מה שפירש"י כמעשה אפוד מעשה חושב ומחמשת מינין מקשין מה בא רש"י להשמיענו הלא כתיב בקרא בהדיא מעשה חושב זהב וגו' ונרא' שבא להשמיענו שלא תטעה לפרש שהוא ענין אח' שלא נזכר בקרא דמעש' חושב ומחמש' מיני' כתיב בהדיא וה"א דיתורא דכמעשה אפוד תעשנו אתא לע"א שלא נזכר בקרא לכן מפרש רש"י שכמעשה אפוד הוא מעשה חושב וחמשת מיני' הנזכרים בקרא ואינו ענין אחר ודוק כנ"ל:

מה שפירש"י שהיו בציץ ששה פתילים תמה הרמב"ן שהכתוב אינו מצוה רק לעשות פתיל תכלת והוא עושה ששה כבר הרגיש בזו וכתב בפר' פקודי וז"ל ואל תתמה שלא נאמר פתילי תכלת כו' ומה שתמה עוד שהוא מצרף המקראו' של הצואה והעשי' ומרבה פתילין נגד כולן וכן תוכל למנות בארון ושולחן כו' לק"מ דבארון ושלחן ומנורה המקראות של הצואה והעשי' אינם סותרין זל"ז לכך לא מנה שתיה' משא"כ כאן דהמקראות של הצואה והעשייה סותרין זל"ז לכך מנה כנגד כולן כנ"ל ומן התימה על הרא"ם ז"ל שהוא נאמן ביתו של רש"י וכאן לא כתב כלום על טענת הרמב"ן ז"ל: