ הַדִּין, אִם עֹנֶשׁ מִיתָה אִם עֹנֶשׁ מַכּוֹת אִם עֹנֶשׁ מָמוֹן; וְזֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן בֵּרוּר דְּבָרִים, שֶׁמְּפָרֵשׁ וּמְבָרֵר דְּבָרָיו.
כְּמַעֲשֵׂה אֵפוֹד – מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב וּמֵחֲמֵשֶׁת מִינִין.
מפרשי רש"י
[י] שמפרש ומברר דבריו. והוא מענין הראשון, שלשון "משפט" משמש 'דברי טענות [הבעלי] הדיינים', והוא בירור הדבר, ולפיכך יבוא כאן לשון "משפט" על בירור הדבר:
מה שפירש"י כמעשה אפוד מעשה חושב ומחמשת מינין מקשין מה בא רש"י להשמיענו הלא כתיב בקרא בהדיא מעשה חושב זהב וגו' ונרא' שבא להשמיענו שלא תטעה לפרש שהוא ענין אח' שלא נזכר בקרא דמעש' חושב ומחמש' מיני' כתיב בהדיא וה"א דיתורא דכמעשה אפוד תעשנו אתא לע"א שלא נזכר בקרא לכן מפרש רש"י שכמעשה אפוד הוא מעשה חושב וחמשת מיני' הנזכרים בקרא ואינו ענין אחר ודוק כנ"ל:
- ^ לפי דברי רש"י "משפט" מצביע כאן על כך, שהחושן מבהיר את הצדק בין שני בעלי־דינים וכדומה. במשמעות זו היינו מצפים לצורה דישריישנימינ"ט desreisnement, אך כפי הנראה נפלה השי"ן (מחמת דיסימילציה?).