מפרשי רש"י על שמות יד טו
רש"י
"מה תצעק אלי" - למדנו שהי' משה עומד ומתפלל אמר לו הקב"ה לא עת עתה להאריך בתפלה שישראל נתונין בצרה ד"א מה תצעק אלי עלי הדבר תלוי ולא עליך כמו שנאמר להלן (ישעיהו מה) על בני ועל פועל ידי תצוני
"דבר אל בני ישראל ויסעו" - (מכילתא) אין להם אלא ליסע שאין הים עומד בפניהם כדאי זכות אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם הים
רש"י מנוקד ומעוצב
מַה תִּצְעַק אֵלָי – לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא עֵת עַתָּה לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִין בְּצָרָה. דָּבָר אַחֵר: מַה תִּצְעַק? אֵלָי, עָלַי הַדָּבָר תָּלוּי וְלֹא עָלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: "עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי" (ישעיהו מה,יא).
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ – אֵין לָהֶם אֶלָּא לִסַּע, שֶׁאֵין הַיָּם עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם; כְּדַאי זְכוּת אֲבוֹתֵיהֶם, וְהָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי וְיָצְאוּ[1], לִקְרֹעַ לָהֶם הַיָּם.
מפרשי רש"י
[יח] שהיה עומד ומאריך בתפלה והיה אומר לו כו'. נראה שכל זמן שהוא עומד ומתפלל לא נענה עד סוף תפילתו מה שהוא מתפלל, ולפיכך היה אומר לו הקב"ה כי עתה לא עת להאריך שישראל נתונים בצרה. דאם לא כן קשה - יאריך בתפלה, שהרי אי אפשר להם ליסע כיון שהים לפניהם, אלא שאין נענה עד סוף תפילתו:
[יט] אין להם אלא ליסע. דאם לא כן הוי ליה למכתב 'דבר אל בני ישראל ליסע', מאי "ויסעו", אלא אילו היה אומר 'דבר אל בני ישראל ליסע' היה משמע מחמת הדבור הזה שאמר להם 'ליסע' יסעו, ואין זה כן, אלא בלא דיבור זה אין להם [אלא] ליסע, שאין הים עומד לפניהם כלל:
[כ] כדאי הוא זכות אבות כו'. דאם לא כן למה 'אין להם אלא ליסע'. והא דקאמר לקמן (רש"י פסוק יט) שישראל היו נתונים בדין אם להטבע עם המצריים, שלא היה פשוט להציל אותם, הכי פירושו, שלא היה להם להתרעם עד שיאמרו "המבלי אין קברים" (פסוק יא), שאין להם אלא ליסע, אבל עכשיו שנתרעמו - היו נתונים בדין:
בד"ה עלי הדבר כו' ופירש אלי נ"ב ול'נ דדייק מדכתיב אלי שהוא מיותר גם הנגינה מסייע וק"ל מהרש"ל:
- ^ ראו רש"י לעיל יב,לט.