מפרשי רש"י על שמות כח ג
| מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ח • פסוק ג' | >>
• א • ג • ד • ה • י • יא • יב • טו • כא • לג • לה • לז • לח • מ • מא • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
רש"י
"לקדשו לכהנו לי" - לקדשו להכניסו בכהונה ע"י הבגדים שיהא כהן לי ולשון כהונה שירות הוא שנטדיא"ה (בלע"ז הייליגקייט)
רש"י מנוקד ומעוצב
לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי – לְקַדְּשׁוֹ, לְהַכְנִיסוֹ בִּכְהֻנָּה עַל יְדֵי הַבְּגָדִים, שֶׁיְּהֵא כֹּהֵן לִי. וּלְשׁוֹן כְּהֻנָּה – שֵׁרוּת הוּא, שיריינטריא"ה [serjentrie = שירות] בְּלַעַז.
מפרשי רש"י
[ב] להכניסו בכהונה על ידי הבגדים. פירוש, הא דכתיב "לקדשו לכהנו", ואין ענין הקדושה רק שיהיה כהן, ואם כן למה כפל הלשון לומר "לקדשו לכהנו", אלא דהכי פירושו; "לקדשו" להכניסו בכהונה, וזהו קדושתו. "לכהנו לי" רוצה לומר שיהיה אחר כך כהן לי, דמאחר שנכנס בכהונה הוא ראוי שיהיה אחר כך עובד. ולפי זה "לקדשו" על הכנסתו לכהונה, ו"לכהנו" רוצה לומר לכהן לי אחר כך:
לקדשו לכהנו לי - קשה ליה כפל לשון, לכן פירש לקדשו וכו'.
ומה שפירש 'ולשון כהונה' וכו' הכי פירושו, מאחר שפירושו של לכהנו פירושו שיהא כהן לי, אם כן מילת כהן שייך לומר עליו פעולה, אם כן לשון כהונה שירות הוא בהכרח, דאי מילת כהונה לשון שרות אין שייך לומר עליו פעולה בל"א צו מאכן דינען אים: