פסוק ה עריכה

בד"ה וראו כו' מרעמסס לסכות כו' נ"ב ואני אומר שלא ידעו אותן השלוחים עד היכן מגיע אותו הדבר שאמרו דרך ג' ימים נלך אם כוונתם לריחוק הדרך הרי הלכו אותו ביום ראשון וא"כ למה לא חזרו אלא בוודאי כוונת' על הזמן א"כ מאח' שעבר הזמן ולא בקשו לחזור הרגישו בדבר וק"ל מהרש"ל: מה שפירש רש"י ואף לב עבדיו נהפך לרדוף אחריהם בשביל ממונם נ"ל דדייק מדכתיב לב עבדיו אל העם דלישנא יתירא הוא אלא בעבור הממון שהיה לעם א"נ מדכתיב לבב פרעה ולא כתיב לב עבדיו כמו שכתוב בפרש' בא אלא ש"מ שלא שמו בלב אלא מחמת ממונ'. י"מ במה שפיר' רש"י שהיה תולה אם לרדוף אם לאו והלא כבר כתיב ויהפך ופרש"י נהפך מעצמו וכן הוא האמת מדלא כתיב ויהפך בפת"ח הה"א ונראה דלק"מ כי בתחילה כשהוגד לפרעה שסגר עליהם המדבר נהפך לבו מיד וסבר שסר צילם ודימה שימצא אותן עדיין חונין בגבולו וכשראה שהם הלכו אח"כ בדרך הישר לדרכם והוצ' לרדוף אחריהם בא קצת מורך בלבו וחיזק הקב"ה את לבו לרדוף אחריהם מהרש"ל:

פסוק יב עריכה

מה שפרש"י אם היה נקוד מלאפו"ם ר"ל חולם והטעם כי בחולם הוא כמו מות שהוא לשון מות בקמץ המ' אבל מת בשור"ק הוא לשון פעול כמו יומת בהר ואם כן ממילא ממתינו שנמות אותנו מהרש"ל:

פסוק טו עריכה

בד"ה עלי הדבר כו' ופירש אלי נ"ב ול'נ דדייק מדכתיב אלי שהוא מיותר גם הנגינה מסייע וק"ל מהרש"ל:

פסוק יט עריכה

בד"ה ולקבל חצים ובליסטראו' ונ"ב ביש ספרים כתוב לקבל והוא מחובר למעלה וזהו מ"ש אח"כ מלאך אלהים רמז למדת הדין שהיתה גוברת ומדת הדין הוצרך למלאך להצילם שלא יזוקו מחצים ובליסטראות וק"ל מהרש"ל: בא"ד ושקיבל החצים כו' ובפרשת יתרו בפסוק ואשא אתכם על כנפי נשרי' כרש"י בהדי' שהענן היה מקבל החצים והבליסטראות לכן צ"ל דרש"י ס"ל ששניהם ביחד המלאך והענן היו מצילם מחצים ובליסטראות כמו שהוא במכילת' כנ"ל:

פסוק כד עריכה

בד"ה שלשת חלקי כו' אשמורת כו' נ"ב ומ"ש אח"כ ואומר אני כו' היינו שסובר שלשון אשמור' הוא מלשון וישמר ושמירת וא' שבאשמורת נוספת וכן פירש הראב"ע ולכך הביא התרגום שפירש מטר' גבי והיה לכם למשמרת ממילא הכא ג"כ פי' מטר' וק"ל מהרש"ל: