מפרשי רש"י על שמות יד ב


| מפרשי רש"י על שמותפרק י"ד • פסוק ב' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • י • יא • יב • יג • טו • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כח • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ד, ב':

דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃


רש"י

"וישבו" - לאחוריהם לצד מצרים היו מקרבין כל יום השלישי כדי להטעות את פרעה שיאמר תועים הם בדרך כמו שנאמר ואמר פרעה לבני ישראל וגו'

"ויחנו לפני פי החירות" - (מכילתא) הוא פיתום ועכשיו נקרא פי החירות על שם שנעשו בני חורין והם שני סלעים גבוהים זקופים והגיא שביניהם קרוי פי הסלעים

"לפני בעל צפון" - (מכילתא) הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותן שיאמרו קשה יראתן ועליו פירש איוב (איוב יב) משגיא לגוים ויאבדם


רש"י מנוקד ומעוצב

וְיָשֻׁבוּ – לַאֲחוֹרֵיהֶם; לְצַד מִצְרַיִם הָיוּ מְקָרְבִין כָּל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת פַּרְעֹה, שֶׁיֹּאמַר: תּוֹעִים הֵם בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (פסוק הבא).
וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת – הוּא פִּיתוֹם, וְעַכְשָׁו נִקְרָא פִּי הַחִירֹת, עַל שֵׁם שֶׁנַּעֲשׂוּ שָׁם בְּנֵי חוֹרִין. וְהֵם שְׁנֵי סְלָעִים גְּבוֹהִים וּזְקוּפִים, וְהַגַּיְא שֶׁבֵּינֵיהֶם קָרוּי פִּי הַסְּלָעִים.
לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן – הוּא נִשְׁאַר מִכָּל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם, כְּדֵי לְהַטְעוֹתָן, שֶׁיֹּאמְרוּ: קָשָׁה יִרְאָתָן. וְעָלָיו פֵּרֵשׁ אִיּוֹב: "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם" (איוב יב,כג, וראו ברש"י שם).

מפרשי רש"י

[א] הוא פיתום וכו'. פירוש מה שהוא אומר ש"ישובו ויחנו לפני פי החירות" למה במקום הזה דוקא, והוי ליה לומר 'וישבו ויחנו', אלא זה הוא פיתום הנזכר במקום אחר (לעיל א, יא), ונקרא "פי החירות" על שם שנעשו שם בני חורין, ולפיכך אמר ש"ישובו ויחנו לפני פי החירות". כי לכך היה נקרא "פיתום" על שם 'פה סתום', שהיו מצריים עושים בכשפים עד שלא היה עבד יכול לברוח, כמו שפירש לקמן בפרשת יתרו (לקמן יח, ט) אצל "אשר הצילו", ועכשיו שעברו זה המקום נראה שהם בני חורין, והקב"ה אמר להם "וישובו ויחנו לפני פי החירות" כאילו לא יוכלו לעבור פי החירות, וכל זה כדי להטעותם. ואף על גב דכבר עברו פי החירות, היו אומרים מצרים כי פי החירות גרם להם החזרה. אי נמי לא עברו פי החירות, ובאלכסון הלכו, וזהו "וישובו ויחנו":

[ב] הוא נשאר כו'. דאם לא כן למה דוקא במקום הזה יחנו, אלא כל זה כדי להטעותם לומר כי גדול כח עבודה זרה שלהם, ובכחה יעשו שם מלחמה: