מפרשי רש"י על שמות כח מ
רש"י
"ולבני אהרן תעשה כתנת" - ד' בגדים הללו ולא יותר כתונת ואבנט ומגבעות היא מצנפת ומכנסים הכתובים למטה בפרשה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת – אַרְבָּעָה בְּגָדִים הַלָּלוּ וְלֹא יוֹתֵר: כֻּתֹּנֶת, וְאַבְנֵט, וּמִגְבָּעוֹת הִיא מִצְנֶפֶת, וּמִכְנָסַיִם הַכְּתוּבִים לְמַטָּה בַּפָּרָשָׁה (פסוק מב).
מפרשי רש"י
[טו] ארבעה בגדים הללו ולא יותר. שאין פירושו "ולבני אהרן תעשה כתנות ומכנסים ומגבעות", ולא לאהרן, שהרי לאהרן גם כן היו לו אלו הבגדים, אלא רוצה לומר "לבני אהרן תעשה" אלו הבגדים ולא יותר, ולאהרן תעשה כולם (כ"ה ברא"ם):
[טז] ומכנסים כתובים למטה בפרשה. נראה לי מה שלא כלל את המכנסים עם שאר הבגדים, מפני שאין דומה מכנסים לשאר בגדים, כי מכנסים אינו מלבוש לכבוד, רק הוא לכסות הערוה (פסוק מב), ושאר מלבושים כלם כבוד הגוף הם, והרי המכנסים אינם רק להסיר הגנאי, והערוה לכסות, ושאר בגדים הם "לכבוד ולתפארת" (פסוק ב), לכך נאמר אצל הבגדים "לכבוד ולתפארת", ולא נאמר (ר' פסוק מא) 'והלבשתם' על המכנסים, מפני שהלבוש נקרא אותו שאדם לובש בהם לכבוד ולתפארת, ובכל מקום לא יחבר המכנסים עם שאר מלבושי כבוד, שאינו דומה ואינו שוה להם. ויראה שזהו דעת רז"ל (סנהדרין דף פג:) שלא רצו ללמוד מחוסר בגדים במיתה מן "והיו על אהרן ועל בניו בבואם אל אוהל מועד" (פסוק מג), ולומר כי "והיו על אהרן" קאי על הבגדים, שאם כן היה הכתוב כולל המכנסים עם שאר מלבושי כבוד. וכן לקמן (כט, ה) הזכיר הלבישה "ולקחת את הבגדים והלבשת וגו'", לא זכר המכנסים, מפני שאין זה מלבוש רק לכסות בשר הערוה. לא כמו שפירש הרמב"ן (פסוק לה) דלא הוצרך להזכיר, מפני שכבר הזהיר על המכנסים וענש עליו - בודאי ילביש אותם, אם כן למה זכר מעיל (להלן כט, ה), שגם כן הזהיר עליו (פסוק לה), וחזר וזכרו אצל מעשה הלבישה: