מ"ג שמות כה ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
מִשְׁחָא לְאַנְהָרוּתָא בּוּסְמַיָּא לִמְשַׁח רְבוּתָא וְלִקְטֹרֶת בּוּסְמַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וּמְשַׁח זֵיתָא לְאַנְהָרָא וּבוּסְמַיָא לְפִיטוּמָא דִמְשַׁח רְבוּתָא וּלְפִיטוּמָא דִקְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמן למאור" - שמן זית זך להעלות נר תמיד

"בשמים לשמן המשחה" - שנעשה למשוח כלי המשכן והמשכן לקדשו והוצרכו לו בשמים כמו שמפורש בכי תשא

"ולקטרת הסמים" - שהיו מקטירין בכל ערב ובקר כמו שמפורש בואתה תצוה ולשון קטרת העלאת קיטור ותמרות עשן

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

לשמן המשחה: מפורש בכי תשא:
ולקטרת הסמים: כלומר לצורך קטורת הביאו סמים כדכתיב בקטרת קח לך סמים בכי תשא:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים" - יש אומרים שזה מקרא קצר בשמים לשמן המשחה וסמים לקטרת הסמים ואחרים אמרו (הראב"ע בשם חכמי הדור) שהוא כאלו בהפוך ולקטרת יביאו סמים והזכירם בידיעה לומר הסמים הטובים להקטיר כי גם שם לא פירש אותם ור"א אמר שהוא כמשמעו ובשמים לשניהם לשמן המשחה ולקטרת כי יכנסו בקטרת בשמים שבלת נרד וכרכם וקנמון כדברי רבותינו (כריתות ו) ולא הוצרך להזכיר ובשמים וסמים לקטרת בעבור שהזכיר קטרת הסמים כאשר לא הזכיר שמן לשמן המשחה וזהו הנכון והוצרכו לכל אלה הסברות כי דעת בעלי הלשון שהסמים הם התרופות כגון הלבונה והחלבנה ובשמים הם הנאכלים שיקראו מסעדים אשר להם בישום בריחן הטוב אבל על דעת רש"י סמים שם לבשמים וכך היא כונת רבותינו (שם ו) במדרש אחד עשר סמנין נאמרו למשה בסיני וכן מתרגם אונקלוס בוסמין בשניהם והוא הנכון בכתוב הזה אבל בעבור ששינה הכתוב הלשון יתכן שנאמר כי החשובים שבבעלי הריח והבשם נקראים בשמים וענינו המובחרים והידועים בסמים כמו שאמר בשמים ראש (להלן ל כג) בראש כל בושם (יחזקאל כז כב) גם נכון הוא שנאמר כי מלת בשמים ובשם מלה מורכבת בו שם בה סמים והראיה על דבריהם שאמר (להלן ל כג) בשמים ראש מר דרור והמור בסמים יחשב שהוא תרופה לא מסעד ואמר הכתוב נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה (שיר השירים ד יד) וכתיב (שם) מר ואהלות עם כל ראשי בשמים ועל כלם אמר (שם טז) הפיחי גני יזלו בשמיו ועוד שהכתוב אמר (להלן לה כח) ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים ולא הזכיר שהביאו סמים אם כן כלם בכלל הבושם

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


שמן למאור. שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים. באורו ולקטרת יביאו הסמים לפי שהבשמים הם המאכלים הנקראים מסעדים שהם מבוסמים בריח הטוב, והסמים הם התרופות שאינם למאכל כמו לבונה או חלבנה וכיוצא בהם. ומה שהזכיר בכאן זהב בראש התרומה לרמוז שכבר נמחל להם עון העגל שהיה של זהב, ומפני זה הזכירו הכתוב בראש לכל שאר התרומה. וכן דרשו רז"ל במה שהזכיר הכתוב (ויקרא כ"ב) שור או כשב או עז כי יולד שהזכיר שור בתחלת הפרשה כי זה לבאר שכבר נמחל להם העון ההוא. ומפני זה נצטוה משה בכאן בתרומת המשכן ומצוה זו היתה למחרת של יום הכפורים ואע"פ שהעון ההוא קודם למעשה המשכן שהרי העון היה בתמוז ומעשה המשכן היה לאחר יום הכפורים בסמוך מכל מקום התורה שכל דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום רצתה להקדים ענין מעשה המשכן שהוא הכפרה קודם שיזכיר העון ההוא כי כן מדתו של הקב"ה שמקדים רפואה למכה, וכענין שדרשו רז"ל הקב"ה בורא רפואה לישראל תחלה ואח"כ מכה אותם שנאמר (הושע ז') כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים.

וכדי לרמוז שכבר נמחל להם לגמרי על כן הזכיר מלת זהב תחלת התרומה ללמדך כי במה שחטאו נתרצו וכן הוא אומר (שם) ברעתם ישמחו מלך.

ובמדרש זהב וכסף ונחשת, זהב כנגד מלכות בבל דכתיב בנבוכדנאצר אנת הוא רישא דדהבא, וכסף כנגד מלכות מדי שנאמר (אסתר ג') ועשרת אלפים ככר כסף אשקול, ונחשת כנגד מלכות יון שהוא פחות מכולם, אילם מאדמים כנגד מלכות אדום שנאמר (בראשית כ"ה) ויצא הראשון אדמוני, מה כתיב אחריו שמן למאור זה מלך המשיח שנאמר (תהלים קל"ב) שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי, בשמים לשמן המשחה שעתיד למשוח כהן גדול, ולקטורת הסמים כענין שכתוב (יחזקאל כ') בריח ניחוח ארצה אתכם, אבני שהם אלו אבני כדכד שנאמר (ישעיה נ"ד) ושמתי כדכד שמשותיך, ואבני מלואים אלו אבני אקדח שנאמר (שם) ושעריך לאבני אקדח, ועשו לי מקדש זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, ושכנתי בתוכם לעולם ולעולמי עולמים.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

שמן למאר. חסר דלאו לאורה הוא צריך וי"ג דברים נמנו כאן וכן יש י"ג מיני מלבושים ביחזקאל ואנעלך תחש וגו' ואעדך עדי וגו' וכשחטאו ישראל בעגל אבדו י"ג מלבושים כדכתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים ובזכות אלו י"ג מינים שהתנדבו חזרו להם י"ג:

<< · מ"ג שמות · כה · ו · >>